BMP-1

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

BMP-1
מידע כללי
מדינה מייצרת	ברית המועצות
שנת ייצור	1967
דגם קודם	{{{קודם}}}
דגם עוקב	{{{עוקב}}}
מערכה מרכזית	{{{מערכה}}}
מידע טכני
אורך:	6.74 מ'
רוחב:	2.94 מ'
גובה:	2.15 מ'
משקל:	13.5 טון
מהירות:	65 קמ"ש (כביש) 45 קמ"ש (שטח) 7 קמ"ש במים
טווח פעולה:	600 ק"מ
חימוש עיקרי:	תותח 2A28 חלק קדח בקוטר 73 מ"מ, משגר טילי נ"ט AT-3 "סאגר" או AT-4 "ספיגוט" או AT-5 "ספנדרל"
חימוש משני:	מקלע 7.62 מ"מ PKT
מנוע:	דיזל 300 כ"ס
מיגון:	{{{עובי שריון}}}
צוות:	3 + 8 לוחמים

BMP-1 הוא סימולו של נגמ"ש לחימת חי"ר סובייטי אמפיבי שהוצג בשנות השישים, והיה הכלי הראשון בעולם שהציג את תפיסת נגמ"ש הלחימה ככלי נושא גייסות בעל כח אש רב המשתווה לזה של טנק קל.

פירוש ראשי התיבות BMP ברוסית הוא Боевая Машина Пехоты, "בוייבייה משינה פחוטי" ("רכב קרב לחיל רגלים"). כעשרים שנה לאחר הצגתו, הוחלף הנגמ"ש בדגם ה BMP-2.

[עריכה] היסטוריית ייצור

ה-BMP-1 נצפה לראשונה במערב בצילומים ממצעד ה-7 בנובמבר 1967 במוסקבה, ועורר תדהמה בחדשנותו כרכב לחימת חיל רגלים בעל עבירות וכח אש רבים יחסית למקובל באותו זמן. למעשה היה ה BMP-1 נגמ"ש החי"ר המודרני הראשון. שריונו של ה BMP-1 היה משופע בתלילות בחזיתו ועמיד כנגד קליעי מקלעים כבדים בקוטר 0.5 אינץ' של נגמש"י נאט"ו, בעוד תותח 73 המ"מ חלק הקדח שלו ויכולתו לשגר טילי "סאגר" היוותה איום משמעותי על אלו האחרונים ואף על טנקי המערכה של נאט"ו. הנסיון המבצעי שרכשו הסובייטים במלחמת אפגניסטן הביא לפיתוח ה BMP-2 המשופר שהוצג בראשית שנות השמונים. זה התאפיין בצריח לשני לוחמים עם תותח 30 מ"מ ומשגרים חיצוניים לטילי נ"ט AT-4 "ספיגוט" או AT-5 "ספנדרל".

[עריכה] תיאור

סדרת ה BMP מיועדת לתעבורת חיל רגלים מהירה בשדה הקרב, תוך הגנתם מנשק קטן קליבר ומתן חיפוי אש בעת פריקתם מהנגמ"ש. חימושו של ה BMP-1 הכולל תותח וטילי נ"ט הופכים אותו לכלי לחימה חשוב בדיביזה הממוכנת. תותח ה73 מ"מ שלו יורה פגזים נפיצים (HEAT) איטיים ומעליו מותקן משגר לטיל סאגר. הטיל נטה ליפול לעתים מעל המשגר, ולכן אוחסן בדרך כלל בבטן הנגמ"ש בעיתות שגרה. טיל חדש הוטען על המשגר ידנית, דרך פתח הטענה קטן בצריח.

בעת שהוצג היה ה BMP-1 כלי מאיים שיכל להביס אף טנקי מערכה בחימושו. כיום הוא נחשב נחות אל מול נגמש"י חי"ר מודרניים כבראדלי האמריקאי או הווריור הבריטי ואינו יכול לאיים באופן משמעותי על טנקי מערכה חדישים. התותח שלו אינו בעל מערכת בקרת אש מתקדמת, וסיכויי הפגיעה בעת שה BMP-1 בתנועה קטנים למדי. כמו כן טיל הסאגר איטי מאד, קשה לשליטה ודורש ניהוג מתמיד עד הפגיעה. גם ראש הקרב שלו אינו מסוגל לחדור טנקים חדישים. ציוד נפוץ נוסף שהונפק לצוותי BMP-1 היה מטולי RPG-7, טילי כתף "סטרלה"/"איגלה" נגד מטוסים ורובי צלפים "דרגונוב".

