קברות המורדים מעל נחל חבר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

המצבת בנחל-חבר ששופצה על ידי חוג ג'יפטריפ

קברות המורדים מעל נחל חבר הוצבו בשנת 1981 בידי צה"ל ביוזמת הרב הראשי לישראל, שלמה גורן. במערות שבמצוקי הנחל נמצאו שרידי עצמות שזוהו כשל לוחמים ובני משפחותיהם מימי מרד בר כוכבא ונאספו על ידי הארכאולוגים שחפרו במערות. עצמות אלה, שהיו במחסני רשות העתיקות 18 שנה, הובאו למנוחת עולמים בטקס צבאי מלא בנוכחות ראש הממשלה מנחם בגין.

מקום הקבורה נבחר מעל נחל חבר, שבין מורדותיו היו מערת האימה ומערת האיגרות, וליד שרידי מחנה צבאי רומי ‏‏^[1].

הארכאולוג יוחנן אהרוני כותב על הממצאים במערת האימה: מהתקופה הכלקוליתית נמצא - במרכז המערה - רובד מתקופה זו ובו היה מיכלי חרס ושלד אחד מונח על צידו. מתחת לשלד מחצלת חרוכה שגילה נאמד כ- 3,500 לפנה"ס (לפי בדיקת פחמן 14 ).

לעומת זאת, מתקופת בר כוכבא נמצאו בקדמת המערה כלי חרס, חפצי בית, שרידי מזון ו-4 מטבעות מתקופת בר כוכבא. בחלק הפנימי של המערה נמצאו קטעים של פפירוסים עם אותיות ארמיות ועבריות וכן שבר חרס עם הכתובת "שאול בן שאול שלום". המצבור כולו מכוסה בשכבת פיח, כתוצאה מהבערה באש. במקום נאספו 40 שלדים: גברים, נשים, ילדים ותינוקות. חלקם הונחו בפנים המערה וההנחה היא שמתו בזמן המצור. נמצאה קבורה של איש מבוגר, כאשר הפנים לכיוון ירושלים כמקובל בקבורה יהודית.

על העובדה שנמצאו גם ממצאים כלקוליתיים במערה, אמנם במיקום שונה ומתקופה הקודמת ב-3620 שנה למרד בר כוכבא, מסתמכים הטוענים כי השרידים שנקברו אינם של לוחמי בר כוכבא, אלא של אנשים שחיו בישראל בתקופה הכלקוליתית. הם מסתמכים גם על העובדה כי הסלים שבהם נמצאו השרידים האופיניים לתקופה הכלקוליתית נמצאו טמונים ברצפת המערה, כשבהם שרידי אנוש ושרידי חזירי בר האופיניים לאזור הביצות בדרום ים המלח ^[^{דרוש מקור}^] ‏‏^[2].

הסברה היא כי הרומאים גילו את המחבוא (ויעידו על כך שני מחנות הצבא שאותרו בסביבה) ואז לא נותרה תקוה לנצורים. הירידה למערות לא היתה אפשרית ודי היה להטיל מצור על מנת לגרום לתושבי המערה למות ברעב ובצמא. מסכם החוקר: "הממצאים מעידים שאף-על-פי שהיה המצור ממושך, הנצורים בחרו למות מאשר ליפול בידי הרומאים"