איקי אלנר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

איקי אלנר (נולד ב-5 בנובמבר 1963) הוא פעיל פוליטי ואיש ציבור ישראלי, מראשי המאבק לחופש דת בישראל. מייסדו של המכון למנהיגות עתיד בישראל (בנגב) יחד עם שותפיו: איל ארד, תא"ל (מיל.) עודד טירה ואל שווימר.

אלנר נולד בחיפה (1963) וגדל בקריית מוצקין. כיהן כיו"ר ארגון "נוער לנוער" המקומי וכיושב-ראש מועצת התלמידים. היה פעיל בתחומי התנדבות רבים ובראשם קליטת העולים החדשים מברית-המועצות בשנות ה-70.

סיים תואר ראשון במדע המדינה באוניברסיטת תל אביב. התבלט כמנהיג הסטודנטים בעת שביתת המרצים הארוכה של שנת 1994. לאחר תום השביתה התמנה ליועץ תקשורת לשר החינוך, פרופ' אמנון רובינשטיין, והיה דובר מטה "עצרת השלום" שבסופה נרצח ראש-הממשלה, יצחק רבין. לאחר מכן שימש כיועץ ליו"ר "מרצ", יוסי שריד ובשנת 1997 נתמנה למנכ"ל תנועת "חוקה לישראל". במסגרת תפקידו זה נודע אלנר כלוחם חריף נגד הכפייה הדתית וכדמות מרכזית במאבק לחופש דת בישראל.

אלנר הקים את המטה למען חופש דת לישראל^{[דרוש מקור]}, קואליצית-גג של למעלה מ-20 ארגונים שפעלה לקידום הפרדת הדת מהמדינה, נישואים אזרחיים ושוויון בין הזרמים היהודיים בישראל, באמצעות חקיקת חוק יסוד: חופש הדת (שלא נחקק).

כמי שבלט בתחום המאבק הציבורי למען חוקה לישראל, כיהן אלנר בוועדה הממשלתית לחוקה בראשות פרופ' יעקב נאמן (2000) שהקימה ממשלת שרון הראשונה, וייצג בה את מפלגת המרכז.

עם ההחלטה על הפסקת הפעילות הציבורית של תנועת "חוקה לישראל" עבר אלנר לכהן כמנהל ארגון "הרוב הציוני" במסגרתו פעל לקידום חופש דת ונישואים אזרחיים בישראל. באותה תקופה החל לקיים טקסי נישואין אלטרנטיביים והיה מחלוצי^{[דרוש מקור]} "המחתנים" החילוניים.

בשנת 2001 הצטרף למפלגת "שינוי" ונבחר במקום השני בבחירות למועצת שינוי. היה מראשי "המורדים" במנהיג "שינוי", יוסף (טומי) לפיד ופעל להצבת פרופ' אוריאל רייכמן בראשות המפלגה. פרש מ"שינוי" מיד לאחר הבחירות המקדימות בשנת 2006 שבהן פעל להדחת אברהם פורז מהמקום השני במפלגה ולאחר שמקורבו אוריאל רייכמן הצטרף למפלגת "קדימה". באותה שנה (2006) עבר להתגורר בשדרות והתמסר להקמת המכון למנהיגות עתיד בישראל, מכון ששם לו למטרה להכשיר ולפתח את דור המנהיגות הבא של מדינת ישראל.