שיחת ויקיפדיה:שגיאות תרגום נפוצות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בעניין אותיות רישיות ולטינית: אם יורשה לי להעיר, הצורה היחידה שקיימת בלטינית היא AVGVSTVS - לא augustus. האותיות הקטנות נוספו רק בימה"ב. לא קריטי, כי באמת טקסט באותיות קטנות הרבה יותר קריא. בכל מקרה, הרבה מאוד טקסטים נוהגים "להגדיל" את האות הראשונה של שם גם בטקסט שנכתב באותיות קטנות.

--207.172.69.35 15:59, 13 נובמבר 2005 (UTC)

בימינו מקובל להשתמש ב-u גם בכתיבת לטינית. זה אולי קצת אנכרוניסטי אבל הרבה יותר נוח. אותיות שלא מקובל להשתמש בהן בכתיבת לטינית הן: j,w. אגב, ההבחנה בין i ל-j הייתה בראשיתה כמו ההבחנה בין v ל-u, אבל נראה לי ששלל ההגיות שהאות הזאת פיתחה בשפות שונות, גורמים לרתיעה ממנה בקרב המומחים לתרבות קלאסית. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 23:17, 16 באפריל 2007 (IDT)

תוכן עניינים 1 Down town 2 הערה 3 התנועה לשחרור שירים ותקליטים 4 תהייה: אלוהים ברא בראשית? 5 תרגום ערכים 6 איפשור/ איפשר - אפשר? 7 Parole - טעות נפוצה (העברה מהמזנון) 8 גנרל

[עריכה] Down town

איך מתרגמים down town? כי זו לא בדיוק עיר תחתית, כאילו במיקומה הפיזי, זה יותר מרכז מסחרי כזה של יציאה לבילויים. מה אתם אומרים? נעה 23:58, 1 יולי 2006 (IDT)

ההגדרה בתחום הגיאוגרפיה העירונית/יישובית היא "מע"ר- מרכז עסקים ראשי". ובלשון העם : "מרכז העיר".

תודה. נעה 22:19, 23 יולי 2006 (IDT)

מע"ר לא יותר מתאים להיות מתורגם כ-CBD?? Guy0307 08:47, 12 בנובמבר 2006 (IST)

[עריכה] הערה

המאמר ממש דוחה בצורת ההתבטאות שבו. דרך ארץ חשובה לא פחות מאנאליות לשונית. Asaphx 03:03, 10 בינואר 2007 (IST)

אני דווקא נכנסתי לציין כמה נחמד המאמר כתוב. גם שועשתי וגם למדתי (הולמדתי?) 192.114.175.2 09:16, 5 ביוני 2008 (IDT)

[עריכה] התנועה לשחרור שירים ותקליטים

בערכים רבים הקשורים לתקליטים, להקות, זמרים וכו', יש מי שמתרגם את המונח האנגלי released ל"שחרור" בעברית. הלהקה שחררה שיר, השיר שוחרר למצעד הפזמונים ועוד דוגמאות רבות. בעיני, זהו תרגום לא נכון ועדיף להשתמש בביטויים אחרים כמו להוציא תקליט, או אולי אפילו "יצא לאור" שמשתמשים בו בדרך כלל לגבי ספרים. אני מבקש שלשונאים מוסמכים יגיבו על הנושא ואם יש ממש בטענתי, צריך לתקן נקודה זו בהרבה ערכים.אודי 18:14, 20 בינואר 2007 (IST)

אין ספק שהצדק אתך. דוד שי 18:16, 20 בינואר 2007 (IST)

יצא לאור, זה מצויין. אפשר גם: יצא לחנויות. גם המילה "השקה", מלשון חניכה, ציון ההוצאה לאור, היא בעייתית. כנראה שאצל דוברי האנגלית השקת אניות והשקת בושם חדש זה אותו הדבר.Alosha38 21:07, 20 בינואר 2007 (IST)

זה כבר מופיע בויקיפדיה:שגיאות תרגום נפוצות שכל ויקיפד צריך לקרוא. ‏Yonidebest Ω Talk‏ 21:09, 20 בינואר 2007 (IST)

המשמעות באנגלית היא "לתת אישור לפומביות" [1], כאשר האמן משחרר את היצירה מההגבלה לפרסם אותה. לכן זאת לא שגיאה לדעתי, אבל לא משנה. קקון 10:52, 21 בינואר 2007 (IST)

המונח כבר התאזרח ויושב יפה בקרב דוברי עברית, בקרב דוברי עברית שעוסקים בשחרור שירים במיוחד. חוזה • primum non nocere‏ 13:39, 21 בינואר 2007 (IST)

