תרבות ישראלית אלטרנטיבית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
יש לשכתב ערך זה הסיבה לכך: ניסוח קלוקל וחוסר במידע- תרבות היא לא רק מוזיקה וקומיקס. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. |
תרבות ישראלית אלטרנטיבית או תרבות שוליים, זרמים בתרבות הישראלית שאינם פועלים בזרם המרכזי או פועלים בשוליים. המושג אלטרנטיבי הוא מושג חמקמק ולפעמים האלטרנטיבי עשוי לעבור לזרם המרכזי או להיפך, מה שהיום הוא אלטרנטיבי מחר יהיה בזרם המרכזי וכעבור שנים להפוך שוב לאלטרנטיבי.
בישראל חיות ביחד מגוון רב של קבוצות בעל זהות תרבותית שונה כאשר חלק מהן מנהלות תרבות משלהן, במנותק מהמנייסטרים ומהתקשורת: התרבות החרדית, כוללת קומיקס, מוזיקה חסידית, ספרי ילדים לחרדים, סרטים, כולל סרטי אימה ועוד. הציבור הדתי-לאומי מנהל תרבות שעד לאחרונה זכתה להתעלמות בתקשורת, אך לאחרונה רבים מיוצריה מקבלים לגיטימיות בכלים מרכזיים. המיעוט הרוסי מקיים מערכת ספרותית ענפה של כתבי עת (למשל, זרקאלו) הזוכה להצלחה גם בחו"ל, ולפופולריות בקרב העולים מרוסיה, וכמו כן עולם של יצירה מוזיקלית ותיאטרלית. בגלל מחסום השפה, בין השאר, תרבות זו איננה מוכרת לרוב הישראלים. בתרבות הערבית ישנה פריחה בכל תחומי התרבות שמסיבות שונות אינה מגיעה אל כלי התקשורת. סצינת המטאל הישראלית גם היא מקיימת חיים מרתקים בשוליים ולעתים משיגה הצלחות בינלאומיות.
בישראל, ייתכן שבגלל קוטנה של המדינה, התנודות מהשוליים למרכז הן מהירות מאוד. להקת מוסקבה, לשם דוגמה, הייתה נחשבת ליקירת השוליים הישראלית וכיום הפכה ללהקה שהיא אולי היציבה והמרכזית ביותר בישראל, אתניקס. גם רמי פורטיס שנחשב כסמל למרד ולאלטרנטיבה פתח את שידורי ערוץ המוזיקה. על תופעות אלה מדברים במסגרת תופעה עולמית של תנועה מהשוליים למרכז, המאפיינת קבוצות אלטרנטיביות כעבור זמן מסוים.
מאמר זה סוקר את התרבות האלטרנטיבית המתקיימת לצד המיינסטרים והמוכרת לרוב קבוצות הציבור הישראליות.
תוכן עניינים |
[עריכה] תקשורת אלטרנטיבית
בישראל קיימים מספר גופי תקשורת עצמאיים, המתנגדים לתקשורת ההמונים הרגילה מסיבות שונות. רוב התקשורת האלטרנטיבית בישראל מתבססת באמצעות אתרי אינטרנט, תחנות רדיו פיראטיות, פנזינים, תערוכות רחוב ורשימות תפוצה באימייל.
גופי תקשורת אלטרנטיביים בולטים בישראל:
- רדיו תל אביב אלטרנטיב - תחנת רדיו אינטרנטית לקידום הרוק האלטרנטיבי ויוצריו.
- אינדימדיה ישראל - אתר אינטרנט בו ניתן לפרסם חדשות בנושאים שונים.
- מחסום - אתר חדשות המסקר את הנעשה בגדה המערבית וברצועת עזה מנקודת מבט שמאלנית.
- ערוץ שבע - רשת תקשורת הכוללת אתר אינטרנט, עיתון, שידורי טלוויזיה ורדיו המסקרת את הנעשה בישראל ובמיוחד ביהודה ושומרן מנקודת מבט ימנית.
- אקטיבסטילס - קולקטיב צלמים אשר מצלמים בהפגנות ובפעולות ישירות. מתפרסמים בעיקר באמצעות אתר האינטרנט, ותערוכות רחוב בערים בישראל ובשטחים.
- אקט טי.וי. - טלוויזיה עצמאית באינטרנט.
