נחל חבר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

נחל חבר במדבר יהודה, יורד מאזור יטא (פרבר של חברון), ונשפך לים המלח, מדרום לנחל ערוגות ומצפון לנחל משמר. אורכו של הנחל כ-17 ק"מ, ושטח אגן ההיקוות שלו כ-180 קמ"ר.

עם התחתרותו של הנחל בגיר הקשה של במת השוליים המזרחיים של מדבר יהודה, משתנה הנחל מערוץ רדוד לנקיק צר ועמוק. בנקיק מספר מפלים קטנים, שביניהם גבים ענקיים, האוגרים מים רבים. אלה הם "גבי חבר". נקיק זה מביא את הנחל למפל הענק שלו - גובהו 120 מטרים. בתחתית המפל גומחה גדולה, שנוצרה על ידי המים ששחקו את השכבה התחתונה בקיר המפל הבנויה מסלע רך יותר. סמוך לתחתית המפל ומצפונו, נובע מעין עונתי. בהמשך הנחל עוד שני מפלים, גובה המפל התיכון הוא 70 מטר, ושל האחרון כ-20 מטר. אורך הקניון כולו, עד ליציאתו מתחומי מצוק ההעתקים - כ-5 ק"מ.

יובלו החשוב של נחל חבר הוא נחל חולד, הנשפך לתוכו מן הדרום.

מערבה לנקודת ההתמזגות בין נחל חולד לחבר, מתעקל ערוצו של האחרון לכיוון צפון, וכאן, בנ. צ. 1838/0924 מתחיל "מעלה חבר" - המעלה היחיד המוביל מן הקניון של נחל חבר אל רמת המדבר. שביל המעלה ברור למדי ומסומן ברוגמים, ובחלקים ממנו אף הותקנו יתדות ומדרגות, אולם הוא מוזנח זה זמן רב.

שמו של הנחל, חבר, נגזר משמו הערבי "ואדי חברה" - שמה של העיר חברון בימי הביניים. שם נוסף של הנחל הוא ואדי אל חייאת - נחל הנחשים.

במצוקי נחל חבר נמצאו ממצאים ארכאלוגיים חשובים, בשתי מערות: מערת האימה, הנמצאת במצוק הדרומי של הנחל, ומערת האיגרות במצוקו הצפוני. מערת האיגרות נחקרה על ידי משלחת בראשותו של יגאל ידין, ומערת האימה על ידי משלחתו של יוחנן אהרוני, בעיקר בשנים 60-61 של המאה ה-20. הממצאים שנמצאו במערות אלו שייכים לשתי תקופות עיקריות: התקופה הכלכוליתית ותקופת מרד בר-כוכבא. הממצאים מן התקופה הראשונה כוללים בעיקר עצמות בעלי חיים וחרסים, ואילו הממצאים מתקופת מרד בר-כוכבא כוללים קטעי מקרא, פפירוסים, סלים, כלי ברונזה וזכוכית, בגדים ושלדי אדם. במערת האיגרות נמצא ארכיון מכתבים מסודר של אשה בשם בבתא בת שמעון. עצמות האנשים שנמצאו במערות, נקברו בשנת 1982 על שפתו הצפונית של קניון הנחל.