שלמה הסטרין
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שלמה הסטרין 1914 - 1962 |
||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
||||||||
תרומות עיקריות | ||||||||
מחקר בסינתזה אנזומיטית של חומרים אנלוגיים לסכרוז. | ||||||||
|
שלמה הסטרין (1914 - 2 בפברואר 1962) היה פרופסור לביוכימיה ומראשוני החוקרים בתחום באוניברסיטה העברית. חתן פרס ישראל למדעים מדויקים בשנת 1957.
הסטרין נולד בשנת 1914 בוויניפג שבקנדה. הוריו, יוסף ומרים הסטרין, היו קשורים בפעילות הציונית של אזור מגוריהם. בשנות ילדותו אירחו הוריו בביתם רבים מבכירי תנועת העבודה שעסקו בשליחות בצפון אמריקה, ביניהם רחל ינאית בן-צבי, זלמן שזר ויהודה אבן שמואל. לאחר עלייתם ארצה, בשנת 1932, שימש אביו מזכיר המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית תחת ניהולו של ברל לוקר ומנהל המכון החקלאי.
בקנדה למד הסטרין בבית ספר עברי והשתלם במדעי הרוח באוניברסיטת מניטובה. כמו כן היה פעיל בתנועת נוער.
בשנת 1932 עלה הסטרין עם משפחתו ארצה. בתחילה הצטרף לקיבוץ אפיקים בעמק הירדן והיה בין מייסדי חברת "ספן". לאחר מכן החליט להתמסר ללימודים אקדמאים, הוסמך באוניברסיטה העברית במדעי הטבע וסיים דוקטורט כדוקטור לפילוסופיה.
במהלך לימודיו שימש עוזר מחקר במחלקה לבקטריולוגיה, במעבדה לכימיה, במעבדה להורמונים והשתתף בחקר מחלת הסרטן. לאחר מכן נשלח מטעם הפקולטה לרפואה להשתלמות מקצועית בארצות הברית ושהה שם כשנה וחצי.
לאחר קום המדינה מונה הסטרין לחבר סגל בפקולטה לרפואה ובפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע של האוניברסיטה העברית. בין תפקידי המינהלה אליהם מונה לאורך השנים: ראש המחלקה לביוכימיה, מנהל המעבדה לכימיה מיקרוביולוגית, חבר הוועדה המתמדת של סינט האוניברסיטה ויו"ר ועדת ההוראה של הפקולטה למדעי הטבע. כמו כן ערך, יחד עם פרופ' אפרים קצ'לסקי את כתב העת "מדע".
בשנת 1957 זכה הסטרין בפרס ישראל למדעים מדויקים, במשותף עם דוד פיינגולד ותלמידו גד אביגד. זכייתו ניתנה לו עבור מחקרו בסינתזה אנזומיטית של חומרים אנלוגיים לסכרוז. בנימוקי השופטים ניתנה התייחסות כוללת לעבודתו, עליה נאמר: "העבודה מהווה תרומה בת קיימא לביוכימיה הכללית ומעודדת את המשך התפתחותה בישראל". באותה שנה זכה מורו בעבר, שאול אדלר, בפרס ישראל למדעי הרפואה.
עבודתו הוכרה גם בפרס ביאליק ופרס שווארץ. במהלך השנים פורסמו על ידו כתשעים מחקרים בביולוגיה וביוכימיה. במחקריו המעבדתיים התגלה לראשונה חומר המשמש תחליף להרחבת נפח הדם, תגלית המשמשת בעיקר למניעת אובדן דם בנפגעים. בין תלמידיו נמנים מיכאל שרם, צבי זלינגר ואברהם הרשקו.
אחותו של הסטרין, שרה הסטרין-לרנר, זכתה בשנת 1955 בפרס ישראל למדעי הרפואה.
הסטרין נפטר בשנת 1962, בגיל 47. הותיר אחריו את רעייתו, הארכאולוגית רות הסטרין, וילדיו שאול ומיכל.
לאחר מותו סיפר אפרים קציר על עבודתם המשותפת:
הוא ידע לדלות מידיעותיו הרבות בהיסטוריה, פילוסופיה ואמנות, ולהאיר כל ענין מנקודת ראות מקורית ומאלפת. המדע הפך מכשיר רב יכולת להבין את תופעות הטבע ולנתח ניתוח מעמיק רבות מתופעות החיים | ||
[עריכה] לקריאה נוספת
- אברהם חיים אלחנני, ירושלים ואנשים בה, הוצאת ראובן מס, 1977