- הטלוויזיה החברתית באינטרנט
- פשקווילים - עיתוני קיר, מקובל בעיקר בקרב הקהילה החרדית.
- מסיבות ביטחוניות - אתר אינטרנט ועיתון תרבות בירושלים (נוסד ב-2002)
[עריכה] מוזיקה אלטרנטיבית
(ראו גם: רוק אלטרנטיבי)
[עריכה] שנות השמונים
ביטויים למוזיקת שוליים בישראל אפשר למצוא כבר בחצי הראשון של שנות השבעים עם להקת זינגלה, שהתמחתה במוזיקת רוק מתקדם ובטקסטים יוצאי דופן.
המושג "מוזיקה אלטרנטיבית" נטבע בעולם בשנות השמונים. הוא תיאר להקות המושפעות מפאנק ומגל חדש, עם תכנים טקסטואלים יוצאי דופן, ומוזיקה לא קליטה בהכרח. סצינת שוליים משמעותית התפתחה בחבורה שסבבה את רמי פורטיס עוד מאמצע שנות השבעים והגיע לשיא בשנות השמונים. היא כללה גם את סמי בירנבך, שולץ האיום (דורון אייל) ועוד. החבורה הביאה איתה ניחוחות של המהפכה המוזיקלית שהתרחשה באירופה. ב-1978 הופיע בתוכנית הטלוויזיה "עלי כותרת" בהנחיית ירון לונדון כמייצג זרם הפאנקיסטים.
בשנות השמונים, תקופת הגל החדש, פרחה בישראל מוזיקת שוליים שכונתה גם מוזיקת מחתרת דרך מגוון להקות כמו הקליק, אור כשדים ומגוון ההרכבים אליהם היה קשור פורטיס. מרכז הסצינה היה במועדון הפינגווין ומועדונים נוספים כמו קולנוע דן. השנים היו שנות מלחמת לבנון ומוזיקה זו ביטאה את השבר בין הצעירים ובין ישראל ששוב יוצאת לקרב. "היינו אנטי סחבקים. אנשים שהנושא שלהם זה מה אתה עושה. איכות, תרבות וניכור מהסביבה. אליטיסטיות תרבותית לא מתביישת", הסביר דני דותן, סולן הקליק, לארי ליבסקר כתב גלובס שנים מאוחר יותר.
חנות התקליטים התל אביבית האוזן השלישית היוותה את אחד המרכזים של התרבות הזו, גם דרך הלייבל (חברת התקליטים) העצמאי שלה. האוזן השלישית הוציאה אלבומים לפלסטיק ונוס, לנושאי המגבעת, ללהקת מע"צ (שהייתה קרויה על שם כנופיה שהטילה חיתתה על ישראל הממסדית) ועוד. להקת ישראל, שקיימת מאז 1988, היא המשכה של להקת השוליים מע"צ. ישראל הוציאה אלבומים באופן אלטרנטיבי עם תכנים בוטים ומסרבת לקיים קשר עם הרדיו הישראלי.
להקה אלטרנטיבית אחרת היא דורלקס סדלקס של אורי דרומר, שהתייחסה לתכנים שהם טאבו בפופ הישראלי כמו שואה. בחיפה פעלה שנים רבות להקת שרמוטה מעופפת בהרים, שחבריה השתמשו בכלי נגינה יוצאי דופן, כמו אסלות שעליהן מיתרים.
[עריכה] שנות התשעים
בשנות התשעים ישראל הייתה עמוסה במה שנקרא אז להקות שוליים או להקות רוקסן (על שם המועדון, רוקסן). ביניהן זקני צפת, פלסטיק ונוס, גוונים כהים, נושאי המגבעת ועוד. הלהקות פעלו וברובן הוציאו תקליטים, שבדרך כלל מכרו עד כאלף עותקים.
רובן ככולן של הלהקות לא שרדו עד היום. אפשר לומר שעומק האלטרנטיביות של הלהקות הייתה כעומק הדיסטורשן. ככל שהגיטרות היו רועשות יותר, הלהקות היו ראויות יותר לתואר. שדרן הרדיו יואב קוטנר, נחשב למי שסייע ועודד סוג זה של מוזיקה, שפניה היו אל בריטניה וארצות הברית, אולי כחלק מהאווירה הבינלאומית והשאיפה לנורמליות ולמערביות שהובילה להסכמי אוסלו.