השמועה אומרת שגם "שתי שקל" התאזרח, ובדרך מקרה - בקרב דוברי אותה השפה. ‏odedee • שיחה 13:51, 21 בינואר 2007 (IST)

מתי שהוא, שני שקלים הסקלרוטי יעלם כדרך הטבע. מהסיבה הפשוטה שהשפה שייכת למשתמשיה ולא לשומרי הסף שלה. חוזה • primum non nocere‏ 19:49, 21 בינואר 2007 (IST)

ברדיו משתמשים לרוב ב"הוציא" ו"יצא": נינט הוציאה אלבום חדש, הדיסק החדש של נינט רק יצא וכבר פלטינה. ד.ט 14:15, 21 בינואר 2007 (IST)

מה לגבי סינגלים? הם "יצאו" מתוך האלבום? בעיני, לשחרר אלבום נשמע לי טבעי (בניגוד ל"שתי שקל" שטומן בחובו שתי שגיאות לשוניות). קסם-אמיתי 14:22, 21 בינואר 2007 (IST)

סוֹרי, אתה לא כוס התה שלי, ואם אתה בדאוּן בגלל זה, אל תתבאס, סה לה וי. דוד שי 19:53, 21 בינואר 2007 (IST)

כל המערכת הלשונית, הסובבת סביב תעשיית המוסיקה, מאונגלזת להחריד! ממש חרפה. אם זה נכון שגלי צה"ל יוצאים למלחמת חורמה באמנים, על תקינות ונכונות הלשון, לפחות בשירים המשודרים, אין שום סיבה שבעולם, שאנחנו כאן בויקיפדיה לא נצטרף אליהם. וטוב שהם מובילים את המערכה. אני מחזק את ידיהם.Alosha38 19:12, 21 בינואר 2007 (IST)

אנחנו לא פוליטיקאים, תפקידנו לתאר את המציאות כמו שהיא. אם שימוש בעגה ייחודית יתרום ליכולת הבנת הקורא את הנושא, יש לאמצו. יחסיות האמת 17:01, 22 בינואר 2007 (IST)

במציאות כמו שהיא, לפי התרשמותי, הרוב משתמשים ב"לצאת". זה גם המצב ברוב ערכי המוזיקה בוויקי, כולל אלה שלא נכתבו על-ידי גדולי הטהרנים. ד.ט 17:14, 22 בינואר 2007 (IST)

[עריכה] תהייה: אלוהים ברא בראשית?

המשפט "בראשית ברא אלוהים..." אשר נבחר לשמש כדוגמא בסעיף השני, עומד בסתירה לכלל בסעיף הראשון המצביע על המנעות ממיקום זמן בראש משפט. האין הדבר מצביע על חומרת יתר של הכלל הראשון? דודה סימה 11:36, 4 בפברואר 2007 (IST)

את תיאור הזמן עדיף שלא לשים בראש המשפט, אבל אם בכל זאת יש צורך לשים אותו בראש המשפט, יש לשנות את סדר המילים בהמשך ולהקדים את הפועל לנושא. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 13:25, 4 בפברואר 2007 (IST)

לדעתי, כשמדובר בציון זמן, הקובע הוא הדגש על חשיבותו במשפט - לדוגמה, "הייתי אתמול בקונצרט ושם שמעתי..." לעומת "אתמול הייתי לקונצרט אבל הערב אני פנויה." כך גם במשפט "בראשית ברא..." הדגש הוא על בראשית, לעומת "נוח איש צדיק תמים היה בדורותיו" ולא "בדורותיו היה נוח איש צדיק תמים" - הדגש הוא על נוח כאיש צדיק, ולא על "בדורותיו", אבל לא בדורות אחרים (שאולי משתמע, אבל אינו מודגש).--שלומית קדם 13:38, 4 בפברואר 2007 (IST)

דרור, שלומית, כמובן שאני מסכימה עם שניכם. כוונתי הייתה שיש לתת לכך ביטוי בניסוח הכלל, שכן הוא מנוסח באופן גורף מדי. מה דעתכם? דודה סימה 15:10, 4 בפברואר 2007 (IST)

לטעמי, הכלל המדובר הוא טרחני ומעצבן. במקרים רבים פשוט אין לי מושג איך לבנות משפט שבו תיאור הזמן לא יופיע בהתחלה, ובמקרים אחרים הצמדות לכלל מולידה משפטים לא אסתטיים שאינם משתלבים טוב בטקסט. הכלל הזה זר ומוזר לי, ואני בספק רב אם מישהו, פרט לקומץ עורכי ויקיפדיה, פועל לפיו. Little Russian 12:58, 10 בנובמבר 2007 (IST)

