תומס לואיס דה ויקטוריה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תומאס לואיס דה ויקטוריה (בספרדית:Tomás Luis de Victoria (לפעמים נכתב 'da Vittoria') 1548 - 20 באוגוסט 1611) היה מלחין ספרדי בשלהי תקופת הרנסאנס. הוא היה המלחין המפורסם ביותר בספרד של המאה ה-16 ואחד המלחינים החשובים ביותר של הקונטרה-רפורמציה, לצד ג'ובאני פלסטרינה ואורלנדו לאסוס.
[עריכה] סקירה כללית
ויקטוריה נולד באבילה ובילדותו למד כנראה אצל אסקובדו בסגוביה. ידוע שנסע לרומא בסביבות 1564, שם נכנס למנזר גברים, שייסד סנט איגנציוס לויולה כחלק ממאבקו בלותרניות. ייתכן שוויקטוריה למד אצל פלסטרינה בערך באותה תקופה, אם כי הראיה לכך נסיבתית; מה שברור הוא, שהושפע מן הסגנון האיטלקי. בשנת 1575 הוסמך לכמורה, לאחר פרק זמן של שירות במנזר כמאסטרו די קאפלה. מכל מקום, הוא לא נשאר באיטליה; בשנת 1586 חזר לספרד, הפעם בשירות הקיסרית האלמנה מריה, שנכנסה אותו זמן למנזר של דסקאלסאס ריאלס במדריד. ויקטוריה נשאר במנזר הנשים הזה עד סוף חייו ומילא שם כמה תפקידים - כומר, מלחין, מנצח מקהלה ונגן עוגב.
ויקטוריה הוא המלחין החשוב ביותר של הקונטרה-רפורמציה בספרד, ואחד הנחשבים ביותר במלחיני מוזיקת הקודש בשלהי הרסנאנס, סוגה שלכתיבתה התמסר בלעדית. יצירותיו זכו במאה ה-20 להתחדשות, שבאה לביטוי במספר רב של הקלטות עכשוויות. פרשנים רבים שומעים במוזיקה שלו דריכות מיסטית ופנייה ישירה אל הרגשות, תכונות החסרות, לדעת חלק מהם, במוזיקה של פלסטרינה, הרוגעת יותר מבחינה רתמית והרמונית.
מבחינה סגנונית, הוא מתנער בכתיבתו מן הקונטרפונקט המשוכלל של רבים מבני תקופתו ומעדיף קו פשוט ומרקמים הומופוניים, שאותו הוא מעשיר בגיוון רתמי ולפעמים גם בניגודים עזים ומפתיעים. בכתיבה המלודית שלו ובשימוש שהוא עושה בדיסוננס ניכרת חופשיות רבה יותר מזו של פלסטרינה ; מדי פעם הוא משתמש במרווחים שהיו אסורים בשימוש על פי חוקי הקונטרפונקט המחמירים של המאה ה-16, כמו סקסטות גדולות בעלייה, או אפילו, לעתים רחוקות, קוורטות מוקטנות (טריטון): לדוגמה, קוורטה מוקטנת מלודית מופיעה בקטע המייצג יגון במוטט שלו "מריה הקדושה, הושיעי,( Sancta Maria, succurre). ויקטוריה משתמש לעתים בציור מילים דרמטי, מן הסוג הנמצא בדרך כלל רק במדריגלים. חלק ממוזיקת הקודש שלו עושה שימוש בכלים (נוהג שאינו יוצא דופן במוזיקת קודש ספרדית של של המאה ה-16) , והוא כתב גם יצירות פוליכוראליות לקבוצות זמרים אחדות, המוצבות במרחק זו מזו, בסגנון מלחיני האסכולה הוונציאנית, שעבדו בקתדרלת סן מארקו בונציה.
אחת מן המעולות ביצירותיו, היפה והמעודנת ביותר היא מיסת הרקוויאם הגדולה שכתב בשנת 1603 להלוויית הקיסרית מריה, שבחצרה עבד מאז 1586. הקיסרית הייתה אחותו של פליפה השני ואשתו של מקסימיליאן השני, שליט הקיסרות הרומית הקדושה. היצירה יצאה לאור בשנת 1605 בשם Officium .Defunctorum, sex vocibus, in obitu et obsequiis sacrae imperatricis יצירה אחרת, ראויה לציון בשלווה וברוגע המאפיינים כל אחד מ-37 החלקים המרכיבים אותה, היא Officium Hebdomadae Sanctae משנת 1585, קובץ של מוטטים וקינות, הקשורים אל חגיגות השבוע הקדוש של הכנסייה הקתולית.
[עריכה] לקריאה נוספת
- Gustave Reese, Music in the Renaissance. New York, W.W. Norton & Co., 1954. ISBN 0393095304
- The Concise Edition of Baker's Biographical Dictionary of Musicians, 8th ed. Revised by Nicolas Slonimsky. New York, Schirmer Books, 1993. ISBN 002872416X
[עריכה] קישורים חיצוניים
- Victoria's Spanish-English webpage (contains: facsimiles, biography, chronology, the opera omnia, scores, mp3s, apocryphal pieces, interpretation, books, editions, disks, texts, top-10, trivia, links, acknowledgements and other scores)
- Listen to a free recording of a songs from Umeå Akademiska Kör.
- Conservatorio Profesional de Música Tomás Luis de Victoria de Ávila.
- Motets O Magnum Mysterium and O Vos Omnes as interactive hypermedia at the BinAural Collaborative Hypertext