הרוקסן נסגר ב11 בנובמבר 1994. לקראת המאה החדשה, להקות רוקסן התפרקו כמעט כולן, וסולניהן יצאו לדרך של קריירת סולו, בדרך כלל עם חומרים נעימים יותר לאוזן ורועשים פחות. זו הייתה כנראה אחת הסיבות לכך שמוזיקת הרוק והגיטרות חדלו להיות אמת המידה היחידה לאלטרנטיביות.
סצינה נוספת שפרצה בתחילת שנות התשעים היית סצינת המטאל המקומית, בעיקר בזכות להקות כמו סטלה מאריס, אורפנד לנד וסיילם.
כיום, שוק המוזיקה מבוזר הרבה יותר. קיימים אמני היפ-הופ אלטרנטיביים, ובהם הראפר הערבי תאמר נאפר. קיימים אמני מוזיקת אלקטרו אלטרנטיביים, שרבים מהם נמצאים בירושלים ופועלים דרך הלייבל אק-דאק, וקודם לכן פאקט. ועדיין קיימות להקות רוק אלטרנטיביות רבות. חלקן אלטרנטיביות לא מבחירה, כלומר בשל חוסר הצלחה.
בישראל, קיימת סצינה מפותחת של להקות פאנק. בשנות התשעים התפצלה הסצינה מתעשיית המוזיקה הישראלית וניתקה את קשריה עם הזרם המרכזי: חברות תקליטים, טלוויזיה, רדיו. מוזיקאי הפאנק, שבדרך כלל פונים לקהל של בני עשרה, לא מנסים להגיע לחברות התקליטים הישראליות, לא שולחים תקליטי שדרים לרדיו ולא מופצים בחנויות תקליטים רגילות. הלהקה המצליחה ביותר בפאנק הישראלי היא יוזלס איי.די שמוכרת עשרות אלפי דיסקים בכל העולם. עוד להקה ידועה היא סרטן השד הוותיקים. להקת יוזלס איי.די כמעט והתערתה במרכז כשחבריה נבחרו להנחות את תוכנית הנוער "אקזיט", אך לבסוף, בשל ראיון פרובוקטיבי בעיתון "ידיעות אחרונות", השתתפותם בוטלה.
[עריכה] לייבלים אלטרנטיביים
- קוליפון - חברת תקליטים שהקליטה והפיצה מוזיקה ערבית, תימנית, מרוקאית, יוונית וישראלית, החל משנות החמישים המוקדמות ועד שנות השמונים. הופיעה גם בשמות "זאקיפון" "רון - לי" ועוד.
- רדיו תל אביב אלטרנטיב - תחנת רדיו אינטרנטית שהוקמה במטרה לקדם אמנים לא חתומים בסגנון רוק אלטרנטיבי. [1]
- אדון לייבל - לייבל אינטרנטי שרוב חבריו היו מאזור רמת-גן. עיקר מהות הלייבל סבבה סביב להקת השוליים מופע האימים של לוין קיפניס וסביב הופעות רחוב יוצאות דופן.
- אירסיי - לייבל של חנות האוזן השלישית. מוציא בין השאר את האלבומים באנגלית של רוקפור.
- אק\דאק - לייבל ירושלמי, מפיץ בעיקר אלקטרו. [2]
- בירדסונג - לייבל לו-פיי ואלקטרוניקה בייתית. זהו נט לייבל, כלומר לייבל שמציע דיסקים להורדה באינטרנט. [3]
- בושת רקורדס - לייבל שמקורו בתל אביב המתמחה בתקליטי פאנק והארדקור.
- היס רקורדס (Hiss Records) - לייבל עצמאי קטן בניהול בנימין אסתרליס (מורפלקסיס), וגיא חג'ג' [4]
- נענע דיסק - נענע, חברת התקליטים של ניצן זעירא, נעה בטווח שבין חברת תקליטים מן המניין ולייבל אלטרנטיבי.
- פאקט - לייבל ירושלמי לשעבר שהוציא אלבומים רבים. מנהלו, יורם אליקים הקים אחר כך את אודיו קולאז' במסגרת חברת התקליטים אן אם סי.
