אלבר אלטו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הוגו אלבר הנריק אלטו (2 בפברואר 1898 - 11 במאי 1976), בכיר האדריכלים הפינים מן המאה ה-20, ואחד מגדולי האדריכלים המודרניסטים לתקופתו. לצד פרקטיקה פוריה כאדריכל, ידוע אלטו גם כמעצב ריהוט ומוצר בולט (רהיטיו עדיין פופולרים בימינו, וחלקם אף נמכרים בשינויים קלים בקטלוג איקאה מזה שנים רבות), וכאמן. נודע ברחבי תבל בשל גישתו ההומניסטית ובשל היותו מאבות האדריכלות והעיצוב הנורדים של המאה החולפת. מוכר ברחבי סקנדינביה, ובעיקר במולדתו פינלנד, כ"אבי המודרניזם". חבר בקונגרס הבינלאומי לאדריכלות מודרנית (אשר יוסד בשווייץ בשנת 1928 על ידי לה קורבוזיה).

אנקדוטה פינית מספרת כי האגרטל בעיצובו, המוכר ברחבי העולם ואשר קרוי על שמו "אגרטל אלטו", נפוץ בבתים פיניים כמעט כמו הסאונה הפינית. אגרטל זה, לצד כלי זכוכית אחרים שעוצבו בידי אלטו ורעייתו, נמכרים עד עצם היום הזה.

בין עבודותיו החשובות: היכל פינלנדיה בהלסינקי משנת 1971, קמפוס אוניברסיטת הלסינקי לטכנולוגיה, הספרייה בויפורי (בעבר בפינלנד, בימינו מוכרת העיר כויבורג, ברוסיה) משנת 1935, בית בייקר - מעונות סטודנטים באוניברסיטת MIT, ועוד בניינים רבים.

פרס מדליית אלבר אלטו, אחד מפרסי האדריכלות היוקרתיים בעולם, נושא את שמו.

[עריכה] קריירה

אלטו נולד בקורטנה שבפינלנד בשלהי המאה ה-19. בין השנים 1916 עד 1921 למד אדריכלות באוניברסיטת הלסינקי לטכנולוגיה, תקופה בה לימוד ממוסד ואקדמי של המקצוע היה בחיתוליו. בשנת 1923 חנך את משרדו הראשון, ובשנה העוקבת, בהיותו בן 26, נשא לאישה את איינו מרסיו, אדריכלית ומעצבת פינית המבוגרת ממנו בכ-4 שנים. יחד איתה הקים את חברת ארטק לעיצוב רהיטים ומוצר, ויחד יצרו מן הרהיטים הידועים ביותר בתקופתם. חלקם נמכרים עד ימנו אנו.

בדומה למספר אדריכלים ויוצרים אחרים בני תקופתו, אשר הבולט מבניהם הינו לה-קורבוזיה השווייצרי, גם על אלטו השאירה חותם רב התרבות הים-תיכונית.