שירות המילואים בישראל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה. הסיבה שניתנה לכך היא: חלוקה טובה יותר לנושאים, עריכת הגדרה/פתיחה,השלמת היסטוריה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו. |
כנהוג בצבאות אחרים, אזרחים בישראל שסיימו את השירות בצבא הסדיר, מזומנים למשך תקופה קצובה לשירות פעיל בצה"ל-בין אם מדובר במצב חירום (מלחמה, מבצע צבאי או אסון טבע) ובין אם מדובר בשגרה (אימונים, ביטחון שוטף). חלק מחיילי המילואים מגויסים ליחידות בהן שרתו בשירות סדיר וחלק אחר מגויס לשירות ביחידות מילואים. הקצין המקצועי הממונה על מערך המילואים בצה"ל הוא קצין מילואים ראשי (בראשי תיבות: קמל"ר), קצין בדרגת תת־אלוף.
תוכן עניינים |
[עריכה] חובת שירות המילואים
שירות המילואים הוא חובה במדינת ישראל, ונחשב עדיין חלק מהאתוס הלאומי. בפועל אחוז המשרתים במערך המילואים הוא נמוך יחסית ומורכב בעיקר מבוגרי חילות השדה של צה"ל. מצב זה גורם לעתים לתחושות קיפוח בקרב משרתי המילואים.
לפי חוק שירות ביטחון, ניתן לקרוא למילואים עד גיל 54, אם כי לאורך השנים הפחית צה"ל ביוזמתו את הגיל המקסימלי שבו נקראים חיילי מילואים, והוא עומד כיום על 40 לחיילים, 42 לקצינים קרביים, 45 לקצינים עורפיים, 48 למשרתים במערכי הגנה מרחבית וביחידות מחוץ לצבא ו-51 לרופאים. בשנת 2008 אישרה הכנסת את חוק שירות המילואים, לפיו החל מה-1 באוגוסט בשנה זו, יופחת גיל הפטור משירות מילואים בחוק, ולא על פי החלטת צה"ל, ויעמוד על 40 לחיילים, 45 לקצינים, ו-49 לתפקידים מסוימים שיקבע שר הביטחון באישור ועדת החוץ והביטחון.
מכסת ימי המילואים קבועה אף היא בחוק שירות ביטחון, והיא עומדת על 36 ימים בשנה, אותם רשאי שר הביטחון להאריך בצו בשבעה ימים נוספים. בתפקידים ובמקצועות מסוימים משך השירות ארוך יותר. לפי חוק שירות המילואים, החל מ-2010, יעבור הצבא למודל תלת-שנתי, לפיו יעמוד משך השירות בכל שלוש שנים על 54 ימים לחייל, 70 ימים למש"ק ו-84 ימים לקצין. עם זאת, שר הביטחון יוכל, באישור ועדת החוץ והביטחון, להאריך את משך השירות ל-108 ימים, אם סבר כי יש צורך בתקופות הכשרה ואימון ארוכות יותר, או לגבי תפקידים ומקצועות מסוימים. התעסוקות המבצעיות יוגבלו אף הן, ויעמדו על 25 ימים, אחת לשלוש שנים. גם כאן, יוכל שר הביטחון להגדיל את תדירותן.
בנוסף לקריאות לחיילי מילואים לשם הכשרות, אימונים ותעסוקות מבצעיות, ניתן לקרוא לשירות מילואים בנסיבות חירום, בהתרעה מיידית, בצו המכונה "צו 8". מקורו של שם הצו בכך שהסמכות להוצאתו הייתה בסעיף 8 לחוק שירות ביטחון משנת 1949. ב-1959 נחקק חוק שירות ביטחון חדש, וההוראה נדדה לסעיף 26, וב-1986 לסעיף 34, ואולם שמו של הצו נשאר. בחוק שירות המילואים, שבו ההוראות לעניין צו 8 לסעיף 8.
מאז 2001 הוחל שירות מילואים גם במשמר הגבול. תחילה נקבע עיקרון זה כהוראת שעה, אך בחוק שירות המילואים עוגן שירות המילואים במשמר הגבול כהוראה קבועה, המותנית בהסכמתו של חייל המילואים או בכך ששירת במשמר הגבול גם בשירות הסדיר. שירותי מילואים מסוימים מתבצעים גם ביחידות סמך של משרד ראש הממשלה, כגון שירות הביטחון הכללי והמוסד.
עד לאמצע שנות התשעים שירות נשים במילואים היה נדיר. עם פתיחת מקצועות צבאיים רבים בפני נשים, נדרשו חיילות רבות להסכים לשירות מילואים לאחר שחרורן כתנאי לקבלת תפקידים מסוימים. נשים רווקות משרתות במילואים עד לגיל 24 (או 34 במקצועות מיוחדים), אף שעל פי חוק ניתן לזמנן עד גיל 38. נשים נשואות משרתות במקרים מיוחדים, ונשים במהלך הריון או אחריו אינן משרתות כלל.
