אברהם דב בער פלאם
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
יש לשכתב ערך זה הסיבה לכך: סגנון בעייתי. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. |
אברהם דב פלאם מהעיר מזריטש, (1876 - 1795) סופר עברי, דרשן ידוע בשעתו, עורך ספרי המגיד מדובנא (ר' יעקב קרנץ) ולמעשה גם מחבר חלקים מהם, והביוגרף שלו. (כיתוב נוסף לשמו הוא 'אברהם דובערוש פלאהם')
תוכן עניינים |
[עריכה] תולדותיו
פלאם [1] נולד במזריטש בשנת 1795 לאביו הרב דוד פלאם. למד בגרמניה והיה תלמיד רבי עקיבא איגר. תחילת דרכו כדרשן, (בשפה העברית) הייתה בבית הכנסת המרכזי במזריטש. הכיר מקרוב את תנועת החסידות, בהיותו קרוב משפחה של המגיד מלוצק, מראשוני החסידות, ותלמיד של הרב דב בער המגיד ממזריטש. בהקדמות שונות של ספריו הקשורים כולם במתנגדי החסידות, תלמידי הגאון מווילנא, רמז לא פעם לקרבה זו.
בשנת 1817 מצא בבית הכנסת במזריטש, כתבי יד מהמגיד מדובנא, הרב יעקב קרנץ, שנכתבו כשישים שנה קודם. [2] הוא הדפיס ספר עם כמה מהמשלים אותם ערך, בתוספת סיפורים ומשלים משלו, תוך קבלת רשות מיצחק קרנץ, בנו הזקן של המגיד.
הספר היה להצלחה גדולה, אך למרות הפופולריות של ספר זה וספריו האחרים, פלאם לא הצליח לתרגם את הצלחת הספרים להצלחה כלכלית, וכל ימיו חי בעוני.
בעקבות הצלחת הספר החל לפרסם עוד משלים וסיפורים מקוריים שלו, תוך היתלות בשם המוצלח של המגיד מדובנא. כמו כן חיפש עוד בגניזה בבית הכנסת במזריטש, ומצא מכתבים, טיוטות, ורשימות שונות של המגיד, וביניהם רשימות לקראת הוצאת ספר שלם. הוצאת כתבים אלו, וכתיבת הביוגרפיה של המגיד מדובנא, הפכו למפעל החיים של פלאם.
ב1832, הוציא פלאם לאור פירוש להגדה של פסח בשם "חסד לאברהם"[3] עם משלי המגיד מדובנא וספורים משלו. ההגדה הייתה להצלחה, והודפסה במהדורות נוספות בכל השנים העוקבות, מאז ועד ימינו.[4] להגדה זו צירף פלאם שני מכתבים מאברהם, בנו של הגאון מווילנא אל המגיד מדובנא, אותם מצא פלאם בגניזה של מזריטש. במכתבים מודגשת המילה אברהם, והקורא יכל להתרשם שמכתבים אלו קשורים לאברהם פלאם. בכך התחזק הקשר בעיני הקוראים בין אברהם פלאם למגיד מדובנא. [5] ההגדה הודפסה עם הסכמות (מעין הבטחה לזכויות יוצרים) של הרב שלמה קלוגר ושל הרב זלמן טיקטין מנהיגי היהודים באותה עת.
בשנת 1835 החלו לגנוב את זכויות היוצרים שלו, ולהעתיק את ספריו. על פרשה זו ר' להלן. מאז ועד ימינו, למרות מחאותיו, ולמרות התחייבויות של סופרים שונים לתקן את העוול, סבל פלאם מחוסר הכרה ביצירתו בכל הנוגע למגיד מדובנא. למרות זאת, ברוב הספרים בימינו העוסקים במגיד, פלאם מוזכר לפחות בפתיח לספר, ולעתים מובאת ההקדמה המקורית בלשונו.
בשנת 1837 הוציא את הספר "עין המים" - הספד על רבו של פלאם, רבי עקיבא איגר. בספר זה הוא מתמודד עם המוות בהומור שנון. חלק מסיפוריו המקוריים הפכו לקלסיקה שנים רבות לאחר מכן, במסגרת סיפורי תנועת המוסר (מעשה בזייגר ועוד), בלי שמזכירים את המקור.
