שמואל צבי מרגליות
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שמואל צבי מרגליות 1858-1932 (Margulies, Samuel Hirsch ), נולד לסוחר יהודי בברזנה (Brzezany) בגליציה שבגרמניה. הוא קבל תואר רב מבית המדרש לרבנים בברסלאו(Breslau Jewish Theological Seminary) ותואר של ד"ר לפילוסופיה ושפות שמיות מהאוניברסיטאות לייפציג (Leipzig) וברסלאו בגרמניה. בשנים 1887-1890 הוא נבחר לרב קהילת "הסה נסאו" (Hesse Nassau) בהמבורג שבגרמניה.
בשנת 1890 עבר לפירנצה, שם כיהן כרב עד יום מותו. בשנת 1899 הוא העביר לפירנצה את בית המדרש לרבנים (Collegio Rabbinico Italiano ) שהיה ברומא, לאחר שהועבר לשם מפדובה, שם הוקם על ידי שמואל דוד לוצאטו. כך הפך את פירנצה למרכז של פעילות יהודית עד למלחמת העולם השנייה.
תוכן עניינים |
[עריכה] פעילויות הרב
שמואל צבי מרגוליס היה רבה של יהדות פירנצה. במסגרת תפקידו מילא גם תפקידים חינוכיים וציוניים.
- הקים את בית המדרש לרבנים בו הנהיג שיטות לימוד בגמרא ובפוסקים, כמקובל בישיבות מזרח אירופה. כן החדיר לבית המדרש את התודעה הציונית.
- נמנה על ראשי הסתדרות ציוני איטליה. בשנת 1904 הוא אירגן את הפגישה בין בנימין זאב הרצל לבין מלך איטליה ויטוריו אמנואלה השלישי. לפני כן הוא נפגש עם מלך איטליה והסביר לו את מטרות ההסתדרות הציונית.
כן הוא יסד את בטאון יהודי איטליה "Rivista Israelitica".
- עניין מיוחד היה לו ביהדות אתיופיה. הוא הקים את הוועד למען הפלאשים בשיתוף ד"ר יעקב פייטלוביץ'. הוא שיתף פעולה עימו בהבאתם לאיטליה של מניין צעירים יהודים מאתיופיה. התלמידים חיו אצל משפחות איטלקיות ולמדו בבית הספר היהודי בפירנצה. הסתגלותם הייתה מהירה [1] הן מבחינה החברתית והן מבחינה אינטלקטואלית. המפעל נכשל מסיבות בריאות, הילדים חלו משחפת ומתו כעבור שנים. רק עמנואל תאמרת, שלמד בבית המדרש לרבנים, נשאר בחיים.
שמואל צבי מרגוליס הוציא לאור תרגום בגרמנית של יצירותיו של רבי סעדיה הגאון בערבית
[עריכה] קשריו עם רבני ארץ ישראל
הרב שמואל צבי מרגוליס בקש לגרום לכך כי רב מארץ ישראל יסע לאתיופיה וינחה את יהדות אתיופיה בנושאים יהודיים. בשנת תרע"ב (1912) הוא פנה הרב צבי יהודה קוק. באתר דעת ששימש אז כרבה של יפו וביקשו למצוא מורה מתאים לבית ספר שתוכנן לקום באריתריאה. באתר מובאת התכתבות מפורטת בנושא: הרב קוק כותב:"... וע"ד מורה לביה"ס שלבני הפלשים, חושב אני שאפשר להשיג מורה בא"י ". הוא מבקש לדעת את הכישורים הדרושים, כמו ידיעת מקצועות לימוד כלליים וכן מה יהיו תנאי עבודתו של השליח מארץ ישראל. הרב קוק, לא מצא מורה מתאים מבני עדתו והוא פנה לעמיתו, רבה של יפו, הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל, בבקשה שימצא מועמד מתאים מבני הספרדים. בבקשתו הוא מכנה את הרב מרגוליס "אחד הרבנים הגדולים בחו"ל". הוא מתאר במכתבו את מסגרת עבודתו החינוכית ואת תנאי שכרו ומסכם כי על המועמד להיות : "בעל רגש קודש, שיוכל להלהיב את לב נידחי צאן קדושים אלה, להתקשר בעבותות אהבת התורה והיהדות באמונת אומן ויראת ד'". באתר מובאת התכתבות נוספת בין הרב מרגוליס לבין הרב קוק, מימי גלותו בשווייץ.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ מקור:תמר אקרט, עמוד 22
[עריכה] ראו גם
- יהדות פירנצה
- בית הכנסת הגדול של פירנצה
[עריכה] קישורים חיצוניים
- מנחם ולדמן, הרב קוק ויהודי אתיופיה, דעת, תשמ"ח
- תמי סרודיו Tami Servadio, אישיות השבוע http://www.bh.org.il/NAMES/POW/Margulies.asp, בית התפוצות
[עריכה] לקריאה נוספת
- תמר אקרט, הציונות החלוצית באיטליה בין שתי מלחמות עולם , השכבה הצעירה של הקיבוץ הדתי - תל אביב, תש"ל.
[עריכה] ביבליוגרפיה
MARGULIES, Samuel Hirsch. Saadi al-Fajűmî's arabische Psalmenübersetzung ... Pp. iv, 51 [26]. Breslau: Druck von Grass, Barth und comp., 1884 - תרגום בגרמנית של יצירותיו של רבי סעדיה הגאון בערבית
