רעמסס השני
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רעמסס השני (כ-1320 - 1224 לפנה"ס) היה פרעה ומלך במצרים בשנים 1290-1224 לפנה"ס. הוא היה המלך השלישי בשושלת ה-19, בנו של הפרעה סתי הראשון. לפי עדויות מסוימות, היו לו מעל מאתיים ילדים.
יש המזהים אותו כפרעה שממנו דרש משה לשחרר את בני ישראל מעבדות.
רעמסס השני נודע במסעות הכיבוש הרבים שניהל ובמיוחד במאבקו עם ממלכת החיתים (ששכנה באזור טורקיה של ימינו) על השליטה בכנען. מאבק זה הגיע לסיומו עם חתימת הסכם השלום עם מלך החתים, בשנתו ה21 של רעמסס השני, ובעקבותיו הוא התפנה למפעלי הבנייה הגדולים שלו. אשר כללו גם את בניית הערים פֶּר-אַתוּם (פיתם) ופֶּר-רעמסס, שלפי המקרא נבנו על ידי בני ישראל.
בקברו, שנתגלה במהלך החיפושים הגדולים בשנות ה-20 של המאה ה-20, נמצא קברו בחדר גדול וריק. ההשערה היא שכל אוצרותיו של מלך זה, שנחשב לחזק ושליט חכם, שנקברו עימו, נגנבו בידי שודדי קברים. בנוסף, לאחר מציאת גופתו החנוטה, ניתן אפשר לדעת שראשו היה גדול ואפו מעוקל כמו נשר, תיאורים שאינם מתוארים בשום כתב עתיק.
ב-2 באפריל 2007, ערב ליל הסדר, הוחזרה למצרים קווצת שיער של רעמסס השני שנגנבה בשנות ה-70 על ידי בנו של אחד מעוזרי המעבדה שהיו אחראים על ניתוח הממצאים ובדיקתם[1].
[עריכה] הערות שוליים