ה BMP-1 אמפיבי ללא כל הכנה מוקדמת. הוראות ברית ורשה לעתות שגרה היו שכל BMP הנכנס למים חייב להיות מצויד במשדר רדיו פועל למקרה של הסחפות בזרם בגמר הדלק. ה BMP לא צוייד בעוגן.

שריונו של ה BMP-1 בחזית ובצדדים עמיד לקליעי 0.5 אינץ' ואש תותחים קלים, למשל האורליקון 20 מ"מ. הדלתות האחוריות של הנגמ"ש הן גם מיכלי דלק, מה שמהווה סיכון מסוים של התלקחות. בעת קרב מיכלים אלו ניתנים לניתוק ממערכת הדלק הראשית של ה BMP-1.

לנגמ"ש זה קיימת גם גרסה יבילת אוויר בציון BMD-1 שרובה בנויה מאלומיניום, בעלת מזקו"מ הידראולי שגובהו ניתן לכיוון ושינויים הנדסיים נוספים.

[עריכה] בעיות מיגון

לדגם ה BMP-1 המקורי היו מספר בעיות בתחום המיגון, שנתבררו במלוא חומרתן רק לאחר תחילת מלחמת אפגניסטן ב-1979. סידור אנשי הצוות בנגמ"ש היה של נהג היושב בקדמת צידו הימני של הכלי, ומאחוריו המפקד בצריח ללוחם בודד, כשמצדם השמאלי ממוקם המנוע. התקלות במוקשים מיושנים נגד טנקים מסוג "tilt rod" הייתה קטלנית במיוחד, שכן שיפועו החד של השריון בחזית הכלי היטה את מוט המוקש עד למקסימום וזה התפוצץ כאשר המוקש כבר היה מתחת מרכז הכלי, מה שהרג בדרך כלל מיידית את שני אנשי הצוות.

ב BMP-2 המשופר תוכנן הצריח מחדש עם שריון רב יותר ומקום למפקד ולתותחן. עמדת הנהג הוגדלה ומושב הנהג שוריין. גם גחון הכלי צוייד בשריון נוסף.

חסרון משמעותי נוסף היה קשור לתפיסה הסובייטית שלפיה כח האש של נגמ"ש החי"ר מספיק כשלעצמו ואין צורך שהחיילים המוסעים בו יירו ממנו תוך כדי תנועה. רוב מגויסי החי"ר לא הוכשרו כלל בירי מתוך נגמ"ש נוסע וממילא בטן הכלי הייתה צפופה מאוד ופתחי הירי קטנים ובלתי נוחים.

שריונו הבסיסי של ה BMP נחדר בקלות על ידי RPG, לכן נהגו חיילים סובייטים רבים באפגניסטן לסוע על נגמש"י BMP כשהם יושבים על הסיפון החיצוני ולא בבטן הנגמ"ש, כך הם יכלו להגיב באש במהירות ולא להסתכן שפגז RPG אחד יהרוג את כל נוסעי הכלי.

חסרונות אלו, יחד עם עלות האחזקה הגבוהה ביחס לנגמ"שים גלגליים כ BTR-80, הביאו לזניחתו של ה BMP בחלק מצבאות ברית ורשה לאחר התפרקות ברית המועצות.

[עריכה] דגמים עיקריים

ה-BRM-1K מתאפיין בצריח רחב במיוחד, אנטנת שוט, ורק פתח ירי אחד בכל צד. בצריח יש כוונת לילה גדולה, ומכ"ם עקיבה קרקעי הנשלף מפתח בגג הצריח

• BMP-1 - הדגם המקורי עם תותח 73 מ"מ 2A28 חלק קדח.
• BRM-1 או BMP-R - דגם סיור.
• BRM-1K - דגם סיור ופיקוד, עם מכ"ם "Tall Mike".
• BMP KShM - דגם פיקוד, בדרך כלל למפקדי רגימנטים.
• BMP-1P - נושא טילי נ"ט AT-4 "ספיגוט".
• BMP-1PK - דגם פיקוד של BMP-1P.
• BMP-2 - (שנות השמונים המוקדמות) דגם משופר עם תותח אוטומטי 2A42 בקוטר 30 מ"מ.
• PRP-3 - דגם לבקרת אש ארטילרית, נושא מכ"ם איכון. כל גדוד ארטילריה צויד בכלי כזה.