- בייסמנט - לייבל רשת שמתמקד בעיקר בסינגר/סונגרייטרז, ממשיך דרכו של פאקט רקורדס. [5]
- פאסט מיוזיק - לייבל של מוזיקת רוק אלטרנטיבי ופוסט-רוק, קשור למועדון הפטיפון. [6]
- פוך - הלייבל של מוטי שהרבני מי שניהל את להקת נושאי המגבעת ודורלקס סדלקס.
- פית\קית - לייבל עצמאי שיתופי. דוגל ביצירה בשפה העברית, ובשפה זו שרים מרבית אמניו. כולל את האמנים: דני הדר, אלי לס, יוני כדן, אלעד זאב. [7]
- קקטוס – לייבל רוק אלטרנטיבי שצמח סביב אולפן ההקלטות של דויד פרץ בבאר שבע.
- g6pd records± - לייבל מוזיקה אלקטרונית. מפיץ טכנו, אלקטרו, אסיד ודרמ'נ'בס. [8]
- Sshaking RecordsS - לייבל רוקנרול, פאנק, אמריקנה כולל את האומנים: היהודונים, מאנקי סאן אוף הדאנקי, NX2, דלתא סנסט, צ'יינה מונדוגז. [9]
[עריכה] אלטרנטיבה אחרת
מוזיקה אלטרנטיבית מתקיימת מתוך הגדרה של שלילה: זו מוזיקה שלא חודרת לרדיו המרכזי, שלא נכנסת לכלי המדיה של הזרם המרכזי, שלא מופצת בדרך הרגילה וכו'.
על פי קריטריונים אלה, המוזיקה המזרחית בתקופת הקסטות יכולה הייתה להיחשב מוזיקה אלטרנטיבית. כמו כן, המוזיקה הדתית החדשה כיום, עם זמרים כמו עדי רן יכולה להתאים להגדרה.
[עריכה] ספרות וקומיקס
[עריכה] קומיקס אלטרנטיבי
-
ערך מורחב – קומיקס
סצנת הקומיקס האלטרנטיבית פורחת בשנים האחרונות בארץ, ובעיקר ב תל אביב. בין האמנים המשתייכים לתרבות זו: גלנדון ואיזבלה, טינקרבל, ניר מטרסו, הוברט, כלום בפיתה, מושיק גולסט, אמיתי סנדי, חבורת הכוס, רחלי רוטנר, גיל לביא, גילה קפלן, משתתפי דימונה, יובל כספי, רפאל ופאולינה פוגל, אורי פינק, זאב אנגלמאיר, יוני לוויטל, דדי דובי ובועז קדמן. אחד הבולטים בתרבות זו הוא דודו גבע שגם נחשב כמפתח תרבות הקומיקס הישראלית בכלל וגם כשותף לתרבות הקומיקס האלטרנטיבית בפרט (למשל כיוצר החוברת "ספרות זולה").
לרוב מתקבצים אנשי הקומיקס האלטרנטיבי בקבוצות ייחודיות ומוציאים חוברות עצמאיות משותפות. חבורות בולטות:
- סטיות של פינגווינים - פנזין קומיקס למבוגרים ומוזיקת רוק אשר יצא לאור בין השנים 1991-1998 ונחשב, עם 21 גליונות, למוצלח והמשפיע ביותר על סצינת הקומיקס המחתרתי בישראל.
- חבורת A4 הוקמה על ידי דודו גבע, יובל כספי, ניר מטרסו, רפאל פוגל ואחרים בשנת 2001.
- דימונה- חבורת דימונה הוקמה על ידי אמיתי סנדי בשנת 2002. קבוצה של 5 אמנים המפרסמים את סיפורי הקומיקס שלהם בצורת אוסף בשפה האנגלית: יפעת כהן, גיא מורד, מירב שאול, מיכל ברוך ואמיתי סנדי עצמו.
- Plan B הוקמה על ידי בועז קדמן וגיל לביא בשנת 2001 תחת הוצאת אפרוגותיקה.
- כלום בפיתה- הוקמה על ידי "נירית הספורטאית", "פפי קוטלברגר" ו"עליזה פומפרניקל" בשנת 2001.
