שיגדון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אצל כ- 75% מהחולים, הסימפטום הראשון הוא נפיחות וכאב בבוהן של הרגל.

שיגדון (בלועזית: גאוט, Gout, נקראה בעבר גם פודגרה) היא דלקת פרקים כרונית הנובעת משיבוש מטבולי בגוף המתבטא בעליה ברמת חומצת השתן בדם, מצב הקרוי היפר-אוּריצֶמִיַה (Hyperuricemia). הנזק לחולה נגרם כאשר לאורך שנים מצטברת חומצה זו במפרקים שם נוצרת דלקת הפרקים או בכליות, שם היא יוצרת אבנים. מחלה זו נפוצה יחסית בקרב גברים שם מגיעה התחלואה לשיעורים של כאחוז עד 2.5 אחוז.

חומצת השתן נוצרת בגוף באופן תקין. אצל חולי השיגדון, יש או עליה בייצור החומצה או ירידה במנגנונים שמפרקים אותה בכליות. לחולים הסובלים מהיפר-אוּריצֶמִיַה אך לא מפתחים דלקות, מצב נפוץ מאוד, אין כל סימפטומים של המחלה. גורמים המגבירים את הופעת המחלה הם: גיל, השמנת יתר (Obesity), צריכה מוגברת של בשר ומצבים רפואיים שונים כגון סוכרת והתקף לב. יש עדויות המצביעות על גורם גנטי בתחלואה.

לאורך ההיסטוריה המחלה קושרה לכאלו שחיו ברמת חיים גבוהה וצרכו מזון איכותי שלא היה זמין לרוב העם. מסיבה זו היא כונתה "מחלת המלכים" או "מחלת הציידים". חולים מפורסמים במחלה הם מלך אנגליה הנרי השמיני וראש ממשלת ישראל לשעבר אריאל שרון.

[עריכה] אבחון

מצב של רמות גבוהות של חומצת שתן בדם ניתן לאבחון בקלות באמצעות בדיקת דם פשוטה. היפר-אוּריצֶמִיַה מוגדרת כריכוז של יותר מ- 7.0 מיליגרם לדציליטר (mg/dL).
למרות זאת, חולים רבים מאובחנים רק כאשר הם מגלים סימפטומים של המחלה. אצל כ- 75% מהחולים, הסימפטום הראשון הוא נפיחות וכאב בבוהן של הרגל. אולם, התקפים יכולים להתבטא בכל מפרק אחר. חלק מהחולים מגלים את המחלה רק לאחר שהתגלו אצליהם אבנים בכליות.
אבחון סופי של שיגדון אפשרי באמצעות הבחנה בהצטברות חומצת שתן במפרקים או בשתן.

[עריכה] טיפול

התקף חריף - טיפול במשכך כאבים בעיקר במדכאי דלקת שאינם סטרואידים ותרופות נגד דלקתיות (לדוגמה כולכיצין, colchicine)
ב-12 השעות הראשונות של התחלת הסימפטומים.

טיפול מונע - לסובלים מהתקפים חוזרים, ישנם טיפולים להורדת רמות חומצת השתן באמצעות אָלוֹפּוּרינוֹל allopurinol המוריד באופן ישיר ומשמעותי את רמות חומצת השתן. חסרונה העיקרי הוא כי היא צריכה להילקח באופן קבוע לכל החיים מכיוון שהפסקת הלקיחה שלה תגרום לעליה משמעותית ברמות חומצת השתן, יותר מהמצב ההתחלתי. חלק מאנשי הרפואה הקונבנציונלית ואנשי הרפואה האלטרנטיבית טוענים כי לקיחת התרופה לאורך שנים גורמת לנזק בכבד ולכן מומלץ ללקחה במינונים נמוכים.

טיפול מומלץ עקיף הוא דיאטה של רמות נמוכות של פּוּרינים (המולקולות המשמשות כבסיסי A ו-G ברצפי DNA). בדיאטה זו מומלץ להימנע מאכילת סוגים מסוימים של דגים, מאכלי ים וחלקים פנימיים של בשר. גם רצוי להפחית ככל הניתן אכילת בשר, גבינה צהובה, קטניות ושתיית משקאות חריפים.

מיץ חמוציות (קרנברי) ידוע כמדלל החומצה האורית בדם ומסייע מאוד לחולי גאוט. כמו כן, מומלץ לסובלים מהיפר-אוּריצֶמִיַה לרדת במשקל ולהימנע מהתיבשויות על ידי שתייה מרובה.