אדוארד הנסליק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אדוארד הנסליק (11 בספטמבר 1825 - 6 באוגוסט 1904) היה מבקר מוזיקה ממוצא אוסטרי-בוהמייני ואחד ממבקרי המוזיקה הבולטים במאה ה-19, אם לא הבולט שבהם.

הנסליק נולד בפראג והיה בנם של ג'וסף-אדולף הנסליק - ביבבליוגרף ומורה למוזיקה ממוצא גרמני - ואחת מתלמידותיו לפסנתר, שהייתה ביתו של סוחר מווינה. בגיל 18 החל הנסליק ללמוד מוזיקה אצל טומצ'ק, אחד מהמוזיקאים החשובים בפראג באותן השנים. הנסליק גם למד משפטים באוניברסיטה של פראג שם קיבל גם תואר.

הלימודים כמוזיקאי חובב הובילו את הנסליק לכתיבת ביקורות מוזיקליות - בתחילה עבור עיתונים קטנים, מאוחר יותר ב-Wiener Musik-Zeitung ובסופו של דבר בעיתון הידוע Neue freie Presse, שם עבד עד לפרישתו. כמו כן, הרצאות ללא תשלום באוניברסיטה של וינה, הובילו אותו לקבל ב-1870 משרת מרצה להיסטוריה ואסתטיקה של המוזיקה ומאוחר יותר תואר דוקטור לשם כבוד.

הנסליק שימש לעתים קרובות כשופט בתחרויות מוזיקליות. כמו כן, הוא החזיק במשרה במשרד התרבות האוסטרי ומילא תפקידים אדמינסטרטיביים אחרים. הוא פרש אחרי כתיבת זיכרונותיו, אך המשיך לכתוב ביקורות על הפרמיירות החשובות ביותר באותם הימים עד מותו ב-1904 בבאדן.

הטעם של הנסליק היה שמרני. בזיכרונותיו הוא כתב שעבורו ההיסטוריה המוזיקלית מתחילה במוצרט - ונגמרת בבטהובן, שומן וברהמס. כיום, הוא ידוע בעיקר בשל הביקורת האוהדת שלו כלפי המוזיקה של ברהמס והדחייה של המוזיקה של וגנר, אפיזודה בהיסטוריה של המוזיקה שידועה כמלחמה של הרומנטיקה. המבקר ריצ'רד פול (Richard Pohl) מה-Neue Zeitschrift für Musik, מייצג את הצד השני של המלחינים המתקדמים מאסכולת המוזיקה של העתיד, שגם ליסט בתוכם. מלחינים אלו העריצו את וגנר, ובחלק מהכתבים שלהם שיוו לו מעמד חצי-אלוהי. כמו כן, רבים מהם בזו למוזיקה של ברהמס.

בהיותו חבר קרוב של ברהמס החל מ-1962, הייתה להנסליק ככל הנראה השפעה על המוזיקה של ברהמס, מעצם העובדה ששמע לעתים קרובות את המוזיקה שלו לפני שבוצעה בפומבי. למרות שהנסליק הכיר בגאוניותו של וגנר, ומאמר מוקדם שלו על Tannhäuser הציג את המלחין בצורה אוהדת, הוא ראה בהישענות של וגנר על דרמה וציורי מילים (word-painting) אלמנט שזר לטבעה של המוזיקה, שלפי דעתו האקספרסיביות שלה נובעת מהמבנה ולא מקישורים חוץ-מוזיקליים.

המסגרת התיאורתית של הביקורת של הנסליק מוצגת בספרו מ-1854, Musikalisch-Schönen (על היפה המוזיקלי), שהחל כביקורת על האסתטיקה הוגנריאנית והפך לטקסט משפיע שיצא במהדורות רבות ותורגם למספר שפות.יש הטוענים, שהדמות של Beckmesser באופרה Die Meistersinger von Nürnberg של וגנר היא קריקטורה על דמותו של הנסליק (לפי אותן טענות, במקור וגנר רצה לקרוא לדמות Hans Lick). מטרות נוספות לביקורת של הנסליק היו אנטון ברוקנר והוגו וולף.

הנסליק נקרא לעתים קרובות "יהודי", במיוחד על ידי יריביו האנטישמיים-וגנריאנים. אימו של הנסליק נולדה למשפחה יהודית, אך המירה את דתה לקתולית עם נישואיה לאביו. הנסליק עצמו גדל כנוצרי.