קאמארון דה לה איסלה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חוסה מונג'ה קרוז, הידוע יותר בשם הבמה קאמארון דה לה איסלה (בספרדית: Camarón de la Isla) (5 בדצמבר 1950 - 2 ביולי 1992), הוא מגדולי זמרי הפלמנקו של המאה ה-20, וסמלה של הקהילה הצוענית באנדלוסיה.
קאמארון נולד למשפחה ענייה בעיר סן פרננדו בנפת קדיס. אביו הנפח ושאר משפחתו נהגו לשיר, לנגן ולרקוד פלמנקו באופן חובבני, וכבר כשהיה ילד צעיר נהג לשיר עמם. קאמארון לא זכה להשכלה פורמלית, ועד יום מותו לא ידע קרוא וכתוב. כילד פלא נהג קאמארון להופיע ברחבי ספרד, וכבר בגיל 19 יצא אלבום הבכורה שלו שהכיל השפעות של ג'אז, רוק ומוזיקת עולם.
עד מותו בשנת 1992 מסרטן הגרון, גרם קאמארון למהפכה בפלמנקו, יחד עם אמנים נוספים כגון פאקו דה לוסיה. את המהפכה אמנם החלו אמנים כמו רמון מונטויה, כבר בראשית המאה ה-20, אך את נפחה המשמעותי קיבלה בזכות קאמארון וחבריו, שהפכו את הפלמנקו ל"פלמנקו מודרני". ה"פלמנקו המודרני" נותן יותר ביטוי לנגינה וירטואוזית על הגיטרה, ובנוסף פתוח לשימוש בכלים נוספים כמו ה"קחון" - תוף הפלמנקו, פסנתר, סקסופון, גיטרה חשמלית, בס וכדומה.
[עריכה] דיסקוגרפיה חלקית
- Al Verte las Flores Lloran (1969)
- Cada Vez que Nos Miramos (1970)
- Son Tus Ojos Dos Estrellas (1971)
- Canastera* (1972)
- Caminito de Totana (1973)
- Soy Caminante (1974)
- Arte y Majestad (1975)
- Rosa María (1976)
- Castillo de Arena (1977)
עם פאקו דה לוסיה וטומטיטו
- Como el Agua (1981)
- Calle Real (1983)
- Viviré (1984)
- Potro de Rabia y Miel (1992)
עם טומטיטו
- Te lo Dice Camarón (1986)
- Flamenco Vivo (1987)
- Camarón Nuestro (1994)
אחרים:
- La Leyenda del Tiempo 1979 - יצא לאור כאלבום סולו.
- Soy Gitano 1989 - יצא לאור יחד עם המקהלה הפילהרמונית המלכותית, עם הופעת אורח של טומטיטו.