[עריכה] תרגום ערכים

הועבר מהמזנון:

אני פונה בזאת בבקשה אל כל העורכים בוויקיפדיה, ותיקים כחדשים - אנא מכם:

• אם אינכם מתמצאים בנושא במידה סבירה, אל תכתבו עליו ואל תתרגמו אותו.
• אם אינכם בקיאים בשפה, אל תתרגמו ממנה.
• אם חשוב לכם להכניס ערך מסוים, פנו אל עורך המתמצא בנושא ובקשו שיכניס אותו, או העלו בקשה במדור המיועד לכך. אפשר גם להתחיל קצרמר ולבקש את הרחבתו ממי שיודע ומסוגל.

כל פעולה כזו עדיפה על תרגום ערך ארוך, קשה ומורכב בידי מי שאיננו מוכשר לכך. עבודת התיקון קשה וממושכת פי כמה מעצם הכתיבה או התרגום הראשוני, ועד שמגיע מי שמוסמך, פנוי ורוצה לטפל בבעיות, יושב בוויקיפדיה ערך שגוי שאיננו מביא לנו כבוד, בלשון המעטה.

זו איננה הפעם הראשונה שבקשה כזאת עולה במזנון. אני מקווה, שהפעם תהיה גם התייחסות לכך.שלומית קדם 21:17, 26 בספטמבר 2007 (IST)

אני לא יודע לאיזה מקרה את מתייחסת, אבל אני מסכים עם כל מילה. נותר לי רק לחזק את ידיך, ולהצטרף לקריאתך. eman • שיחה • ♥ 21:24, 26 בספטמבר 2007 (IST)

אני לא רואה בעיה עם לכתוב ערכים על נושאים שאני לא מתמצא בהם במידה סבירה. כאשר אני מתרגם את הערך אני מצליב אותו מול ספרות אקדמית בנושא וכך במקביל לכתיבת הערך אני לומד את הנושא. זה אולי לא מוציא ערך מושלם, אבל כן ערך שנותן מידע מדוייק, גם אם חלקי על הנושא. לירן (שיחה,תרומות) 21:34, 26 בספטמבר 2007 (IST)

אם תוך כדי הכתיבה אתה מגיע לרמת הבנה גבוהה של הנושא, אז יכול לצאת ערך מצוין. בעניין אחר, לגבי ערכים שתורגמו בצורה גרועה ויש עליהם כבר תבנית שכתוב או עריכה חשוב לקצץ את החלקים הבלתי קריאים. ערך לא קריא גורם לנזק תדמיתי של ויקיפדיה. א&ג מלמד כץ • שיחה 21:43, 26 בספטמבר 2007 (IST)

אפשר ללמוד תוך כדי כתיבת ערך. אבל צריך רקע מספיק וידע סביר בנושא, ולו ידע כללי בתחום. אי אפשר להתחיל לכתוב ערך על התפתחות תורת היחסות בלי לדעת בכלל פיזיקה. eman • שיחה • ♥ 21:55, 26 בספטמבר 2007 (IST)

יש מי שמוכשר ללמוד נושא תוך כדי הטיפול בו, אך לא כולם. ראיתי איך "רצחו" נושאים בכל מיני תחומים כמו שחמט, היסטוריה וכו' משום שחשבו שדי בהתמצאות שטחית. בברכה. ליש 21:58, 26 בספטמבר 2007 (IST)

הוספתי לאחר התנגשות עריכה -צריך למצוא את דרך האמצע, לא לכתוב על ערכים שאין לנו מושג בהם אבל גם לא תמיד לכתוב רק מה שמכירים, כי אז איך נלמד משהו? כל אחד או אחת צריך או צריכה להנות מהכתיבה, אבל גם להכיר את הגבולות שלו או שלה. נינצ'ה - שיחה - בואו לקרוא ולערוך! 22:02, 26 בספטמבר 2007 (IST)

תלמד מקריאה, תכתוב על מה שאתה יודע. בברכה. ליש 22:09, 26 בספטמבר 2007 (IST)

למלמד כץ - יש ערכים, שאם יקצצו מהם את החלקים הלא-קריאים, לא יישאר כלום מלבד הכותרת. מדובר לא רק באי-התמצאות בנושא אלא גם בשגיאות בהבנת הנקרא בערך המתורגם.שלומית קדם 22:39, 26 בספטמבר 2007 (IST)

אני מסכים לגמרי עם שלומית. גילגמש • שיחה 11:47, 27 בספטמבר 2007 (IST)

למה "אם"?

