נחל משמר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

נחל משמר הוא מהקטנים בנחלי מדבר יהודה. הנחל יורד מהר חולד שברמת מדבר יהודה, ונשפך לים המלח, מדרום לנחל חבר ומצפון לנחל צאלים. אורכו הכולל של נחל משמר, כ-12 ק"מ, שטח אגן ההיקוות שלו כ-30 קמ"ר.

עם התחתרותו של הנחל במסלע הקשה של במת השוליים המזרחיים של מדבר יהודה, נופל הנחל במפל גבוה - למעלה מ-100 מטרים. מכאן ממשיך הנחל בקניון לא עמוק במיוחד, עד ליציאתו מתחום מצוק ההעתקים והישפכו לים המלח. אורך הקניון כולו - כ-3.5 ק"מ והוא מכיל גבים המלאים מים כל ימות השנה.

עד לאחרונה נאלצו מטיילים ללכת על שפת הקניון מאחר שערוץ הנחל הכיל מפלים בלתי עבירים לאחרונה נוסף מסלול טיול חדש בתוך קניון לאחר שהותקנו בו סולמות מתכת בסלע.

שמו של הנחל, משמר, הוא תרגום שמו הערבי - ואדי מח'רס (مَحْرَس).

[עריכה] מערת המטמון

במסגרת מבצע החיפושים אחר מגילות גנוזות נוספות במדבר יהודה יצאה בשנת 1961 משלחת ארכאולוגית בראשות פסח בר אדון ומצאה ממצאים מהתקופה הכלקוליתית (לפני כ6000 שנה) במערה סמוך לראש המפל הגבוה, הנקראת כיום מערת המטמון. המטמון היה טמון בכוך עטוף במחצלת וכלל 442 חפצים מהם 429 מנחושת וביניהם שרביטים וכלי שנהב. הסברה אומרת שאלו כלי הקודש של מקדש עין גדי מאותה התקופה המרוחק כ 12 ק"מ בלבד מהמקום ואשר היו בו סימנים של עזיבה מהירה אך ללא סימני הרס מכוון. את הממצאים ניתן לראות היום במוזיאון ישראל בירושלים.

[עריכה] עין משמר

למרגלות המפל הגדול נובע עין משמר. ספיקתו של המעיין דלה, כ-1500 מ"ק בשנה. מי המעיין ראויים לשתייה. בהמשך הקניון ישנה עוד נביעה קטנה, עונתית. גם מימיה ראויים לשתייה אך הם מרירים.

[עריכה] צמחים אופיניים לנחל

לאורך הנחל בדגש על הקניון ניתן להתקל באזוביון המוכר בשמו הלועזי "לבנדר", רכפה מגובששת[1], עצי שיטה סלילנית, שיחי צלף (צמח), פרחי בוצין, מציץ סורי, שכרון המדבר אשר אכילת עליו יכולה להביא הזיות כדוגמת אלו המתקבלות משימוש בסמי הזיה או מוות, חומעה ורודה אשר יכול לשמש מצוין כתבלין לסלט או לבישול וכמו כמעט בכל מקום במדבר ניתן למצוא את החצב המצוי.

[עריכה] ספרים

"מערת המטמון - הממצאים ממערת נחל משמר" מאת בר-אדון, פסח.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מינהלת הטיולים - נחל משמר