אביעד הכהן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אביעד הכהן (נולד ב-1 בנובמבר 1962) דיקן בית הספר למשפטים "שערי משפט" ומרכז לימודי משפט עברי במכללה.

תוכן עניינים

1 ביוגרפיה
2 עמדותיו
3 קישורים חיצוניים
4 הערות שוליים

[עריכה] ביוגרפיה

הכהן נולד בשנת 1962 לאביו, הרב מנחם הכהן, שהיה חבר כנסת מטעם מפלגת העבודה, ולאמו, פרופ' דבורה הכהן, היסטוריונית מאוניברסיטת בר-אילן. למד בישיבה התיכונית נתיב מאיר ואחר כך בישיבת הר עציון ובישיבת הכותל ושירת בצבא במסגרת ההסדר. בין השנים 1989-1985 למד לתואר ראשון במשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. במקביל ללימודיו עבד כעוזר מחקר במכון לחקר המשפט העברי באוניברסיטה. את תקופת ההתמחות עשה אצל המשנה לנשיא בית המשפט העליון, פרופ' מנחם אלון, ואצל ד"ר מישאל חשין. בשנת 1991 החל ללמד כמורה עוזר בפקולטה למשפטים בירושלים במקביל לתואר השני שסיים בהצטיינות בשנת 1993. בשנת 1995 החל ללמד גם באוניברסיטת בר-אילן בענייני דת ומדינה, משפט עברי ודיני תקשורת. בשנת 1996 החל לעבוד כמנהל לימודי משפט עברי במכללת "שערי משפט". סיים דוקטורט במשפטים בציון מעולה (הצטיינות יתרה) בשנת 2003.

ספרו "דמעת העשוקות - על בעיית העגונות ומסורבות הגט" הופיע בארצות הברית בשנת 2004 ועורר הדים רבים עם פרסומו. בחיבור זה מציע הכהן גישות חדשות לפתרון בעיית העגונות, הנסמכות על מקורות הלכתיים שונים.

במקביל לעבודתו כמרצה למשפטים השתתף במכוני מחקר ופורומים שונים, בהם "מוזאיקה" - המכון לחקר דת, חברה ומדינה ומכון ון ליר. כתב וערך פרסומים רבים מדעיים ופופולריים בהם דף פרשת השבוע של משרד המשפטים.

ד"ר הכהן חבר במערכות שונות של כתבי עת וביניהם שנתון המשפט העברי (היועצא לאור מטעם המכון לחקר המשפט העברי של הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית); "מחניים", "מסכת", "שערי משפט", "הלשכה - בטאון לשכת עורכי הדין בירושלים", "עלון שבות לבוגרי ישיבת הר עציון", ועוד.

ד"ר הכהן כותב טור שבועי בעלון פרשת שבוע "שבתון", ומשמש כפרשן המשפטי של היומון "ישראל היום" המופץ בכרבע מיליון עותקים מדי יום. מאמריו הופיעו בבמות שונות, ביניהן "הארץ", "ידיעות אחרונות", "נקודה", "הצפה", ועוד.

לצד פעילותו האקדמית, פעיל ד"ר הכהן בעבודה מעשית כעורך דין, לרבות ייצוג בבתי משפט בכל הערכאות. משנת 1994 הוא משמש כיועץ המשפטי של עמותת פסטיבל ישראל, ירושלים. בעבר כיהן כחבר ועד מחוז ירושלים, כחבר בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין, ובעשרות ועדות ציבוריות. בין השאר, שימש יועץ לוועדת הקודיפיקציה, יועץ ל"ועדת שושני" שעסקה בתקצוב מוסדות החינוך בישראל, ומכהן כדירקטור ויו"ר ועדת הלוגיסטיקה של פרויקט "תגלית - Birthright Israel".

ד"ר הכהן היה שותף ליצירת הלכות משפטיות חדשות, בעניין זכות ההפגנה של פעילי ימין מסביב לחומות הר הבית (בג"ץ רות מטר ונשים בירוק), חופש הביטוי (בג"ץ סנש), הקצאת כספים מקופת המדינה (בג"ץ עזרא), מתן היתר לנשים להספיד בבתי עלמין, ועוד. כמו כן ייצג את עמותת "צהר" ואת ארגון "קולך" בניסיון למנוע בחירת דיינים חרדיים ואת ארגוני הנשים בפרשת הסדר הטיעון עם הנשיא משה קצב. בחודש יוני 2008 עתר לבג"צ בשם אישה ושלושת ילדיה שבית הדין הרבני פסל את גיורה לאחר 15 שנה, ועוד 11 ארגונים וביניהם נעמת, אמונה, ויצ"ו, מרכז צדק לנשים, ומוסדות "אור תורה".

בנובמבר 2007 עלה שמו כמועמד לכהונת שופט בבית המשפט העליון ^[1].

[עריכה] עמדותיו

הכהן מזוהה עם העמדות של האורתודוקסיה המודרנית ובהן שילוב בין התורה לאקדמיה ותמיכה בשיטות לימוד שזכו לביקורת מצד חוגים דתיים שמרניים, כשיטת הרבדים ותנ"ך בגובה העינים. הוא מביע עמדות שמאל כלכליות ונמנה עם מייסדי ארגון "במעגלי צדק". במסגרת פעילותו בארגון, הביע עמדות נחרצות בעד מלחמה בתופעת הסחר בנשים, הגברת המודעות והסיוע לאנשים עם מוגבלות, ועוד'. כמו כן הביע ביקורת קשה על מה שהוא מכנה הזנחת הטיפול של הציבור הדתי במקרים של תקיפה מינית וסרבנות גט.