אם זה המצב, זה מה שצריך לעשות. לפחות פעמיים עשיתי משהו כזה. זה לא היה קל, ועשו ממני אחרי זה רשע ובריון, אבל כשאין ברירה, אז אין בררה. אסור להתפשר על איכות הערכים רק בשביל להחשב פופולאריים.

eman • שיחה • ♥ 12:25, 27 בספטמבר 2007 (IST)

ומה אם יש נושא שאף אחד לא מספיק מכיר? פשוט לא יהיו קיימים ערכים בנושא? אני חושב שאם יש מישהו שמכיר את הנושא ברמה שיטחית אפשר ללמוד תוך כדי הכתיבה (כמובן רק מי שמסוגל לעשות את זה) נינצ'ה - שיחה - בואו לקרוא ולערוך! 12:53, 27 בספטמבר 2007 (IST)

נושא שאף אחד אינו מכיר, אין עליו גם בכלל מידע, ולכן אי אפשר לכתוב עליו ערך. נושאים שמעטים מכירים - לא הרבה יבקשו עליהם מידע, ואם אתה כן מחפש מידע על נושא כזה - אז כנראה שתצטרך לחפש בכל מיני מקומות אחרים, ויקיפדיה אינה יכולה להיות תמיד פתרון הקסם. תומר 13:12, 27 בספטמבר 2007 (IST)

עדיף שלא יהיה ערך, ואנשים יאלצו לחפש ספר בנושא, מאשר שיהיה ערך שגוי, שיטעה קוראים.

צריך להבחין כאן בין בקיאות רצינית בנושא, לבין הבנה סבירה. כשאני מתרגם דברים מאנגלית, אני לומד דברים חדשים. אני לא יודע את הכל. אבל אני מבין מספיק בכימיה כדי להבין את מה שאני כותב, כדי לא לכתוב שטויות, כדי לא לטעות בתרגום ובמונחים. עופר קדם 13:47, 27 בספטמבר 2007 (IST)

למה עדיף שלא יהיה ערך? יש הרבה נושאים מעניינים שכמעט ואין אנשים הדוברים עברית שמבינים אותם ברמה טובה. אני לא מבין למה אני צריך הבנה סבירה בנושא בשביל לא לבצע טעויות תרגום??? לירן (שיחה,תרומות) 15:02, 27 בספטמבר 2007 (IST)

תרגום דורש הבנה, אחרת כבר היו תוכנות מחשב שעושות זאת במידה משביעת רצון. יתר על כן, במקור התרגום יש לעתים טעויות/אי דיוקים. תרגום, כמו כל סוג של שכפול קוד, משמר את הבעיות הללו. גדי אלכסנדרוביץ' 15:07, 27 בספטמבר 2007 (IST)

עוד רעיון: מי שכותב על משהו שמאוד מעניין אותו אבל אינו מבין אותו באופן מעמיק מספיק יכול לכתוב בארגז חול ואז לבקש מאחד המומחים לעבור על הערך. א&ג מלמד כץ • שיחה 15:06, 27 בספטמבר 2007 (IST)

אני לא מבין את התהייה שלך. אתה לא מסכים עם האמירה : "עדיף שלא יהיה ערך, ואנשים יאלצו לחפש ספר בנושא, מאשר שיהיה ערך שגוי, שיטעה קוראים."?

אם היית נתקל פעם בערכים שכתבו אנשים שלא מבינים מספיק בנושא כלשהו, היית מבין במה מדובר. כשלא בקיאים במידה סבירה בנושא, אפשר להבין משפטים ומונחים באופן הפוך לגמרי למשמעות הנכונה שלהם. תרגום אינו עבודת מכונה, העברה של מילים אחת לאחת משפה לשפה. צריך להבין במה מדובר, אחרת יוצא ג'יבריש. אם אתה לא מבין מה אתה כותב, אל תכתוב את זה (כמו שאני לא אתרגם ערכים במתמטיקה - אני לא מבין בזה, והמשפטים שם לא אומרים לי כלום, מה גם שאיני מכיר את המונחים בעברית). עופר קדם 15:07, 27 בספטמבר 2007 (IST)