בשנת 1862 הוציא את "ספר המידות" - ספר מוסר. הספר כתוב לכאורה על פי אותו כתב יד של המגיד מדובנא, אשר נמצא שנים רבות קודם לכן במזריטש, אך למעשה, פרקים שלמים וסיפורים רבים מן הספר הינם של הסופר פלאם עצמו. גם ספר זה מודפס ונלמד בישיבות עד ימינו. בהקדמה לספר מצורפת ביוגרפיה, מלאה באנקדוטות ותיאורים חיים על המגיד מדובנא, אותם אסף פלאם ממכרים וחברים של המגיד.
למרות שחי עשרות שנים לאחר מותו של המגיד מדובנא, באנציקלופדיות שונות, וגם בספרים המדברים על המגיד, אברהם דב פלאם מוזכר בטעות כ"תלמידו של המגיד" או "חבר של בנו" [6] בכמה מקורות מייחסים לו בטעות שיחה יומיומית עם המגיד מדובנא, ואף מספרים בטעות שהיה שמשו של המגיד.[7]
[עריכה] הגניבה הספרותית מכתביו
בשנת 1835 יצאו ארבעה סופרים אלמונים עם "משלי המגיד מדובנא" מלוקטים, מתורגמים ליידיש, וגם מקוצרים, על פי כתביו של פלאם. (אחד מהם בעברית עם קטעים שלמים מועתקים כלשונם במקור). כמו כן באותה שנה יצאה הגדה של פסח "אמת ליעקב" בהשמטת פירוש "חסד לאברהם", ובמקומם "סיפורי יציאת מצרים", ביידיש.
כבר באותה שנה, בנסיון לעצור את הגניבה, פלאם צירף להגדה של פסח שלו מכתב, בו הוא קורא לעורכים אלו להכיר במקוריות עבודתו. למכתב זה היו כמה תגובות. בשנה שלאחר מכן מחבר ההגדה המועתקת, שינה את שם ההגדה מ"אמת ליעקב" ל"הגדה של פסח עם פירושי המגיד מדובנא". הוא גם הזדהה בשמו בחותמו על פירוש "סיפורי יציאת מצרים", משה מזאלשין[8] הגדה זו, הייתה לפופולרית בעיקר עבור ילדים, והודפסה בעותקים רבים במשך עשרות שנים, בעוד ההגדה המקורית "ברית אבות - אמת ליעקב וחסד לאברהם" צורפה להגדת המלבי"ם [9] מרובת הפירושים - ונועדה למבוגרים. ב1839 יצאה מהדורה מהגדת מזאלשין, עם צירוף שמו של פלאם כ"תלמידו של הגאון הנודע רבי יעקב קראנץ", אך טקסט זה הושמט ממהדורות מאוחרות יותר, אשר כפי הנראה הועתקו מהמהדורות הראשונות.
הצלחה גדולה יותר הייתה לו עם "משלי המגיד מדובנא". הן ביידיש והן בעברית, זכה פלאם לתיקון המעוות עוד בימי חייו, ושמו אכן מאוזכר ברוב הספרים הדנים במגיד.
[עריכה] סגנונו
אברהם דב פלאם היה סופר בעל סגנון מליצי רווי הומור, למרות שרוב כתביו עוסקים בעצב וצער. בסיפוריו הוא מביא תאור חי ומפורט על הלבוש, המאכלים, והמראות בסביבה באותה תקופה.