[עריכה] תגמולי מילואים
התגמולים הניתנים לחיילי מילואים מחולקים לשניים - תגמולי הביטוח הלאומי, שנועדו לפצותם על אובדן ימי עבודה והכנסות, ותגמולים נוספים, המוענקים למי ששירתו מספר רב של ימי מילואים, כאות הוקרה על תרומתם.
על פי חוק הביטוח הלאומי, משלם המוסד לביטוח לאומי, תגמולי מילואים לחיילי המילואים, כתחליף למשכורת שאינה משולמת להם בתקופה זו. לשכיר משולמים תגמולי המילואים באמצעות מעבידו, במועד השגרתי לתשלום המשכורת ולעצמאי - ישירות מהמוסד לביטוח לאומי, על-פי תביעה שהוא מגיש עם שובו משירות המילואים. התגמול מועבר על פי החלק היחסי של ימי המילואים בשכרו החודשי של חייל המילואים, לפי ממוצע משכורותיו בשלושת החודשים הקודמים לשירות המילואים. עם זאת, אין בהם כדי להוות פיצוי כספי מלא, בעיקר מהסיבות הבאות:
- בתקופת המילואים חייב המעביד לשמור על מלוא זכויותיו של העובד, כגון הפרשה לביטוח פנסיוני, זכות לחופשה שנתית, זכות לפיצויי פיטורים ועוד. המעביד אינו מקבל כל פיצוי על עלות זו.
- התעריף ליום מילואים שווה לשכר החודשי חלקי 30, בעוד התעריף המקובל ליום עבודה שווה לשכר החודשי חלקי 25 או 22. הסיבה לכך היא שבחישוב תגמולי המילואים מובאים בחשבון גם ימי המנוחה השבועית, שהם חלק מתקופת המילואים. בשירות מילואים קצר, שנמשך פחות משבוע, תגמולי המילואים נמוכים מהשכר שהיה משולם בתקופה זו, ובמקרה של תגמולי מילואים המחושבים לפי שכר המינימום, הם נמוכים משכר המינימום. בחוק שירות המילואים תוקן פער זה, והחל מה-1 באוגוסט 2008 צפויה להשתנות שיטת התשלומים: מספר ימי המילואים ששירת חייל המילואים יחולק ב-7. אם אין שארית, יועבר התשלום כרגיל; אם השארית היא 6, ישולם התגמול גם עבור יום נוסף; אם השארית היא בין 1 ל-5, תוכפל השארית ב-1.4 (כך, לדוגמה, חייל ששירת 4 ימים, יקבל תגמול עבור 4*1.4 ימים, שהם 5.6 ימים).
חייל מילואים שלא עבד קודם צאתו למילואים (סטודנט, למשל), או ששכרו נמוך משכר מינימום, מקבל תגמולי מילואים על-פי שכר המינימום. בחוק שירות המילואים הועלה התגמול המזערי המוענק לחיילים, והועמד על 68% מ"הסכום הבסיסי" - סכום המוגדר בחוק הביטוח הלאומי, ומתעדכן מדי שנה על פי עליית מדד המחירים לצרכן. נכון לשנת 2008, עומד הסכום הבסיסי על 7,352 ש"ח, ולפיכך, משייכנס לתוקפו חוק שירות המילואים, יעמוד התגמול המזערי על 4,999 ש"ח. כלומר, מי ששכרו נמוך מסכום זה או שאינו עובד כלל, יקבל תגמול כאילו זו הייתה משכורתו החודשית.
החל משנת 1997, מוענק לחיילי מילואים תגמול נוסף, המכונה "תגמול מיוחד". תגמול זה מוענק לחיילי מילואים ששירתו למעלה מ-26 ימים בשנה. החל משנת 2008, צפוי להינתן תגמול שלישי, המכונה "תגמול נוסף". תגמול זה יוענק באמצעות רשות המסים, בסכומים שווי ערך לנקודות זיכוי במס הכנסה. תגמול זה יחולק אף הוא על פי משך שירות המילואי. מאחר שתוקצב בסכום קשיח, הסכום שיקבל כל חייל מדי שנה ישתנה, בהתאם למספר החיילים ששירתו תקופות ממושכות. הסכום המרבי צפוי להיות שווה ערך ל-2 נקודות זיכוי, שהן כ-4,000 ש"ח.
[עריכה] הגנה על איש המילואים וסיוע לו
השירות במילואים משבש את סדרי עבודתו וחייו של חייל המילואים, ולכן נדרשת הגנה עליו באמצעות החוק, כמו גם סיוע וולונטרי לצמצום הפגיעה בו.
חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה) אוסר פיטוריו של חייל מילואים בעת שירות המילואים ושלושים יום לאחר מכן, אלא אם ניתן היתר לכך על ידי ועדת התעסוקה הממונה על ידי שר הביטחון. הוועדה תיתן היתר כזה רק אם יוכיח המעסיק כי הפיטורים המבוקשים אינם בשל שירות המילואים. החוק קובע כי פיטורים שנעשו מחמת שירות במילואים - בטלים.
חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה אוסר על הפלייתו של המשרת במילואים בכל הנוגע לקבלתו לעבודה ולתנאי עבודתו.
