עדי רן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

עדי רן
עדי רן בהופעה
שנות פעילות	מאז 1987
סוגה	רוק, מוזיקה חסידית
עיסוק	זמר, נגן, כותב שירים
חברת תקליטים	נענע דיסק הינדיק הפקות

עדי רן (נולד ב-1961) הוא זמר וכותב שירים ישראלי. בעקבות חזרתו בתשובה בשיריו מתקיים שילוב של רוק עם מוזיקה חסידית.

תוכן עניינים

1 תחילת הקריירה
2 יצירתו
- 2.1 לפני החזרה בתשובה
- 2.2 אחר החזרה בתשובה
3 דיסקוגרפיה
4 קישורים חיצוניים

[עריכה] תחילת הקריירה

עדי רן נולד ברמת גן. הוא החל את דרכו המוזיקלית כמרכז בשבט צופי רמת-גן. בזכות שיריו ואופיו הייחודי הפך די מהר לדמות מוכרת בקרב חברי תנועת הצופים בישראל, בעיקר במרכז הארץ, ומאוחר יותר בקרב צעירים רבים מאזור תל אביב. החל משנת 1987 הופיע רן בפאב "הכוֹסית" הוותיק שליד כיכר רבין בתל אביב, בדרך-כלל לבדו עם מכונת תופים, ולעתים בליווי חברים - הבולט שבהם - ג'וני שועלי, לעתיד - אחד מסולני להקת רעש.

הופעותיו השבועיות הקבועות כרכו אחר רן קהל מעריצים קבוע ונאמן, שלמד במהרה את מילות השירים בעל-פה והצטרף להופעות הקאלט שלו גם כאשר נדד להופיע במקומות אחרים - אירועים פרטיים, אירועים של תנועת הצופים, וכן במועדון ההופעות שפתח חברו שועלי ברמת-גן, ה"ג'אם סטודיו".

עדי הוציא בתקופה זאת מספר מועט של שירים לרדיו, ואף קליפ אחד לטלוויזיה ("כלור") שזכו לתהודה מינימלית. מאוחר יותר כיכב בקליפ לשיר "חנן" של להקת "רעש" בתפקיד חנן. שני שירים, "הירושימה" ו-"התחזית", הופיעו באלבום האוסף של NMC "קיצור תולדות האינדי בעיר" (1991).

שנותיו החילוניות של עדי, שהיה "חילוני להכעיס" ויצג תרבות מקומית של "סקס, סמים ורוקנ'רול", לווו תדיר בשערוריות עד שנת 1993 שבה החל להתקרב לדת, ומאוחר יותר חזר בתשובה וחדל לחלוטין מלבצע את שיריו הישנים. הוא הקליט מאז שלושה אלבומים בעלי אופי יהודי המושפעים מאוד ממורשתו של רבי נחמן מברסלב, והפך למעשה לזמר חסידי - ועדיין, עוף מוזר על רקע המוזיקה החסידית בת-זמננו.

[עריכה] יצירתו

[עריכה] לפני החזרה בתשובה

יצירתו של עדי בתקופה הקדם-דתית כללה עשרות רבות של שירים. חלקם היו בעלי גוון חתרני, חלקם עלילתיים ודמויי בלדה, וחלקם שירי-שטות קומיים. כמו כן ניתן להבחין בין שיריו בניצני יצירה אידאליסטית אמיתית. בשפה פשוטה ומשעשעת הוא היטיב תמיד לתאר את חיי הצעירים (בעיקר סביב תקופת הצבא ואחריה).

להיטו הגדול בתקופה זו היה "סיגריה מעשנת", בלדת רוק רומנטית ומרגשת. להיטים אחרים עסקו באיכות הסביבה (מתוך "כלור": "בינתיים מוסיפים עוד כלור למים"), אימת-המלחמה והגרעין ("הירושימה": "אנשים חכמים בתוך מעבדה.. עוד מחפשים רצפט להשמדה"), סמים-קלים והמדיניות כלפיהם ("חורשה של סוטול": "שתלתי אותך בתוך אדנית אדומה, שתראה ת'עולם, תיטיב עם כולם, תספוג את קרני החמה.. שתלתי אותך בצל הסכנה"), דכאון ("דיפרסיה": "שלום דיפרסיה, מה שלומך?") ועוד.

