מנחם אלון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מנחם אֵלון (נולד כ"ג במרחשוון ה'תרפ"ד, 1 בנובמבר 1923) - משפטן ישראלי, שימש כמשנה לנשיא בית המשפט העליון.

מנחם אלון נולד בשנת 1923 בדיסלדורף, גרמניה. עם עליית הנאציזם עזבה משפחתו את גרמניה, עברה בשנת 1934 להולנד, ובשנת 1935 עלתה לישראל.

בשנת 1938 החל אלון ללמוד בישיבת חברון בירושלים במשך 8 שנים, ואף הוסמך בה לרבנות. לקראת סיום לימודיו בישיבה החל בלימודי משפטים בבית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה בתל אביב, וב-1948 סיים לימודיו בהצטיינות בתואר מוסמך למשפטים. במלחמת העצמאות שירת בתפקיד תובע צבאי של חטיבה 9, וכסגן התובע הצבאי של מחוז ירושלים. בין השנים 1950-1951 שימש כמזכיר ועדת הכספים של הכנסת.

באוקטובר 1951 קיבל רישיון לעריכת דין, והחל לעסוק בכך בצורה פרטית. במקביל, למד תלמוד, היסטוריה של עם ישראל ופילוסופיה כללית באוניברסיטה העברית, וסיים את התואר ב-1954 בהצטיינות. אז החל לעבוד במשרד המשפטים, ראשית כעוזר ליועץ המשפטי לממשלה, ובהמשך (1959-1966) כיועץ משרד המשפטים למשפט עברי. במקביל החל אלון בשנת 1955 להרצות באוניברסיטה העברית בקורסים בדיני משפחה ובמשפט עברי, ובשנת 1962 קיבל תואר ד"ר למשפטים בציון מעולה. הוא המשיך בעבודתו באוניברסיטה העברית ומונה לפרופסור מו המנין בשנת 1972. אלון התמחה בתחום המשפט העברי, ועמד בראש הקתדרה למשפט עברי עד כניסתו לביהמ"ש העליון בשנת 1977.

ב-7 בנובמבר 1977 מונה מנחם אלון לשופט בית המשפט העליון. מנחם אלון נודע בהתנגדותו הנחרצת לאקטיביזם השיפוטי, ובניסיונו לשלב את השפעות המשפט העברי במשפט הישראלי. בין פסקיו החשובים - ההחלטה שאפשרה ישיבת אישה במועצה דתית, איסור לרשום בתעודת הזהות של אדם שאופן גיורו לא היה אורתודוקסי, החזרת ילדה ברזילאית שנמסרה לאימוץ שלא על דעת הוריה, וכן פס"ד שפר (אשר הינו אחד מפסקי הדין האחרונים שכתב אלון, והוא פורסם כבר לאחר פרישתו מכס השיפוט) שאסר ניתוק ממכונת הנשמה, וזאת על פי דרך הפסיקה ההלכתית האוסרת המתת חסד. פסק דין חשוב נוסף של אלון היא "בג"ץ פר"ח" אשר הביא להקלה משמעותית לחייבים בהוצאה לפועל, ולשינוי משמעותי במאסר חייבים כאלו. אלון, אשר עבודת הדוקטורט שלו עסקה בחירות הפרט בדרכי גביית חוב במשפט העברי, יישם עקרונות מוסריים אלו במשפט הישראלי, ופסל את התקנה שאיפשרה מאסר חייבים באופן מהיר וללא בירור מעמיק.

עוד תצויין עמדתו באשר להרשעה של אדם על פי הודאתו במשטרה אף אם נלקחה במידה של כח, לפיה (בציטוט חופשי הנאמן לרוח דבריו) "אם עשה - יבכה ויודה, אם לא עשה יבכה ולא יודה".

אלון הוא חתן פרס ישראל למשפט עברי לשנת תשל"ט (1979), ולא הפסיק את עבודתו המחקרית אף בעת שכיהן כשופט. ספרו המשפט העברי - תולדותיו, מקורותיו, עקרונותיו, נחשב לספר יסוד בנושא זה. כן פרסם ספרים ומחקרים רבים נוספים, בין היתר בנושא השו"ת.

