תקופת סנגוקו
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תקופת סנגוֹקוּ (ביפנית: 戦国時代 סנגוֹקוּ ג'ידאי) או תקופת "המדינות הלוחמות" הייתה תקופה של מלחמת אזרחים ארוכה בהיסטוריה של יפן שנמשכה מאמצע המאה ה-15 עד תחילת המאה ה-17. היא החלה בסוף תקופת מורומאצ'י בשנת 1467 במלחמת אונין ("אונין נו ראן", 1467 - 1478), ונמשכה לאורך תקופת אזוצ'י מומויאמה, עד שהושג שלום בשנת 1615 בתקופת אדו.
מאז תחילת מלחמת אונין ובמהלכה, השלטון המרכזי של שוגונות אשיקאגה בבירה קיוטו נחרב, מה שהוביל להרס הסדר החברתי ביפן. מחוץ לבירה הדאימיו ושופטי השלום שהיו תלויים בשוגונות כמקור לסמכות וכוח, מצאו את עצמם מבודדים ופגיעים לכוחות חיצוניים ופנימיים.
עפ"י תקופה זו יוצרה האנימה היפנית המצליחה "אינויאשה", המספרת את סיפורם של חבורה בתקופת הסנגוקו.
בתקופת הסנגוקו היו עדיין פעילים ביפן הנינג'ות והסמוראים, ולעתים הקיסר שלח אותם להתנקש בראשי מלחמת האזרחים.