אלמנטים קומיים רבים (שחלקם שרד גם ביצירתו התורנית של עדי) חוזרים בשיריו הרבים מספור מהתקופה החילונית - שפה דיבורית וקלה, הנפשת חפצים, חיות ותחושות, ועירוב אסוציאטיבי לשוני מרובדי-שפה שונים. עדי לא היסס לנקוט בשיריו בשפה וולגרית לעתים קרובות.

רבים משיריו עברו תהליך של שינוי ושדרוג בעזרת הקהל, שהיה פעיל מאוד בהופעות וגם מחוץ להן (בשירים רבים היו לקהל תפקידי-שירה בפזמון החוזר). ברבות מההופעות העניק רן הזדמנות ראשונה לאמנים צעירים שבצעו גרסאות של שיריו וכן שירים מקוריים משלהם.

הלחנים היו תמיד מבוססי גיטרה, פשוטים וסוחפים. מכונת התופים של עדי הייתה שותפה נאמנה ופרימיטיבית. לעתים הרכיב שירים על סיפורים ויצר מיני-הצגות של ממש בצירוף שחקנים אורחים, כמו למשל בשירו "היידי בת-זונה" (שנים רבות לפני עליית מחזה בשם זה), פארודיה על הציונות ועל תחילת היישוב העברי. כשהתלווה להופעות, שיחק ג'וני שועלי בשיר זה את היידי וכן כלב-ים, כולל מחוות תאטרליות וקולות-רקע תואמים.

[עריכה] אחר החזרה בתשובה

גם עם חזרתו בתשובה, המשיך רן ליצור וכתב טקסטים קלילים אך גם אישיים מאוד על המעבר לדת ("אבא, נהייתי דוס / זה לא אומר שאתה צריך לכעוס .../ סבתא, נהייתי דוס / תוציאי ת'שיניים מהכוס.") ועל חיי הדת. הלחנים הפשוטים והסוחפים נותרו במקומם והתאימו היטב לאווירה החדשה, והטקסטים החדשים הזכירו רבות את הקודמים בסגנון אך לא בתוכן - שיריו של רן נותרו קלילים ומשעשעים לעתים, אך נעדרו הפעם כל סממנים שטותניקיים, אידאליסטיים (מלבד ענייני עולם התורה) או חתרניים. כך לדוגמה השיר "איזה כיף להיות ציפור" לפני החזרה בתשובה; ולאחר החזרה בתשובה "איזה כיף להיות יהודי".
בשנת 1995 החל לבצע לראשונה את שיריו החדשים מול קהל תל אביבי במועדון ה"בארבי" הישן, אך עם הזמן צמצם את הופעותיו בפני קהל חילוני והתמקד בקהל הדתי החדש שצבר. באלבומו הראשון, "האחרון שבעם", שימשו כל חברי להקת רעש, ידידיו הוותיקים, כלהקת הליווי וג'וני שועלי אף הפיק מוזיקלית את האלבום. השיר "אתה קדוש" מתוך התקליט הופיע בפסקול הסרט האושפיזין.

בקרב יוצרי ומאזיני המוזיקה החסידית יש שקיבלו את יצירתו בחשדנות מסוימת, אך עד מהרה הוא קנה לו מעריצים חדשים, בעיקר מקרב חסידי ברסלב וצעירים מהציונות דתית. עדי רן מרבה לקיים הופעות ברחבי-הארץ ולהשתתף באירועים ובפסטיבלים שונים, וכמו כן משתף פעולה עם זמרים אחרים כגון בשיר "ושמרו" שבו רן שר עם החזן-זמר יוסי הופמן (מהאלבום-"התפילה שלי"), בשיר "אין יאוש" (מהאלבום-"ניגון של תקוה") עם הזמר ישראל נחמן חזין ובאלבום "עדי רן ושרוליק הרשטיק" שבו הוא משתף פעולה עם שרוליק הרשטיק ותזמורת חמישה קולות.