- פרויקט ספרות זולה- ספרות זולה היא בעצם שמה של חוברת שיצאה תחת "הוצאת הברווז" בשנת 2005, שבוע לפני מותו של דודו גבע. את החוברת ואת ההוצאה הקים גבע בשיתוף עם עופרה רודנר וימי ויסלר. כוונת ההוצאה היא ליצור חוברות שונות ובהם מדיומים שונים של כתיבה ושל אמנות פלסטית (תוך דגש על קומיקס) עם רוח שטות אך גם עם דברי הגות עמוקים בעלות נמוכה ובמחירים מוזלים במיוחד.
[עריכה] הוצאות ספרים אלטרנטיביות
- הוצאתצירופימקרים
- הוצאת צירופי מקרים היא הוצאת ספרים אשר התמחתה בפנזיני פאנק ופנזינים פוליטיים שונים, משלהי שנות התשעים. בין עשרות הוצאותיה מבחר מאמרים אנרכיסטיים, הפנזין הידוע מלחמת המלים, "AM", "כתמי דיו", פנזינים אישיים ועוד רבים אחרים.
- נמרוד
- סיטרא אחרא
בית ההוצאה לאור 'סיטרא אחרא' (ארמית "הצד האחר") נוסד בישראל ב-2003. ההוצאה הוקמה "כדי לחשוף את האוצר הבלום של אינסוף נקודות מבט עשירות שהזרם המרכזי הדיח אל מחוץ לכר המרעה הקיבוצי של הלגיטימציה. מחברות/ים עם היד (הרועדת קלות) על דופק הקיום האורבני; שירה חושפנית ומורכבת יתומה מהורים בקק"ל; תפיסת מיניות עשירה ובלתי מתחסדת; פנטזיה ביקורתית; ריאליזם של שירותים סתומים, או כל ביטוי יצירתי חודרני ומהנה אחר" [www.darkside.org.il]
- הוצאת ביש מזל - הוצאת ספרים בהנהלת סלון מזל
[עריכה] ספרים אלטרנטיביים
- שלום שלום ואין שלום - עקיבא אור. אור, חבר במרד הימאים ובמצפן פורש בספר זה תאוריה על הנטיות האמפריאליסטיות של ישראל, כשהוא מבסס זאת על קטעי עיתונות. ספריו האחרים "חלופה למדינה פסיכוטית" ו"ממחאה למהפכה". הספר הוצא והופץ באופן עצמאי פחות או יותר.
[עריכה] אופנה אלטרנטיבית
בישראל קיימים מעצבים צעירים רבים, שאינם פועלים בזרם המרכזי של האופנה הישראלית.
- 220V
[עריכה] קולנוע אלטרנטיבי ואוונגרדי בישראל
- הבננה השחורה
- סרטיו של דוד אבידן
- סרטיו של דני רוזנברג
[עריכה] קבוצות אלטרנטיביות בישראל
פעילויות אלטרנטיביות נעשות על ידי יחידים או על ידי קבוצות אלטרנטיביות המייצרות סצינה תרבותית.
- 951 - חבורת מעצבים, אמנים וכותבים, שהוציאה את העיתון "שינקין" בסוף שנות התשעים.
- ברבור - קבוצת אמנים ירושלמית, הפועלת בתמיכת מנהל קהילתי לב העיר.
- האקדמיה החופשית - חבורת יוצרים מתחומים שונים, מוציאה את כתב העת מעין.
- קבוצת סלמנקה - קבוצה אמנותית ירושלמית המפיקה אירועי אמנות, כנסים ועיתון בשם הערת שוליים. מנהיגיה הם דייגו רוטמן ולאה מאואס.
- מופע הקולנוע של רוקי בישראל.
- קולקטיב הל"ם - קולקטיב פאנק מחתרתי.
[עריכה] מסיבות אלטרנטיביות
- מאה מטר
- RAW
- גטאפיקס
- בנות לילית
- STREET FREEDOM
[עריכה] מוסדות עם אוריינטציה אלטרנטיבית
- המרכז הבינתחומי - ירושלים.
- סלון מזל - מרכז חברתי אקטיביסטי להפצת מידע, תל אביב.
- דילה - אינפושופ ירושלמי.
- בית חיים - סקווט הנמצא בשכונה פלורנטין בתל אביב ומשמש מרכז לפעילות אלטרנטיבית.
