קליאו
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
במיתולוגיה היוונית, קליאו ("המספרת") הייתה אחת מתשע המוזות, מלוותיו של האל אפולו וצאצאיותיהם של זאוס, ראש האלים, ומנימוסינה, אלת הזיכרון. קליאו הייתה המוזה הממונה על ההיסטוריה ועל שירת הגבורה. המיתוס מספר שהיא זו שהעניקה ליוונים הקדמונים את האלף-בית הפיניקי. בהתאם לתפקידה, היא בדרך כלל תוארה מחזיקה קולמוס, מגילות קלף או לוחות לכתיבה.
לפי סיפורי המיתולוגיה, קליאו נזפה באפרודיטה, אלת האהבה והיופי, על אהבתה רבת התשוקה לאדוניס. אפרודיטה הכועסת החליטה להעניש אותה, וגרמה לה להתאהב בפיראוס מלך מקדוניה, ממנו היא הרתה וילדה את יקינטון יפה התואר, שברבות השנים היה למאהבו של האל אפולו. אך אהבתם של השניים לא האריכה ימים, כיוון שיקינטון נהרג בשגגה על ידי אפולו (לפי מסורות אחרות, יקינטון דווקא נהרג על ידי זפירוס, אל הרוח המערבית). לאחר מותו, אפולו יצר מדמו את פרח היקינטון, הקרוי על שמו.
שמה של קליאו הוענק, בין היתר, להיסטוריה הכמותית הנמדדת - קליאומטריה, לאסטרואיד 84, שנתגלה ב-1865; לפרס שמוענק, החל מ-1959, לפרסומות הטלוויזיה הטובות ביותר; למספר יישובים ברחבי ארצות הברית, וכן שמה הוא גם השם הרשמי של החברה להיסטוריה של אוניברסיטת קיימברידג', שקמה ב-1997.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קליאו |
