אדוניס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק בדמות המיתולוגית אדוניס. אם התכוונתם למשורר הסורי-לבנוני בעל כינוי זה, ראו אדוניס (משורר).

אדוניס הוא דמות במיתולוגיה הכנענית ובמיתולוגיה היוונית.

הוריו של אדוניס היו למירהא (סמירנה) ואביה ציאוס מלך קפריסין. למעשה אדוניס בקע מתוך אמו שהפכה לעץ מבעוד מועד (עץ מור) אדוניס היה עלם צעיר ויפה אשר מיום לידתו עקבה אחריו עשתורת (אצל היוונים אפרודיטה). כאשר גדל, חטפה אותו ונתנה לפרספונה (אשתו של האדס - אל השאול) לשמור עליו מתחת לאדמה. עם השנים פרספונה התאהבה בו אף היא וביקשה לשמור אותו לעצמה. זאוס החליט שחצי שנה אדוניס יחיה עם אפרודיטה בארץ וחצי שנה עם פרספונה בשאול.

כאשר אדוניס היה בארץ, רצתה אפרודיטה להנעים את זמנו שם, ולכן הייתה יוצאת איתו לצוד. פעם אחת כאשר יצא לבדו לציד, הוא פצע חזיר בר וכאשר חשב שהוא מת, הוא התקרב אליו, והחזיר (שלמעשה היה חי) קם ופצע אותו. אפרודיטה שראתה הכול באיחור וממרחק רב רצה אל אדוניס ועירסלה אותו בחיקה בזמן שגסס ועד מותו. מדמו אשר טיפטף לארץ יצרה אפרודיטה פרח שינציח את זכרו - הכלנית. לזכר מותו של אדוניס, במועד קבוע בשנה, מי נהר איברהים הנשפכים לים התיכון ליד גבל, בלבנון של היום, מאדימים מדמו של אדוניס. בפולחן נפוץ בכנען הנשים היו נוהגות להתאבל על מות אדוניס.

[עריכה] לקריאה נוספת

• אדוניס, אלגיה על מותו של ג'ון קיטס, מאנגלית - יעקב אורלנד, תל אביב, 1976.

[עריכה] קישורים חיצוניים

אדון וגן: חגיגות האביב הכנעניות - באתר המכשפות של כרמית

[עריכה] ראו גם

נהר איברהים