שאה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שאה (פרסית: شاه) הוא תוארם של מלכי פרס (כיום איראן) והאימפריה הפרסית הקדומה. מקור התואר הוא במילה הפרסית הקדומה "חשטרה" שמשמעה "מלך".
השאה האחרון, מוחמד רזה פהלווי, קרא לעצמו "שאהנשאה" (פרסית: شاهنشاه), שפירושו "מלך המלכים" בעת הכתרתו. שושלת המלוכה שאליה השתייך, שושלת פהלווי, הייתה האחרונה באיראן.
בנוסף, כינו עצמם בתואר זה שליטים מוסלמיים בהודו. סולטני האימפריה העות'מאנית כונו פדישאה.
מקור השם של משחק השחמט הוא מפרסית ("שח" + "מט"), שפירושו "מארב למלך" או "מלך מובס". אטימולוגיה עממית מייחסת את הפירוש "מלך מת", אך זו אינה המשמעות האמיתית.
