תומאס מידג'לי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תומאס מידג'לי Thomas Midgley, Jr 1889 - 1944
תרומות עיקריות
גילוי כי תוספת של עופרת לבנזין משפרת את ביצועיו, גילוי גז הפריאון.
נתונים נוספים ענף מדעי כימיה ארצות מגורים ארצות הברית

תומאס מידג'לי (באנגלית: Thomas Midgley;‏ 18 במאי 1889 - 2 בנובמבר 1944) היה מהנדס מכונות אמריקני שהפך לכימאי. הוא גילה כי תוספת של עופרת לבנזין משפרת את ביצועיו, וכמו כן את גז הפריאון. למרות שבזמנו זכה מידג'לי לתשבחות, הרי שכיום ניתן לראות כי המצאותיו השפיעו בצורה שלילית ביותר על איכות הסביבה.

[עריכה] חייו ופועלו

מידג'לי נולד בפנסילבניה וגדל באוהיו. הוא הוסמך כמהנדס מכונות בשנת 1911 באוניברסיטת קורנל. בזמן עבודתו בחברת ג'נרל מוטורס הוא גילה כי שימוש בבנזין שהועשר בעופרת במנועי בעירה פנימית משפר את ביצועי המנוע (מפחית את ה-"נקישות" במנוע, שנוצרות כתוצאה מהצתה עצמית של הדלק בטרם הגעת הבוכנה לנקודה מתה עליונה). גילויו של מידג'לי התפשט במהרה ונכנס לשימוש רב. המצאה זו גרמה בסופו של דבר לפליטת כמויות אדירות של עופרת לאטמוספירה, מה שגרם לנזקים בריאותיים רבים ברחבי העולם. עובדים שייצרו את התוסף נפגעו מכך בצורה החמורה ביותר.

בשנת 1924 יצא מידג'לי לחופשה מחלה ארוכה, מכיוון שלקה בהרעלת עופרת, מחלה שהוסתרה על ידו.

בשנת 1930 המציא מידג'לי את גז הפריאון כגז בטוח לשימוש, וזאת מכיוון שהמקררים באותה תקופה פעלו באמצעות גזים מסוכנים, שהיו נפיצים או רעילים. כדי להדגים את בטיחות המצאתו מול העיתונות, הוא נשם ונשף את הגז על נר דולק. המצאת הפריאון הביאה תהילה ופרסים רבים לממציאו.

בגיל 51, כשמאחוריו 170 פטנטים, לקה מידג'לי במחלת הפוליו, שגרמה לו לשיתוק חלקי. כממציא, הוא בנה לעצמו מתקן העשוי מגלגלות וחבלים כדי שיוכל לעבור ממיטתו ללא עזרה חיצונית. באופן אירוני, מת מידג'לי כשהמתקן המתוחכם אותו בנה הסתבך וחנק אותו למוות. מידג'לי מת בגיל 55 בוורת'ינגטון שבאוהיו.

[עריכה] אחרי מותו

הפריאון שהמציא מידג'לי החליף את הגזים המסוכנים ששימשו עד כה במקררים ובמערכות קירור, כגון מזגנים. שימוש נוסף שנעשה בגז הפריאון הוא בתרסיסים שונים, משאפים, ודומיהם.

בשנים האחרונות נתגלה כי יש קשר בין השימוש בגז הפריאון לבין הפגיעה בשכבת האוזון המגינה על כדור הארץ מקרינת השמש.

פרוטוקול מונטריאול שנחתם בשנת 1989, ואושרר על ידי ישראל בשנת 1992 אוסר על ייצור גז הפריאון במספר מדינות, ועד שנת 2010 - יופסק ייצורו בכל העולם. כיום ישנו תהליך בו מוחלף השימוש בפריאון בחומרים ידידותיים יותר לסביבה, אך עד היום מערכות קירור המבוססות על פריאון יעילות בצורה משמעותית יותר מאלה הפועלות באמצעות תחליפים.