הוספתי לאחר התנגשות עריכה -

חבל שאתה לא מבין, אבל זו הנקודה - מי שאין לו הבנה סבירה של הנושא, יעשה שגיאות מבלי להבין שהוא עושה אותן. הוא גם יעתיק באדיקות שגיאות מטקסטים לא בדוקים. כבר פגשתי לא מעט ערכים כאלה, שנכתבו על ידי תורמים מלאי רצון טוב, שלא הבינו איזה שטויות הם כתבו ובנוסף לתיקונים, היה צורך להשקיע אנרגיה בלהסביר להם את שגיאותיהם, שגיאות, שלעתים הגנו עליהם. בברכה. ליש 15:11, 27 בספטמבר 2007 (IST)

הוספתי לאחר התנגשות עריכה -ללירן - חוסר הבנה בנושא מסוים יכול להוביל לתרגום מוטעה, שכן המתרגם לא מבין את משמעות המילים בהקשר המתאים. עם זאת, ישנם מקרים מסוימים בהם לא צריך ידע אקדמאי רחב ומספיקה התמצאות כללית בנושא הרחב (לצד ידיעת השפה על בוריה). נושאים שכאלו הם לרוב האקדמאים פחות (לדוגמה, לא צריך ידע אקדמאי מיוחד כדי לתרגם את מייקל לואיס).

עם זאת, אני רוצה להעלות אפשרות אחרת, והיא תרגום של ערכים כללים בהם הידע הוא חסר, אך עדיין קיים. במקרים שכאלו יכול המתרגם להקים ערך בעברית רק על החלקים בהם הוא משוכנע בהבנתו, ובכך ליצור ערך לא שלם אך טוב מספיק. כמובן, לא כל ערך ולא כל רמת הבנה מתאימה לנושא זה ולכן צריך להזהר ועל המתרגם להיות כן עם עצמו ובטוח בדברים אותם הוא כן יודע ויותר מכך - בטוח באילו דברים הוא אינו יודע. אם אדם יכול לתרגם ראשי פרקים של en:History of New Zealand, אני מעדיף שיווצר ערך לא מפורט מספיק שיהיה ניתן להרחיבו בהמשך מאשר שלא יווצר בכלל. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 15:13, 27 בספטמבר 2007 (IST)

אני מצטער, אני כתבתי הרבה ערכים בנושאים שאני בכלל לא מומחה בהם. אם נחכה שיבוא מומחה באנליזה הרמונית לכתוב ערכים באנליזה הרמונית - כנראה שלעולם לא יהיו לנו ערכים באנליזה הרמונית (לצורך הדוגמה תרגמתי את מידת האר). בשביל לדעת לתרגם הגדרה מתמטית או משפט מתמטי ואת ההיסטוריה הבסיסית של אותו מושג, אני לא צריך להבין כלום באותו תחום, רק לדעת איך לתרגם כל אחת מהמילים. ולמה שיהיו שגיאות בתרגום כזה? סה"כ הטקסט הוא מדויק (ואת זה אפשר לוודא על ידי הצלבה מול מקורות אחרים) ואני מסוגל להבין כל משפט בפני עצמו (גם אם לא את התמונה כולה של הערך השלם, משום שלשם כך יש צורך בלימוד יסודי של אותו התחום). לירן (שיחה,תרומות) 15:27, 27 בספטמבר 2007 (IST)

אתה עונה על ההגדרה השנייה שלי (ומעבר לה): "הידע הוא חסר, אך עדיין קיים". בהנחה ועמדת בתנאי "המתרגם להקים ערך בעברית רק על החלקים בהם הוא משוכנע בהבנתו" אז סביר שיצרת (לא קראתי) "ערך לא שלם אך טוב מספיק". הבעיה היא מה היה קורה לו אני, בעל השכלה תיכונית של 4 יח"ל במתמטיקה, היה מנסה לתרגם (נניח תוך שימוש במילון אינטרנטי עבור אותן מילים שלא אדע). זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 15:31, 27 בספטמבר 2007 (IST)

הטיעונים שלך רק מראים את חוסר ההבנה שלך בתרגום. אולי בערכים מתמטיים הטענות שלך תקפות, לא בערכים אחרים. שפה אינה אוסף ביטויים מתמטיים, והטקסט אינו דבר "מדויק". לשפה משמעויות רבות, וצריך ידע וניסיון כדי לפרש אותה נכון.