[עריכה] שנינותו
פלאם מספר על מציאת כתבי המגיד באופן אקראי, דבר ששינה את חייו, תוך תיאור נפילתו בחשיכה, בבידוד ובעירום, על מתקן שיפוצים מוזנח, שהושאר במקווה טהרה. התיאור הפלסטי כולל את החושך, את הפחד, את קריאותיו לעזרה ואת אנחותיו זמן רב לאחר מכן. כל זאת על מנת להראות איך "מעז יצא מתוק". (הקדמה להגדה של פסח)
כדי לתאר את עוצמת דרשותיו של המגיד מדובנא, הוא מספר על שני בחורים צעירים שהיו ישנים בחדר עם המגיד, כשזה התארח בעיר שלהם. ביום שהמגיד עמד לעזוב את העיר, הוא ביקש מהם לא להגיע לבית המדרש, מכיוון שהוא תמיד נוהג ביום כזה לדבר באופן סוחט דמעות. הוא ביקש במיוחד מאחד הבחורים לא להגיע, כי אותו בחור הוא בעל "לב חלש" והשיחה תזיק לו. השניים צחקו למשמע הדברים והגיעו בכל זאת, אך הסתתרו מאחורי הקהל. הקהל כולו, כשרק ראה את ארשת פניו של הרב המתקרב לבימה, כבר גאה בבכיה. החבר "החזק", התחיל לבכות כשהמגיד פתח את פיו. ואילו החבר "החלש" החזיק מעמד דקה שלימה, ורק אז פרץ בבכי. הוא בכה כל כך, עד שנהיה חולה, ואחרי זמן קצר מת. (הקדמה לספר המידות)
בדיון על המוות הוא מסביר את דברי ר' יהושע במסכת חגיגה על הפסוק "אבדה עצה מבנים נסרחה חכמתם" (ירמיה מ"ט). לאחר שעצה אובדת לבני ישראל, חכמת אומות העולם מסריחה. לפי דברי פלאם, הכוונה היא, שישנם "חכמים" המשתמשים בחכמתם, חכמת המדע, לרעה. כל עוד חיים בינינו מנהיגים בעלי שיעור קומה, ה"חכמה" הזו נשארת אצל ה"חכמים" ולא מתפשטת. אך ברגע שהמנהיגים מסתלקים, הדעות המסריחות של ה"חכמים" הללו, נפוצות לכל עבר.
[עריכה] ספריו
- "קול יעקב" ה'תקע"ח - 1818 משלי המגיד מדובנא על חמש מגילות
- "כוכב מיעקב" ה'תקפ"ה - 1825 משלי המגיד מדובנא על ההפטרות
- "אהל יעקב" ה'תק"צ - 1830 - משלי המגיד מדובנא על התורה
- "חסד לאברהם" - פירוש ותוספות מקוריות למשלי המגיד מדובנא על ההגדה של פסח (הודפס עם הגדת "אמת
ליעקב" החל מתקצ"ב (1832), וכן ב"הגדת המלבים" יחד עם פירושים נוספים, החל מ-1836. הגדות אלו ממשיכות לצאת לאור גם כיום, בהוצאות מחודשות. (הקישור: מהדורה דיגיטלית בספריית חבד)
- "עין המים" תקצ"ח 1837 - הספד לר' עקיבא איגר
- "ספר המידות" 1862 - ספר מוסר מכתבי המגיד מדובנא - על פי טיוטא בכתב יד של המגיד, לספר שהתכוון כנראה להוציא לאור בעצמו. כמו לשאר כתבי המגיד, גם לספר זה פלאם נתן את השם, השלים חלקים רבים שהיו חסרים, וערך את הספר מבחינה לשונית.
[עריכה] מצאצאיו
ישנה אפשרות שהרבנים שלמה אבינר ואלישע אבינר הם צאצאיו.[10]
[עריכה] לקריאה נוספת
- הערך 'אברהם דב בער פלאם' באנציקלופדיה העברית
[עריכה] קישורים חיצוניים
- ספר עין המים, כולל תמונת הכריכה המקורית, תקצח (1838) מהדורה מקוונת בספריה הדיגיטלית לספרים עבריים.
- אהל יעקב - ספרו המפורסם ביותר של פלאם. במהדורה זו (2008) מוזכר שמו רק בפנים בהקדמה המקורית, המובאת כלשונה.
- הגדה של פסח "אמת ליעקב" עותק דיגיטלי - ההגדה המקורית "ברית לאברהם" כולל שני הפירושים "אמת ליעקב" ו"חסד לאברהם" של פלאם. העותק הוא אחד משלש המהדורות הראשונות (החל בשנת תקצ"ב 1832, חסר עמוד השער).
- הגדה של פסח ביידיש - עם "סיפורי יציאת מצרים" של משה מזאלשין, ו"פירושי המגיד מדובנא". בהגדות ביידיש, משה מזאלשין כפי הנראה מעולם לא הודה בהעתקה, וראה בעריכת הסיפורים, בתרגומם, ובהתאמתם לילדים עבודה מקורית שלו.
- הגדה של פסח "אמת ליעקב" מועתקת ניו יורק 1938- של משה מזאלשין בהשמטת "חסד לאברהם". העתקת השם "אמת ליעקב" נעשתה כפי הנראה ממהדורה קדומה בה המעתיקים טרם החליפו את שם ההגדה ל"הגדה של פסח עם משלי המגיד מדובנא". הפירוש כולל חלקים שלמים המועתקים כלשונם מעבודתו של פלאם.
