אליזבת, נסיכת בוואריה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אליזבת מבוואריה (24 בדצמבר 1837 - 10 בספטמבר 1898) נסיכת בוואריה לבית ויטלסבאך. אשתו ובת דודתו של הקיסר האוסטרי פרנץ יוזף.
תוכן עניינים |
[עריכה] קורות חייה
אליזבת נולדה בשנת 1837 במינכן כנסיכה אליזבת מבוואריה, בתו של דוכס מבית המלכות של בוואריה. משחר ילדותה כונתה בשם "סיסי". אחות אמה של סיסי הארכי-דוכסית סופי נישאה לפרנץ קרל, ארכידוכס מבית האבסבורג והייתה אמו של הקיסר פרנץ יוזף. אמה של סיסי ודודתה סופי יעדו את אחותה הגדולה ממנה ככלה לקיסר, אך משנפגשו המשפחות בחר הקיסר באליזבת להיות לו לאשה והם נישאו בשנת 1854 בווינה.
עד מהרה נקלעו חיי הנישואין לקשיים כשסיסי לא הסתדרה עם כללי החצר הנוקשים ובילתה רוב זמנה בתרגילי ספורט וברכיבה על סוסים.
לסיסי ולקיסר נולדו בתחילה שתי בנות שאחת מהן מתה בילדותה, ובשנת 1854 נולד להם הבן רודולף.
בקסמה הרב ובחן שלה הפכה סיסי לאהובת העם האוסטרי, אך בחיי הנישואין שלה לא חל שיפור והיא החלה לחיות, בנפרד מבעלה הקיסר, במקומות שונים באירופה, במדיירה, בונציה ובאי קורפו (קירקרה), בו הקימה ארמון לעצמה. הקיסר שמר על קשר מכתבים עמה, אך היא שבה לארמון הקיסר רק לעתים רחוקות.
בשנות ה-60 של המאה ה-19 נחשבה סיסי לאשת המלוכה היפה בעולם.
סיסי מצאה עניין בהונגריה, שנשלטה אז בידי אוסטריה. היא התנגדה לצעדי דיכוי שננקטו נגד מרד ההונגרים, למדה את השפה ההונגרית וזכתה לחיבת העם ההונגרי. הודות למאמציה נמצא הסדר שהוביל לייסוד הקיסרות האוסטרו-הונגרית המשותפת. בשנת 1867 הוכתרו הקיסר ואשתו כמלכי הקיסרות האוסטרו-הונגרית וסיסי זכתה לתואר "קיסרית אוסטריה ומלכת הונגריה".
סיסי לא העניקה לבנה רודולף תשומת לב וחיבה והוא שם קץ לחייו בירייה, ביחד עם אהובתו, מרי וסטרה, בשנת 1889 בעיירה מאיירלינג, אירוע שעד היום אפוף מסתורין. מאחר שלא היו לסיסי ילדים נוספים, נתמנה אחיינו של פרנץ יוזף, פרנץ פרדיננד, ליורש העצר של בית האבסבורג. סיסי המשיכה לנדוד בעולם, למרות געגועיו של הקיסר ולמרות רצון תושבי וינה לראותה בקרבם. פרנץ פרדיננד לא זכה לרשת את פרנץ יוזף, מאחר שנהרג בשנת 1914 בהתנקשות בסרייבו, אירוע אשר הוביל לפתיחת מלחמת העולם הראשונה.
[עריכה] ההתנקשות
בעת שסיסי, שהייתה כבר בת 61, שהתה במלון בז'נבה, היא יצאה ב-10 בספטמבר 1898 מן המלון ונדקרה בדרכה על ידי אנרכיסט איטלקי בשם לואיג'י לוצ'אני. בכוונת המתנקש היה לרצוח אציל איטלקי, אך זה לא הגיע כמתוכנן למקום והמתנקש דקר את סיסי, כמטרה מלכותית אחרת שנזדמנה למקום.
סיסי מתה כעבור שעה. מות המלכה, ברצח שתוכנן עבור אדם אחר, עורר זעזוע באוסטריה. ההלוויה שנערכה לסיסי בווינה הייתה אירוע המוני. סיסי נקברה באחוזת הקבר של בני האבסבורג בווינה.
[עריכה] המיתוס
במחצית הראשונה של המאה העשרים הפך זכרה של סיסי למיתוס, שניתן להשוותו לזכרה של הנסיכה דיאנה כמאה שנים לאחר מכן. דמות זוהרת של נסיכה עצמאית שחיתה את חייה כחפצה, התרחקה מחיי ארמון המלוכה וסיימה את חייה בצורה טרגית.
בשנות החמישים של המאה העשרים הופיע רומן רב מכר על חייה בשם "סיסי" מאת אליזבת בירנה, שתורגם לעברית והוצא לאור פעמים אחדות ביניהן בהוצאת עמיחי בתשכ"ג.
באמצע שנות החמישים הוסרטה טרילוגיה על חייה של סיסי בכיכובה של רומי שניידר. באותן שנים, זמן לא רב לאחר השואה, לא הוצגו סרטים גרמניים בישראל, וסרטי הטרילוגיה הוצגו תחת הכינוי "סרטים אוסטריים" וזכו להצלחה רבה. שלושת הסרטים הם:
סרטים אלה שופצו לאחרונה בגרסה צבעונית, והם מוצגים תכופות בטלוויזיה בארצות דוברות גרמנית.