שוב ושוב אתה אומר "כתבתי הרבה ערכים בנושאים שאני בכלל לא מומחה בהם", אבל לא זו הבעיה. כמו שאמרנו לכל אורך הדיון, לא דרושה מומחיות בנושא הספציפי. כולנו לומדים דברים חדשים תוך כדי תרגום. אבל דרוש ידע בסיסי בתחום, הבנה של המינוחים המקובלים וכו'. עופר קדם 15:34, 27 בספטמבר 2007 (IST)

אם להביא דוגמה קטנה לצורך בהתמצאות סבירה בתחום לצד שליטה בשפת המקור כשמדובר בתרגום - "תווים של שלושים שניות" כתרגום ל-thirty second notes. מבחינת האנגלית אפשר לקבל זאת כתרגום מילולי נכון, אבל מבחינה מוזיקלית זה ביטוי חסר כל משמעות. ברור שהכוונה היא לתווים של 1/32, אבל כדי לדעת את זה הכרחי ידע סביר במוזיקה. כך גם "מפתח" כתרגום ל-key - שוב, נכון מילולית ובהקשרים אחרים, אך בהקשר מוזיקלי מדובר ב"סולם". ושוב יש להדגיש - אין צורך במומחיות ובתואר אקדמי, אבל הכרחי ידע מקיף בנושא, כל נושא שהוא, כדי לכתוב או לתרגם ערך העוסק בו.שלומית קדם 16:26, 27 בספטמבר 2007 (IST)

רק אציין כי הדבר לו את קוראת "ידע מקיף" - אני מגדיר כידע בסיסי, ואני חושב שאולי כאן נעוץ חוסר ההבנה של פתיל הודעות זה. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 16:30, 27 בספטמבר 2007 (IST)

אין צורך להגביל אנשים מלכתוב. כל תרומה שאינה השחתה היא מבורכת. מקסימום, אם יש ערך במצב לא מושלם - הופכים אותו לכזה. הפניה הזו היא מתנשאת ומיותרת, לדעתי. חג שמח, גלעד (שיחה) 16:32, 27 בספטמבר 2007 (IST)

הכתיבה כאן היא לא זכות מוקנית. צריך לזכור למה אנחנו כותבים - כדי שיהיה לאנשים מקור מידע טוב, אמין, מדויק. מי שכותב בנושא בו הוא לא מבין, וכותב שטויות, לא רק יוצר עבודה מיותרת לאחרים, אלא גם מטעה קוראים עד שהערך יטופל (מה שיכול לקחת שנים, ועל כך תעיד רשימת הערכים לשכתוב שלנו, במקרה הטוב בו רמת הערך הירודה זוהתה). כותבים כאלה מזיקים לקוראים, ומזיקים לויקיפדיה (גם אם כוונתם טובה).

אין כאן שום טענה שרק מי שמומחה בתחום צריך לכתוב בו. לא צריך ידע אקדמי, לא צריך תעודות, ולא צריך התמחות בת שנים. אבל צריך הבנה סבירה בתחום. מי שמתרגם, כמו שכתבה שלומית לעיל, "thirty second notes", כ"תווים של שלושים שניות", לא מבין במוזיקה, ולא צריך לכתוב ערכים בתחום. עופר קדם 16:39, 27 בספטמבר 2007 (IST)

תשובות לשני קודמי - זוהר, אם מה שאני מגדירה "ידע מקיף" הוא בעיניך "ידע בסיסי", הרי שידע מקיף מבחינתך הוא ידע ברמה אקדמית של תואר שני ומעלה וכל מה שמתחת לידע בסיסי מבחינתך הוא למעשה בערות גמורה. אינני מסכימה אתך - אדם יכול לדעת די הרבה בנושא מסוים בלי להיות מומחה, הרבה מעבר לידע בסיסי, שבאמת אין די בו לכתיבה או תרגום של ערך ברמה ראויה. אדם בעל ידע מקיף גם יידע מתי איננו יודע ולא יחשוש להתייעץ עם בקיאים בנושא. הנבער מדעת יחשוב שהוא יודע הכל כי אין לו כלים להבחין בין שני המצבים והוא כותב ככל העולה על רוחו. גלעד, איש איננו מגביל משתמשים שאינם משחיתים ואין מדובר בחסימה או מחיקה שרירותית, אלא בבקשה מנומסת ומנומקת, משום שרצונם הטוב מקשה על עורכים אחרים ומנציח לפעמים לזמן רב ערכים שאינם ראויים. כל תרומה יכולה להיות מבורכת, אם תותאם ליכולתו של התורם, לידע ולנסיון שלו. אינני מדברת על התמצאות בדרישות הוויקיפדיה - הכנסת קישורים, תמונות וכו' - כי בכך יש תמיד ותיקים, ויקי-גמדים ומפעילים שיכולים לעזור ולתקן עד שהעורך החדש לומד לעשות זאת בעצמו. מדובר בתוכן, וכדי לעמוד על השגיאות בתוכן צריך שיעבור עליו מישהו שמתמצא בנושא, ועד אז השגיאות נמצאות שם וחבל. עדיף לפנות מלכתחילה לעזרת הבקיאים בתחום.שלומית קדם 16:49, 27 בספטמבר 2007 (IST)

