פרוטוקול מונטריאול
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרוטוקול מונטריאול על חומרים המכלים את שכבת האוזון, או בקצרה פרוטוקול מונטריאול הוא אמנה בינלאומית שבא להגן על שכבת האוזון מפני פגיעה, באמצעות הטלת הגבלות על ייצור חומרים המסכנים אותה. האמנה נחתמה ב-16 בספטמבר 1987 ונכנסה לתוקף ב-1 בינואר 1989, ומאז עברה חמישה תיקונים.
183 מדינות מהוות צד לפרוטוקול מונטריאול, ובהן גם מדינת ישראל. ישראל אשררה את הפרוטוקול ב-1992. הפרוטוקול בישראל בא לידי ביטוי בתקנות החומרים המסוכנים (יישום פרוטוקול מונטריאול בעניין חומרים הפוגעים בשכבת האוזון), התשס"ד-2004, שתחילתן מיום 12 במרץ 2004. מטרתן של התקנות מוצגת בתקנה הראשונה:
- "מטרת תקנות אלה ליישם את הוראות פרוטוקול מונטריאול שישראל צד לו, על ידי הגבלות הייצור, הצריכה, הייבוא, והייצוא של חומרים מפוקחים בשל הפגיעה שהם גורמים או עלולים לגרום לשכבת האוזון הסטרטוספרית, ועל ידי הפיקוח והבקרה עליהם."
[עריכה] רקע היסטורי
בשנת 1977 ריכזה התוכנית הסביבתית של האו"ם תוכנית להגנה על שכבת האוזון, שהעלתה למודעות הציבור את הנזק שנגרם לשכבת האוזון כתוצאה משימוש בחומרים המכלים את שכבת האוזון. שמונה שנים לאחר מכן, ב-1985, נחתמה אמנת וינה להגנה על שכבת האוזון, שהצביעה על אחריותן של המדינות לשמירה על בריאות התושבים והסביבה לנוכח הידלדלותה של שכבת האוזון. הצדדים לאמנה הצהירו על נכונותם לשתף פעולה במחקרים בנושא ולהחליף מידע על ייצור ופליטות של CFC וחומרים אחרים הפוגעים בשכבת האוזון. אמנה זו יצרה את המסגרת הכללית למשא ומתן סביב פרוטוקול מונטריאול. מאז נכנס הפרוטוקול לתוקף ב-1989, נוספו לו חמישה שינויים במטרה להוסיף חומרים מסוכנים נוספים לרשימה.להקים מנגנון לסיוע כספי ולהעברת טכנולוגיות למדינות מתפתחות ולהקים מערכת לרישוי החומרים לייצוא ויבוא.
אלה הם: תיקון לונדון -1990 תיקון קופנהגן - 1992 התאמות וינה לפרוטוקול בנושא מתיל ברומיד- 1995 תיקון מונטריאול - 1997 תיקון ביג'ין - 1999
כולם אושררו גם על ידי מדינת ישראל.
[עריכה] הפעילות הנדרשת מישראל במסגרת הפרוטוקול
קביעת מדיניות ניהול הלונים ופראונים. דיווח שנתי למזכירות האמנה. הצגת מועמדים ישראלים לוועדות מקצועיות. מדינת ישראל היא אחת מיצרניות המתיל ברומיד העיקריות בעולם. מפעל תרכובות ברום מייצר כשליש מכלל הייצור העולמי של מתיל ברומיד, שהוא חומר מבוקר הפוגע בשכבת האוזון, ולכן אמור לצאת משימוש במדינות המפותחות עד שנת 2005 פרט לשימושים המאושרים (תעשייה, קרנטינה) ולשימושי קרקע המוגדרים כשימושים קריטים. במדינות המתפתחות תקופת הפחתה ארוכה יותר, עד 2015.
ישראל הפחיתה השימוש במתיל ברומיד באופן משמעותי על פי המתחייב מהפרוטוקול, כאשר המשך ההפחתה מחייב מציאת חלופות לחיטוי הקרקע (בעיקר במדינות המתפתחות).
בדצמבר 2002 במסגרת הפרוטוקול ארגנו המשרד לאיכות הסביבה יחד עם UNEP - התוכנית הסביבתית של האו"ם, UNIDO - ארגון התעשייה והפיתוח של האו"ם, משרד החקלאות ומשרד החוץ סדנה בינלאומית בת שבוע בנושא תחליפי מתיל ברומיד עבור מדינות מתפתחות שכללה גם יומיים של סיורים מקצועיים. מטרת הסדנה הייתה לעזור למדינות מתפתחות לעמוד בדרישות יישום הפרוטוקול.
