קיילצה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קיילצה

מדינה

פולין

ראש העירייה

ווזשיש לובוסקי

שטח

109.65 קילומטרים רבועים

תאריך יסוד

המאה ה-11

אוכלוסייה
- עירונית
- מטרופולין
- צפיפות

207,718
327,862
1,894/קמ"ר

קואורדינטות

50°53′N 20°37′E

אזור זמן

GMT+1

http://www.um.kielce.pl

מיקום העיר קיילצה בפולין

מראה כללי של העיר

תחנת הרכבת

קיילצה (פולנית: Kielce) היא עיר במרכז פולין עם 202,609 תושבים (2006). העיר נמצאת במרכז הרי הצלב הקדוש על גדות נהר הסילניצה והיא גם משמשת בירת נפה בשם זהה מאז 1999. בעבר הייתה מרכז לחציבת אבן גיר וכיום משמשת העיר כמרכז מסחרי. בתולדות העם היהודי נודעה העיר לשמצה בפוגרום קיילצה שהתרחש בעיר לאחר מלחמת העולם השנייה ונרצחו בו 42 תושבים שחזרו אל העיר לאחר שעברו את השואה.

[עריכה] היסטוריה

אזור קיילצה היה מיושב החל מהמאה ה- 5 לפנה"ס. עד המאה ה- 6 האזור היה מיושב על ידי קלטים שישבו לאורך הנהר, הקלטים גורשו על ידי שבטים סלאבים בשם ויסטולנס שישבו את מרבית האזור. בתחילה נשלט האזור על ידי בוהמיה אך עד מהרה הפך האזור חלק מפולין.

בפועל האזור הרי הצלב הקדוש כמעט ולא היו מיושבים עד המאה ה-11, עד שציידים מהאזור החלו ליצור יישובים בשולי ההרים. העיר קיילצה נוסדה בתחילה כמקום השוק ששירת את הציידים שנדרשו למצרכים. בתחילת המאה ה-12 השתלטה על העיר בישופות קרקוב שבנתה במקום כנסייה ומעון. ב-1295 קיילצה קיבלה זכויות של עיר. במאה ה-13 העיר נהרסה על ידי המונגולים ברשות אוגדיי חאן אך שוקמה במהירות.

האזור של קיילצה עשיר במינרלים כברזל, עופרת ונחושת והעיר הפכה להיות מרכז מחצבים. בעיר היו גם מספר מפעלים לייצור זכוכית. בין השנים 1637-1642 הוקם בעיר ארמון בסגנון הרנסאנס הצרפתי המהווה עד היום את הדוגמאות הבודדות למבנים בסגנון הזה בפולין. העיר הועלתה באש על ידי השבדים אך העיר הוקמה מחדש ובשנת 1761 התגוררו בה למעלה מ-4,000 תושבים. בשנת 1789 קיבלה העיר זכות לבחור את נציגה לפרלמנט הפולני הסיים.

עם החלוקה השלישית של פולין, סופחה העיר לאוסטריה, אך במהלך המלחמה בין האוסטרים לפולנים, בשנת 1809, נכבשה העיר מחדש וסופחה לדוכסות ורשה. עם נפילת נפוליאון בונפרטה הפכה העיר חלק מהממלכה הפולנית.

במלחמת העולם הראשונה הייתה קיילצה העיר הראשונה ששוחררה מהשלטון הרוסי על ידי כוחות פולניים בראשות יוזף פילסודסקי, ובעיר הוקם מרכז של תעשייה כבדה.

בתקופת מלחמת העולם השנייה התמקם בעיר מפעל ה"סאג"‏‏^[1], מפעל גרמני שהקים מספר מפעלים בפולין והעסיק יהודים כעובדי כפייה.

[עריכה] יהודים

בשנת 1535 נתן המלך זיגמונד הראשון פריבלגיה לתושבי העיר למנוע ישיבת יהודים בה ועקב כך גורשו היהודים מקיילצה. האיסור חודש בשנת 1761 על ידי הבישוף של קרקוב ורק בעקבות המרד הפולני השני, דהיינו בשנת 1863, הותרה ישיבתם במקום. כך, למרות שבעיירות סמוכות כמו פינטשוב, חמילנסקי וכו' היו קהילות יהודיות קיילצה נותרה ריקה מיהודים.

ראשונים להתיישב בעיר היו יהודים בעלי זכויות מיוחדות, כגון חיילי הצאר שזכו בזכיונות. אליהם התצרפו יהודים תושבי הערים הסמוכות. תנופה במספר המשפחות נרשמה בעקבות בניית הרכבת בין וארשה לווינה. בשנת 1905 בעקבות שריפה בעיר חנצ'קין עברו רבים מתושביה היהודים לקיילצה וקהילה גדלה‏‏^[2].

ערב מלחמת העולם השנייה חיו בקיילצה 24,000 יהודים ומיד לאחר הכיבוש הגרמני בספטמבר 1939 החלו פעולות כנגד היהודים - החרמת רכוש, קנסות, עבודות כפייה וכו'. באפריל 1941 הוקם גטו קיילצה, שהכיל בשיאו 27,000 יהודים לאחר שגם יהודים מהסביבה ואפילו מווינה הועברו לגטו. מרבית היהודים בגטו הועסקו בעבודות כפייה. באוגוסט 1942 החל חיסולו של הגטו, שנמשך 5 ימים: למעט 2,000 יהודים, שהועברו למחנות עבודה, נשלחו מרבית היהודים לטרבלינקה ונרצחו שם.

לאחר מלחמת העולם השנייה, בעקבות עלילת דם לפיה חטפו היהודים ילד נוצרי לשם אפיית מצות, נרצחו 42 יהודים בפוגרום שנודע כפוגרום קיילצה.