"- אדם יכול לדעת די הרבה בנושא מסוים בלי להיות מומחה, הרבה מעבר לידע בסיסי" - מאוד מאוד תלוי בנושא. יש המון נושאים שאני לא חושב שיש אנשים שמבינים בהם ברמה טובה ושהם לא בעלי תואר דוקטור לפחות. לירן (שיחה,תרומות) 18:11, 27 בספטמבר 2007 (IST)

איני בטוח שנכון לומר כי "כל תרומה שאינה השחתה היא מבורכת". יותר נכון לומר שכל תרומה שאינה השחתה ראויה להערכה בשל כוונתה הטובה, אבל יש גם תרומות שבאות מרצון טוב ומזיקות. ראיתי כבר כמה וכמה כאלו במהלך ה"ביקור" שלי כאן בימים האחרונים. גדי אלכסנדרוביץ' 17:44, 27 בספטמבר 2007 (IST)

בוא נעשה כאן קצת סדר:נניח ואדם מומחה בתחום מסויים יכתוב עליו ערך בויקיפדיה, אבל על אף הידע הרב שלו בנושא, הערך יהיה בלתי קריא בעליל. דוגמא מצויינת לטענה זו היא הערך פלקסורים של האמה. סביר להניח שכל הכתוב בערך זה הוא נכון, אך הערך בלתי קריא. אז מה עשינו בזה? כשמתרגמים, תמיד חשוב לזכור, שכל ערך המופיע בויקיפדיה העברית הוא בעל פוטנציאל של אלפי ואף עשרות אלפי קוראים, ועל כן הכתיבה היא בעלת חשיבות רבה. להתחשב בקורא. זאת דעתי בנושא. תומפקינס החדש 18:15, 27 בספטמבר 2007 (IST)

"מה עשינו בזה"? שני דברים: כתבנו ערך שיסייע ליודעי דבר המחפשים מידע זמין מהיר, ולא סיפקנו לקורא ההדיוט מידע שגוי. עדיף על ערך קל לקריאה שמטעה את הקורא (וכמובן שהחשוב ביותר הוא ערך קל לקריאה ומדוייק). גדי אלכסנדרוביץ' 18:28, 27 בספטמבר 2007 (IST)

היינו רוצים לנתב את הדיון לכיוון יותר פרקטי. עלינו להתחשב באפשרות הטכנית שיש לכל משתמש לכתוב על כל דבר. כעת השאלה מה עושים עם ערך חדש שנכתב בצורה גרועה (אין הכוונה לערכי הבל שדינם מחיקה מהירה). אנו מציעים שהמנטרים שעוקבים אחר הופעתם של ערכים חדשים, יעבירו ערכים גרועים לארגז החול של הכותב, רצוי לאחר התייעצות עם ויקיפדים מומחים בתחום. א&ג מלמד כץ • שיחה 20:46, 27 בספטמבר 2007 (IST)

[עריכה] איפשור/ איפשר - אפשר?

שמתי לב, למשל בערך הטורקי, לשימוש הרב שנעשה במלה "איפשר" על הטיותיה. אני מניח שמדובר בתרגום של של Allowed, אבל זה לא נשמע לי כל כך מוצלח בעברית. מה דעתכם? ערןב 17:04, 13 בינואר 2008 (IST)

אינני רואה בעיה סגנונית בשימוש כזה, אם כי זה כמובן עניין של טעם. באופן כללי, לא רצוי להשתמש שוב ושוב באותו פועל וכדאי לגוון כדי לא לאבד את עניין הקורא. לגבי הכתיב, לפי הכללים יש לכתוב בלי י' - אפשור, אפשר, אפשרו. למרות זאת, אני נוהג לכתוב "איפשר" כדי למנוע חוסר בהירות עם efshar. בכל שאר ההטיות - ללא י'. ‏odedee • שיחה 22:17, 13 בינואר 2008 (IST)

[עריכה] Parole - טעות נפוצה (העברה מהמזנון)

טעות נפוצה בוויקיפדיה (ומחוץ לה) היא לתרגם: "life sentence without the possibility of parole" ל-מאסר עולם ללא אפשרות חנינה. [למיטב ידיעתי] שופט לא יכול למנוע מהנשיא/המושל לתת חנינה. התרגום הנכון הוא: מאסר עולם ללא אפשרות לשחרור מוקדם. שימו לב. ‏Gridge ۩ שיחה 03:22, 31 במרץ 2008 (IDT).