אלון היה מועמד לכהונת נשיא מדינת ישראל בשנת 1983, מעשה ללא תקדים לשופט מכהן. הוא היה מועמד של הליכוד ומפלגות הימין והדתיים, אל מול חיים הרצוג, איש מפלגת העבודה. ב-22 במרץ 1983 ניצח הרצוג, אשר קיבל 61 קולות, את אלון אשר קיבל 57 קולות. ב-26 באפריל 1988 נבחר לתפקיד המשנה לנשיא בית המשפט העליון, שבו שימש עד פרישתו ב-1 בנובמבר 1993. גם לאחר פרישתו המשיך אלון להיות פעיל בחקר המשפט העברי.

אלון אף הקים קתדראות למשפט עברי באוניברסיטאות נוספות, כגון: אוניברסיטת ניו יורק (1985), הרווארד (1990) ועוד.

אלון אף שימש פרופ' אורח בפקולטות למשפטים בחוץ לארץ (LONDON COLLEGE, OXFORD UNIVERSITY), והיה עורך המחלקה למשפט עברי באנציקלופדיה העברית ובאנציקלופדיה יודאיקה. כמו כן, שימש חבר הוועד הפועל בוועדת הקבע של האוניברסיטה העברית ובמוסדות אקדמיים אחרים באוניברסיטה.

מנחם אלון הינו תושב ירושלים, נשוי ואב לחמישה ילדים, ביניהם השר לשעבר (וכיום ח"כ) הרב בני אלון ממפלגת האיחוד הלאומי, השופט ספי אלון, ארי אלון (מורה בסמינר "אורנים") והרב מוטי אלון, ראש תנועת "מבראשית".

[עריכה] תפקידים נוספים

• מחבר "אמנת ירושלים", לרגל חצי יובל למלחמת ששת הימים (תשנ"ב – 1992)
• נשיא האיגוד העולמי למדעי היהדות (החל מ-1993).
• בעל תוארי ד"ר כבוד מ-ישיבה יוניברסיטי בניו יורק ומאוניברסיטת בר-אילן.
• עמית כבוד של בית הספר הגבוה לטכנולוגיה מכון לב בירושלים.
• זוכה פרס בן-מאיר, פרס צלטנר, מגן הסובלנות מטעם התנועה למען ארץ ישראל טובה, מערכת מעריב, אל על, אמ"י - איגוד אמני ישראל, ו- National Jewish Book Award Scholarship.
• נשיא ארגון נזקקי ירושלים
• נשיא המועצה הלאומית לשלום הילד
• יושב-ראש הנהלת מכון שלזינגר - המכון ע"ש ד"ר פלק שלזינגר לחקר הרפואה על-פי התורה, ליד המרכז הרפואי שערי צדק בירושלים
• סגן נשיא Memorial Foundation For Jewish Culture
• יושב-ראש מועצת הנאמנים של קרן ההנצחה ע"ש יוסף וקרולין גרוס לקידום חיילים משוחררים
• יושב-ראש הוועדה לבדיקת נושא הרפואה המשלימה (אלטרנטיבית) בישראל.

[עריכה] מספריו

• חירות הפרט בדרכי גביית חוב במשפט העברי, הוצאת מאגנס, 1964.
• חקיקה דתית בחוקי מדינת ישראל ובשפיטה של בתי משפט ובתי הדין הרבניים, הוצאת הקבוץ הדתי, תשכ"ח .
• המשפט העברי: תולדותיו, מקורותיו, עקרונותיו, הוצאת מאגנס, מהדורה ראשונה 1973, מהדורה שלישית 1998.
• כבוד האדם וחרותו בדרכי ההוצאה לפועל: ערכיה של מדינה יהודית ודמוקרטית , הוצאת מאגנס, 1999.
• מעמד האישה - משפט ושיפוט, מסורת ותמורה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2005.

כמו כן ערך ספרי מפתחות אחדים בנושאי שו"ת.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• מנחם אלון, באתר nfc