סטודנטים המשרתים במילואים זכאים להקלות מיוחדות הן מצה"ל והן מהמוסד האקדמי בו הם לומדים. ההקלות כוללות קיצור שירות, התחשבות בתקופת בחינות, מתן מועדים מיוחדים לבחינות ("מועד ג'"), והנחה בשירותי צילום מסמכים. בפועל, רבות מההקלות אינן מיושמות, לרוב כתוצאה מאדישות.
[עריכה] המילואים באתוס הישראלי ובתרבות הפופולרית
בארבעת העשורים הראשונים לקיומה של מדינת ישראל חלק גדול מתושביה שירת שירות מילואים, ועומס המילואים היה רב יחסית (לרוב חודש בשנה ולעתים פרקי זמן כפולים). סביב שירות המילואים הישראלי התרקם פולקלור עשיר. איש המילואים, ה'מילואימניק', תואר כחייל טוב לב, עצלן מעט אך בעל הומור, כושר אלתור ותושיה, שנחלץ לשירות המדינה ממניעים אידאולוגים. נטען שדמות המילואימניק היא התגלגלות דמותו של הצבר (שמסמל חספוס חיצוני ורכות פנימית) או של לוחם הפלמ"ח (שמסמל איכר מוסרי, היודע לאחוז בנשק להגנתו).
[עריכה] בקולנוע ובטלוויזיה
הסרט הבולט ביותר המתאר את הווי שירות המילואים מזווית הומוריסטית הוא סרטם של שלישיית הגשש החיוור "גבעת חלפון אינה עונה". הסרט מתאר את הסיטואציות הקומיות הנוצרות במפגש בין העולם האזרחי ממנו באו משרתי המילואים, לעולם הצבאי הנוקשה, המקובע והנלעג לעתים. סרט נוסף, המתאר את חווית אנשי המילואים, הוא הסרט "מילואים" שהוסרט בתחילת שנות התשעים.
בשנת 2005 הופקה סדרת הטלוויזיה "מילואים", של בני ואורי ברבש, המתארת הווי של פלוגת מילואים הנקראת לשירות בשטחים.
[עריכה] המילואים בהומור הישראלי
שלישיית הגשש החיוור הציגה מערכונים רבים שעוסקים בהווית המילואים. המפורסם מביניהם הוא המערכון "המכונית המגוייסת", בו מתואר הווי השירות של אנשי מילואים לאחר מלחמת ששת הימים, המשרתים ביחידה צבאית שאפסנה מכוניות שגויסו למלחמה. המערכון אף הוצג בחוץ לארץ ביידיש ונחל הצלחה רבה. מערכונים ידועים נוספים הם "שיח טבחים", בו מתואר מפגש של שני טבחים מילואימניקים ותיקים המעלים זכרונות מימי קום המדינה עם חייל סדיר ו"פגז קומפוט" בו מבקש איש מילואים להשתחרר מהשירות על מנת להתחתן.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אתר קמל"ר - קצין מילואים ראשי
- פורטל המילואים של אגף משאבי אנוש בצה"ל
- חוק שירות המילואים, התשס"ח-2008, באתר משרד המשפטים
- דוד שי, מילואים – שאלות ותשובות, באתר חילן טק
- מילואים - פורום החפ"שים, למען החיילים המשרתים במילואים
- בלת"ם - תנועה לחיזוק מערך המילואים בישראל
- אתר מאבק חוק המילואים
- מילואימניק - אתר המילואים שלי
 |
||
|---|---|---|
| זרועות, פיקודים ואגפים | ||
| המטה הכללי: | המטה הכללי של צה"ל | |
| זרועות: | זרוע היבשה | זרוע האוויר והחלל | זרוע הים | |
| פיקודים: | פיקוד הצפון | פיקוד המרכז | פיקוד הדרום | פיקוד העורף | |
| אגפים: | אגף המבצעים | אגף המודיעין | אגף התכנון | אגף משאבי אנוש | אגף התקשוב | אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה | |
| יועצים ונספחים למטכ"ל: | היועץ הכספי לרמטכ"ל | יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים | הרבנות הצבאית | הפרקליטות הצבאית | בית הדין הצבאי לערעורים | מתאם פעולות הממשלה בשטחים | המכללות הצבאיות | |
| חילות צה"ל | ||
| חילות השדה: | חיל הרגלים (גולני, צנחנים, נח"ל, גבעתי, כפיר) | חיל השריון (חטיבה 7, חטיבה 188, חטיבה 401) | חיל התותחנים | חיל ההנדסה הקרבית | חיל מודיעין השדה |
|
| חילות תומכי לחימה: | חיל הלוגיסטיקה | חיל החימוש | חיל רפואה | חיל המודיעין | חיל התקשוב | |
| חילות נוספים: | חיל המשטרה הצבאית | חיל השלישות | חיל החינוך והנוער | החיל הכללי | |
![](../../../../images/local/thumb/5/54/סמל_פורטל_צה"ל.png/90px-סמל_פורטל_צה"ל.png)