יש לנו את ויקיפדיה:שגיאות תרגום נפוצות ואפשר לשקול להכניס זאת לשם, אם זו אכן טעות כה נפוצה. בואו לא נהפוך את המזנון, בצד כל שימושיו, למקום בו מתריעים על טעויות תרגום אפשריות. מגיסטר • שיחה 03:51, 31 במרץ 2008 (IDT)

אוקיי, אציין את זה שם מחר. אתה יכול בינתיים להעביר את הודעה זו (או למחוק אותה). ליל"ט. ‏Gridge ۩ שיחה 03:54, 31 במרץ 2008 (IDT).

למה לא? למה לקבור את זה בדף שאפילו לא הכרתי אותו עד לרגע זה? ועכשיו בזכות זה גם למדתי משהו חדש וחשוב (גם לצרכי ויקיפדיה וכגם בכלל), וגם למדתי על קיום הדף הזה.

ובכלל, לא אלו סוג הדברים שמעיקים על המזנון. בכלל, אני בעד לבטל את לוח המודעות ולהחזיר אותו לפה. זה גם ייתן יותר חשיפה למודעות, וגם אני חושב קצת ימתן את קרבו תהרחוב במזנון. eman • שיחה • ♥ 04:12, 31 במרץ 2008 (IDT)

למה לא? צא וראה כמה טעויות תרגום אפשריות יש שם בדף שזה עתה למדת על קיומו, וכמה נוספות יכול כל אחד מאיתנו להגות בדעתו, ותחשוב אם אתה רוצה באמת הודעה נפרדת על כל אחת מהן במזנון (שזה עתה הצעת גם לשפוך לתוכו את כל תוכן לוח המודעות). יש גם עוד כמה דפי "ויקיפדיה:" שוודאי אינך מבקר בהם תכופות, שמא תרצה שגם את תוכנם נוסיף למזנון? מגיסטר • שיחה 04:39, 31 במרץ 2008 (IDT)

דוגמה יפה ל"חוק שלושת הימים". תשב כאן הודעה זו שלושה ימים ואנשים ילמדו על אותו דף עלום שם. חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ"ד באדר ב' ה'תשס"ח • 07:06, 31 במרץ 2008 (IDT)

חגי, זו דווקא דוגמא הפוכה - הרי אם הפיסקא הזו הייתה מועברת לשם, והיה נשאר רק הכיתוב "הועבר לויקיפדיה:שגיאות תרגום נפוצות" - היית משיג את מטרתך ומתוודע לדף עלום השם. דניאל צבי • שיחה 08:59, כ"ד באדר ב' ה'תשס"ח (31.03.08)

ממש לא. אני לא הולך לדפים שמפנים מהמזנון. יש לי מספיק קשקשת פה.... חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ"ד באדר ב' ה'תשס"ח • 12:47, 31 במרץ 2008 (IDT)

עוד טעות נפוצה היא "יש את". "את" לא יכול לבוא לפני נושא, כפי ששגה כרגע מגיסטר.--79.177.11.43 07:44, 31 במרץ 2008 (IDT)

יש מחלוקת בעניין הזה. אמנם בעברית מודרנית "את" לא בא לפני נושא (בעברית מקראית המצב שונה), אבל לא ברור אם האלמנט המופיע אחרי "יש" הוא הנושא של המשפט. הדעה הרווחת בקרב בלשנים מסורתיים היא שזהו הנושא, אך יש גם דעות אחרות. הציבור, כפי שאפשר לשמוע, אינו נוטה לדעת רוב הבלשנים המסורתיים, והצירוף "יש את" נשמע בכל פינה. אני משתדל בדרך-כלל לעקוף את המוקש הזה בכל דרך אפשרית. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 11:04, 31 במרץ 2008 (IDT)

[עריכה] גנרל

עוד טעות נפוצה ששמתי לב אליה היא תרגום גנרל לאנשים שלא החזיקו בדרגה זאת. בעוד שבאנגלית לגנרל יש שתי משמעויות - מצביא ואדם שנשא דרגת גנרל (שקיימת ברוב צבאות העולם), בעברית המושג הקיים רק במשמעות השנייה את המשמעות הראשונה צריך לתרגם כמצביא (או התואר הצבאי שבו האדם נשא במקור).אינגסוק 19:19, 17 באפריל 2008 (IDT)