תורת הקשרים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תורת הקשרים היא ענף בטופולוגיה, העוסק בחקירת קשרים (knots) מתמטיים והכללות שלהם. מלבד היישומים שלה במתמטיקה עצמה, יש לתורה זו יישומים גם בכימיה, בפיזיקה ובחישוב קוונטי.
קשר, על-פי ההגדרה היסודית של תורת הקשרים, הוא מסילה סגורה במרחב האוקלידי התלת ממדי. כשלעצמם, כל הקשרים שקולים למסילה פשוטה במישור. הדרך להבדיל בין מעגל פשוט לבין קשר מורכב היא בהבנת השיכון של הקשר במרחב. אם אפשר לעוות את המרחב (ללא חיתוך או הדבקה) באופן שמעביר קשר אחד לשני, אז הם שקולים זה לזה. לממד של המרחב שבו עובדים יש כאן תפקיד מכריע: במרחב הארבעה-ממדי אפשר לעוות כל קשר לכל קשר אחר, כך שתורת הקשרים במרחב זה ריקה מתוכן.
[עריכה] היסטוריה
קשרים נחקרו לראשונה על ידי קרל פרידריך גאוס שפיתח שיטה לחישוב מספר הקישור של שתי מסילות מרחביות באמצעות אינטגרל מתאים.