ג'ורג' השלישי, מלך הממלכה המאוחדת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ג'ורג' השלישי
מלך הממלכה המאוחדת והנובר
שם מלא	ג'ורג' ויליאם פרדריק הנובר
תקופת שלטון	מ-25 באוקטובר 1760 עד 29 בינואר 1820
קודמו	ג'ורג' השני
יורש	ג'ורג' הרביעי
בת זוג	שרלוט
צאצאים	ג'ורג' הרביעי הנסיך פרדריק, דוכס יורק ויליאם הרביעי שרלוט, הנסיכה המלכותית הנסיך אדוארד, דוכס קנט הנסיכה אוגוסטה הנסיכה אליזבת ארנסט אוגוסטוס הראשון, מלך הנובר הנסיך אוגוסטוס, דוכס ססקס הנסיך אדולפוס, דוכס קיימברידג' הנסיכה מרי, דוכסית גלאוסטר ואדינבורו הנסיכה סופיה הנסיך אוקטביוס הנסיך אלפרד הנסיכה אמיליה
שושלת	בית הנובר
אב	הנסיך פרדריק, נסיך ויילס
אם	הנסיכה אוגוסטה, נסיכת ויילס
תאריך לידה	4 ביוני 1738 לונדון, אנגליה
תאריך פטירה	29 בינואר 1820 טירת וינדזור, אנגליה
מקום קבורה	כנסיית סנט ג'ורג', וינדזור, אנגליה

ג'ורג' השלישי (ג'ורג' ויליאם פרידריק) (4 ביוני 1738 – 29 בינואר 1820), מלך בריטניה הגדולה ואירלנד, נסיך בוחר של הנובר בין השנים 1760 – 1820. המלך השלישי לבית הנובר. בתקופתו, מרדו שלוש עשרה המושבות באמריקה, שנעשו לארצות הברית לאחר הפסד בריטניה במלחמת העצמאות של ארצות הברית.

ג'ורג' נולד בשנת 1738 באנגליה. הוא היה בנו הבכור של הנסיך מווילס, פרדריק, והנסיכה אוגוסטה סאקסה-גותה. אביו היה בנו ויורשו של המלך ג'ורג' השני. בית הנובר ידוע ביחסים הגרועים בין האבות לבניהם, וכך היו היחסים בין ג'ורג' השני, שהיה מתודי וחלש דעת, לבין בנו פרדריק שהיה אינטלגנטי. לא פעם כינה המלך את בנו "פרד המסכן". פרדריק מת בשנת 1751, ובנו נעשה יורש העצר. הוא התחנך על ידי אמו והרוזן מביוט, שנטעו בו את ההשקפה שלא הממשלה אלא המלך צריך לשלוט בבריטניה. ג'ורג' השני מת ב-25 באוקטובר 1760, בזמן שהתרחץ באמבטיה, וג'ורג', שהיה אז במסע ציד, הובהל לארמון, כדי לרשת את סבו בתור ג'ורג' השלישי.

ג'ורג', בניגוד לקודמיו, היה בריטי יותר מאשר גרמני, דיבר אנגלית שוטפת, והבדיל בין ענייני בריטניה לענייני הנובר, שבה לא ביקר כל ימי חייו. בכך התחבב על עמו, שאף נתנו לו כינוי חיבה, "ג'ורג' האיכר", בשל נוהגו לבלות הרבה בחוות בריטניה. בשנת 1761 התחתן עם הנסיכה שארלוט ממקלנבורג שטרליץ, שילדה לו 15 ילדים. היחסים בין הזוג היו טובים, אלא שהנסיכים היו פרועים והוללים, וצברו חובות רבים.

ויליאם פיט הצעיר מבשר למלך ג'ורג' (יושב) ולמלכה שרלוט על ההתנקשות בגוסטב השלישי, מלך שבדיה, בקריקטורה מאת גילריי

בין השנים 1760 – 1782 שלט ג'ורג' בממלכה בעזרת "ידידי המלך", ואף החליף את ראשי הממשלה כאוות נפשו. ויליאם פיט האב פוטר בשנת 1763, בשל מדיניותו, שהתנגדה לשלום עם צרפת, דבר שהמלך רצה. הוא הוחלף ברוזן מביוט, אך זה נאלץ להתפטר ב־1764, משום שחתם על הסכם "חוזה פריז", שאמנם סיים את מלחמת שבע השנים, אך העם לא היה מרוצה ממנו. בשנת 1782 נאלץ לורד נורת', ראש הממשלה משנת 1770, להתפטר מכיוון שמדיניותו נגדה את רצון הציבור. ירש אותו ויליאם פיט הבן.

בשנת 1788 חלה והחל לגלות התנהגות של חולה נפש, יש הסוברים שסבל מפורפיריה שיש לה סימפטומים של מחלת רוח ויש חוקרים הקושרים את מחלתו להרעלה כתוצאה מחשיפה לארסניק. הוא אמנם החלים ממנה, ואפילו התעניין מדי פעם בשלטון, אבל בשנת 1810 תקפה אותו המחלה לגמרי. בנו ג'ורג' (לאחר מכן ג'ורג' הרביעי) נעשה עוצר, אשתו שארלוט נאלצה לעזוב ולגור הרחק מבעלה, והוא חי בשיגעונו ובעיוורונו עד מותו בשנת 1820.