אליזבט ויגה לברון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דיוקן עצמי משנת 1782

מריה לואיס אליזבט ויגה לברון (בצרפתית: Élisabeth-Louise Vigée-Le Brun;‏ 16 באפריל 1755 - 30 במרץ 1842), ציירת צרפתייה.

אליזבט ויגה נולדה בפריז ללואי ויגה שהיה צייר. כבר בימי ילדותה אביה התלהב מציוריה והתנבא כי תהיה ציירת. ב- 1768 אביה נפטר ואמה נישאה לז'אק פרנסואה לה סאבר, שהיה תכשיטן עשיר. אליזבט החליטה ללכת בדרכו של אביה ולהיות ציירת. בגיל חמש עשרה כבר הייתה ציירת מבוקשת, וציירה דיוקנאות של אנשי האצולה של תקופתה. ב- 1775 הציגה בפני האקדמיה המלכותית לציור ולפיסול שתי תמונות של דיוקנאות, והוזמנה להשתתף בתערוכה של האקדמיה. ב- 7 באוגוסט של אותה שנה נישאה לז'אן בטיסט פייר לברון, שהיה צייר אך עסק בעיקר במסחר בתמונות. ב- 1781 נסעה עם בעלה לפלנדריה ולהולנד, עקבה אחרי הטכניקה של הציירים הפלמים וההולנדים, וציירה שם דיוקנאות של אנשי אצולה. שמה הלך לפניה והיא הוזמנה לארמון ורסאי כדי לצייר את דיוקנה של המלכה מארי אנטואנט. היא ציירה גם את המלכה בחברת ילדיה ואת אנשי האצולה של בית המלכות. ב- 31 במאי 1783 התקבלה כחברה באקדמיה המלכותית לציור ולפיסול, בהמלצת לואי השישה עשר מלך צרפת.

באוקטובר 1789, בעטיה של המהפכה הצרפתית, אליזבט ויגה לברון נמלטה מפריז עם בתה (שנולדה ב- 1780), והשאירה מאחריה את בעלה, את כל ציוריה ואת כל רכושה. היא התגוררה לחליפין ברומא, וינה ובסנקט פטרבורג, שם ציירה את דיוקנה של יקתרינה הגדולה מלכת רוסיה, והתקבלה לאקדמיה לאמנות של העיר. ב- 1802 שבה לצרפת וב- 1805 ציירה את דיוקנה של קרולין מורה, שהייתה אחת מאחיותיו של נפוליאון הראשון. היא ביקרה באנגליה וציירה את דיוקניהם של אנשי אצולה בריטיים, ובהם את זה של המשורר לורד ג'ורג' ביירון.

אליזבט ויגה לברון רכשה בית בעיירה לובסיין שבקרבת פריז והתגוררה שם עד 1814, כאשר שבה להתגורר בפריז. ב- 1835 וב- 1837 פרסמה את זכרונותיה שהפכו למסמך בעל חשיבות רבה במה שנוגע לחייהם של אמנים בני תקופתה. היא נפטרה בפריז ב- 1842 ונקברה בבית העלמין של לובסיין.