תוכנית מארינר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תוכנית מארינר היא תוכנית שבמסגרתה שוגרו חלליות לחלל במטרה לחקור את כוכבי הלכת נוגה, מאדים וכוכב חמה.

תוכן עניינים 1 מארינר 1 ו־2 2 מארינר 3 ו־4 3 מארינר 5 4 מארינר 6 ו־7 5 מארינר 8 ו־9 6 מארינר 10

[עריכה] מארינר 1 ו־2

ב־22 ביולי 1962 שוגרה החללית מארינר 1, אך היא סטתה מנתיבה והיה צורך להשמידה. מארינר 2 עזבה את כן השיגור ב־26 באוגוסט 1962 והייתה החללית הראשונה שהוכיחה כי נאס"א יכולה לפקח על חלליות ממרחקים גדולים. כשהתברר לאחר שבוע שמארינר 2 סטתה מעט מהנתיב ועתידה להחטיא את נוגה כדי 373 אלף כ"מ, שודר תיקון נתיב ברדיו. לאחר 109 יום חלפה מארינר 2 במרחק של 34,500 ק"מ מנוגה. במסע בחזרה היא שידרה לכדור הארץ נתונים ומהם התברר שהטמפרטורה על פני נוגה גבוהה ביותר - כ-500 מעלות צלזיוס, שכוכב הלכת עטוי עננים, שאין לו שדה מגנטי וחגורת קרינה כדוגמת חגורת ואן אלן.

[עריכה] מארינר 3 ו־4

מארינר 3 ומארינר 4 היו חלליות שתוכננו לחלוף ליד מאדים. מארינר 3 אבדה כאשר טיל השיגור לא הצליח להיפרד ממנה. החללית האחות שלה, מארינר 4 שוגרה ב־28 בנובמבר 1964, וסיפקה את הנתונים הראשונים ממאדים בטיסת היעף שלה. היו אלו הצילומים הראשון של מאדים מטווח קצר.

• המשימה: טיסת יעף ליד מאדים
• משקל: 261 ק"ג
• חיישנים: מצלמה עם טייפ דיגיטלי (בעל קיבולת של כעשרים תמונות), מערכות למדידת האבק הקוסמי, פלסמת השמש, קרינה לכודה, קרניים קוסמיות, שדות מגנטיים, מערבלי רדיו.

[עריכה] מארינר 5

מארינר 5 שוגרה שוב לנוגה ב־14 ביוני 1967 והגיעה לקרבת כוכב הלכת באוקטובר 1967. היא נשאה סדרת ניסויים כדי לחקור את האטמוספירה: גלי רדיו, סריקת הבהירות שלה בתחום האור האולטרה סגול, ודגימת חלקיקי השמש ותנודות השדה המגנטי מעל כוכב הלכת.

• המשימה: טיסת מעבר ליד נוגה.
• משקל: 245 ק"ג.

חיישנים: פוטומטר אולטרה-סגול, מכשירים למדידת האבק הקוסמי, פלסמת השמש, קרינה לכודה, קרניים קוסמיות, שדות מגנטיים, מערבלי רדיו.

[עריכה] מארינר 6 ו־7

מארינר 6 ומארינר 7 היו חלליות זהות במשימה כפולה למאדים. מארינר 6 שוגרה ב־24 בפברואר 1969, וב־27 במארס 1969 שוגרה אחותה החללית מארינר 7. הם טסו מעל קו המשווה וחצי הכדור הצפוני של מאדים.

• המשימה: יעף ליד מאדים
• משקל: 413 ק"ג.
• חיישנים: מצלמות רחבות זווית וצרות זווית עם טייפ דיגיטלי, ספקטרוסקופ ורדיומטר בתחום האינפרה אדום, ספטקרומטר אולטרה סגול, מערבל רדיו.

[עריכה] מארינר 8 ו־9

מארינר 8 ומארינר 9 היו חלליות זהות שתוכננו למפות את פני השטח של מאדים בו זמנית, אך מארינר 8 אבדה בשיגור בשל כשלון הטיל. החללית התאומה, מארינר 9, שוגרה במאי 1971 והפכה ללוויין המלאכותי הראשון של מאדים. היא נכנסה למסלול סביב מאדים בנובמבר 1971 וצילמה את פני השטח וניתחה את האטמוספירה בציוד האינפרה-אדום והאולטרה-סגול.

• המשימה: הקפת מאדים.
• משקל: 998 ק"ג.
• חיישנים: מצלמות רחבות זווית וצרות זווית עם טייפ דיגיטלי, ספקטרוסקופ ורדיומטר בתחום האינפרה אדום, ספטקרומטר אולטרה סגול, מערבל רדיו.

[עריכה] מארינר 10

החללית מארינר 10 שוגרה ב־3 בנובמבר 1973 והייתה הראשונה להשתמש בסיוע כוח משיכה של כוכב לכת אחר - נוגה, כדי להאיץ לעבר כוכב חמה. היא הייתה החללית הראשונה שערכה מפגש עם שני כוכבי לכת מטווח קרוב, והראשונה שצילמה את כוכב חמה מקרוב.

• המשימה: יעף ליד נוגה וכוכב חמה.
• משקל: 443 ק"ג.
• חיישנים: מצלמות רחבות זווית וצרות זווית עם טייפ דיגיטלי, ספקטרוסקופ ורדיומטר בתחום האינפרה אדום, ספטקרומטר אולטרה סגול, מערבל רדיו.