יפתח (קיבוץ)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יפתח הינו קיבוץ בגודל בינוני של התק"ם באזור הצפון ליד קריית שמונה וליד גבול ישראל-לבנון. הוא ממוקם בקצה הדרומי של רכס רמים שבהרי נפתלי, והוא שייך למועצה אזורית הגליל העליון. הקיבוץ שוכן בסמוך למצודת ישע, על גבעה שטוחה בשולי בקעת קדש אל מול הלבנון. יפתח ממוקם ברום 430 מ', בק"מ 64 בכביש 886.

היישוב הוקם ב-18 באוגוסט 1948 על ידי חיילים משוחררים מארגון הפלמ"ח שהיו חברים בחטיבת יפתח, על שמה נקרא הקיבוץ.

תוכן עניינים 1 סביבה 2 היסטוריה 3 ענפים 4 קישורים חיצוניים

[עריכה] סביבה

קיבוץ יפתח שוכן באזור חורש טבעי של עצי אלון מצוי, אלון התבור, אלה ארצישראלית, אלה אטלנטית, שיזף ושקד. גבעת היישוב מוקפת במפרציה של בקעת-קדש ממנה נשקף נוף מרהיב של הרי-נפתלי, עמק החולה, החרמון והגולן. מדרום לקיבוץ מצויה שמורת נחל קדש. זהו קניון עמוק ותלול שהתהווה לאחר הווצרות העמק כתוצאה מפעילות קרסטית. נחל קדש מהווה יציאה יחידה מהבקעה והוא מתנקז לכיוון עמק החולה.

באזור קיבוץ יפתח אין מקורות מים והם מגיעים לבקעת קדש ולקיבוץ בקו של "מקורות", ממעיינות עינן שבעמק החולה ואביב, שבנחל דישון. הקיבוץ מוקף בקרקעות גירניות שהוכשרו לחקלאות. הקרקע החקלאית הצמודה לקיבוץ משמשת לגידול עצי פרי נשירים: נקטרינות, אגסים, תפוחים, קיווי וגפנים. בנוסף, לקיבוץ ישנן אדמות בעמק החולה המשמשות לגידולי שדה: תירס, כותנה, חיטה ובוטנים.

[עריכה] היסטוריה

קיבוץ יפתח הוקם בט"ו באב, 18 באוגוסט 1948, כיישוב משלט בעיצומה של מלחמת השחרור במהלך ההפוגה השנייה. מקימי הקיבוץ היו לוחמי פלמ"ח חברי הכשרות גבת ואשדות יעקב מתנועת הנוער העובד שהשתתפו במסגרת הגדוד הראשון והשלישי של הפלמ"ח בקרבות לשחרור מלכיה, צפת, נבי יושע, הגליל, לוד, רמלה והנגב. הפלמ"חניקים שלחמו לשחרור אזור זה ואיבדו בו חברים ביקשו לחזור ולהתיישב בו. הקרב על מלכיה ונבי יושע היה קרב גורלי, שכן היה קרב על האפשרות לנתק את אצבע הגליל ממדינת ישראל. הקיבוץ יוצר רצף התיישבותי ממצודת נבי יושע – למנרה – למשגב עם ועזר בעצם הקמתו לשמור על אצבע הגליל.

יפתח היה אחד הקיבוצים שנפגעו בצורה הקשה ביותר מן הפילוג בקיבוץ המאוחד בשנים 1952-1953. את הקיבוץ עזבו כמחצית מחבריו ונותרו 45 חברים בלבד. התנועה המאוחדת החלה לשלוח גרעיני התיישבות לקיבוץ כדי לעבות את אוכלוסייתו. נוסף על כך נקלטו בקיבוץ גרעינים שהתחנכו בחברות נוער ביפתח. הקיבוץ גדל ובשנים האחרונות התייצבה אוכלוסייתו. ביפתח בולט אופיו הישראלי מאוד של הקיבוץ לא רק מבחינה סטטיסטית, אלא גם באופיו וברוחו. מבחינה עדתית, יש ביפתח כחצי ממוצא אשכנזי וחצי ממוצא ספרדי.

החל משנת 1999 החלו בקיבוץ יפתח תהליכים של צמצום את המסגרת השיתופית והשוויונית ("הפרטה"), וכיום הקיבוץ פועל על פי מודל רשת הביטחון. בשנת 2006 מוקמת בקיבוץ הרחבה קהילתית בשם בת-יפתח.

[עריכה] ענפים

המפעל המוביל בקיבוץ יפתח הוא מפעל נטפים לייצור מערכות השקיה. המפעל הוא חלק מתשלובת "נטפים" בה שותפים גם הקיבוצים חצרים ומגל. בקיבוץ גם מחצבת שיש, בית-קירור, גידולי-שדה, לול ומטעים.

ענפים רבים היו ביפתח ונסגרו ביניהם: עדר כבשים, מסגריה שבנתה לולים למושבים, מאפיה ליישובי הסביבה, מכוורת, רפת, מדגה, פרדס, כרם, פלחה בנגב, גידול אירוס נצרתי, מעבדה לתיקוני רדיו, עדר בקר לבשר, אפרסק, שזיף אירופי, נגריה, מפעל לעיבוד שבבי, מדידות קרקע, גידול צלופחים, תרנגולי הודו וברווזים.

בין היתר רשמה יפתח שיאים ארציים בגידול פול (1949), שעורה (1963), חלב צאן (1957), כמו כן קצרה פרסים בתערוכת הפירות (1964, 1961) ובתערוכת הפרחים עבור אירוס נצרתי (1961).

[עריכה] קישורים חיצוניים

• קיבוץ יפתח במרכז המידע להתיישבות בגליל
• תמונת לוויין של יפתח באתר Google Maps
• מפה טופוגרפית באתר "עמוד ענן"
• קיבוץ יפתח

קיבוצי המועצה האזורית הגליל העליון
איילת השחר · ברעם · גדות · גונן · דן · דפנה · הגושרים · חולתה · יפתח · יראון · כפר בלום · כפר גלעדי · כפר הנשיא · כפר סאלד · להבות הבשן · מחניים · מלכיה · מנרה · מעיין ברוך · משגב עם · נאות מרדכי · סאסא · עמיר · צבעון · קדרים · שדה נחמיה · שמיר · שניר