- הגדה ששימשה את שארית הפליטה 1946 במחנות. - הגדה עם התרגום היידי של מזאלשין ל"אמת מיעקב".
- הגדת המגיד מדובנא עותק דיגיטלי של מהדורה מקורית ביידיש משנת ה'תרנ"א 1891. ההגדה הינה תרגום מדויק מספרו של פלאם ללא אזכור שמו. שם המעתיק הינו כנראה גם במהדורה זו משה מזלאשין.
- משלי המגיד מדובנא לילדים - עיבוד של הסופרת חנה בר לילדים. כאן כבר לא מוזכר שמו של פלאם כלל.
- הגדה של פסח המגיד מדובנא - כולל השער החדש מהדורת 2008. ההגדה מודפסת בגופן עדכני, אך בתחילת ההגדה מובאות פקסימיליות עם שערי המהדורות הראשונות, וכן דפי המבוא כולל המכתבים מהגאון מווילנא, ומכתב הפולמוס של פלאם נגד הוצאת המשלים בלי אזכור שמו. הספר יצא בשם "ברית אבות" וכפי שכתב בהקדמה בשם זה מרמז ששני החלקים (של אברהם - הוא עצמו, ויעקב - המגיד) אינם מופרדים, ושניהם יצאו "מפה אחד".
- משלי המגיד מדובנא - ספר מאת ח. טיקוצינסקי. הספר יוצא לאור במהדורה מחודשת בשנת 2008, ועדיין פלאם מוזכר בו בהקדמה.
- אתר ספריית חבד - רשימה מרשימה של מהדורות להגדה של פסח חסד לאברהם, עד ימינו, ברצף, כמעט כל 10 שנים, הנמצאים בספריה. (ידועות מהדורות נוספות גם בשנים שבאמצע). בין הרשימות אוספים שלמים של ספרי פלאם, שנתרמו לספריה, ביניהם המהדורות המקוריות של רוב ספרים אלו.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ השם נהגה בפ' רפה, ומשמעותו שלהבת ביידיש. במספר מקומות פלאם השתמש בדימוי אש, בפסוקים המייצגים את הגימטריה לשנת ההוצאה לאור של כתביו.
- ^ המגיד מדובנא ישב במזריטש בשנים 1758-1760
- ^ המשך הפסוק "תתן אמת ליעקב" (מיכה ז) השם שנתן פלאם לפירוש המגיד מדובנא באותה הגדה.
- ^ הגדת המגיד מדובנא, מהדורת ה'תשס"ח 2008 מהדורה ראשונה תקצ"ב 1832 ועד ימינו
- ^ זהו כפי הנראה המקור לטעות הנפוצה על פיה אברהם דב פלאם היה תלמידו או שמשו של המגיד
- ^ אוצר ישראל אנציקלופדיה יהודית (1919) ערך אברהם פלאהם, ובתיקונים הכירו בטעות
- ^ אתר "הצדיק שלי" תיאור פלאם כשמש בית הכנסת
- ^ מעניין לציין שבחלק מהעותקים של מהדורות מזאלשין, (ר' לדוגמה הגדה בהוצאת בצלאל הרמן משנת תרי"ט 1859 בלי אזכור מזאלשין!) צורפו המכתבים של הגאון מווילנה, כפי שהובאו במקור על ידי פלאם. באופן זה הצליח פלאם להחדיר את שמו גם למהדורות המועתקות, שכן בצורה שהמכתבים כתובים מודגשים השמות "אברהם" (בנו של הגאון), וקרוב משפחה עלום בשם "דב בער" (ייתכן שבמקור משפט זה על קרוב המשפחה הוא כולו תוספת של פלאם, כדי להחתים את טביעות אצבעותיו בספר, על מנת למנוע זיופים וגניבה ספרותית).
- ^ עותק דיגיטלי של הגדת המלבי"ם משנת 1883. אולי המהדורה הראשונה של הגדה זו
- ^ הרבנים מתייחסים לאברהם דב-בער פלאם "בעל חסד לאברהם". אך לפי דבריהם זהו אביו של המגיד מלוצק (תלמיד המגיד ממזריטש) שאמנם חי בעיירה מזריטש, אך שנים רבות לפני "אביו"
