צ'איטניה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צ'איטניה (Chaitanya) - 1534-1486 - היה תאולוג, נזיר וחסיד בהקטי יוגה וישנוי בעל השפעה שפעל בבנגל (כיום המדינות בנגלדש ומערב בנגל) במאה ה-16. הוא נחשב למייסד תורת הגאודיה וישנוה והפך לחלק מהפולקלור הבנגלי. לשמו נוספת לעתים הקידומת שרי (תואר המעיד על הערצה) והסיומת מאהאפראבהו ("מורה גדול") - Sri Chaitanya Mahaprabhu. בגלל צבע עורו הוא נקרא גם בשם גאורה (Gaura) - "הזהוב".
תוכן עניינים |
[עריכה] סיפור חייו
חלק מחסידיו של צ'איטניה ראו בו התגלמות של קרישנה עלי אדמות ולפיכך עירבו חלקים מאגדות קרישנה בסיפור חייו. הביוגרפיה האמיתית שנויה, לפיכך, במחלוקת ורוב הגרסאות נושאות אופי מיתי.
לפי גרסה אחת צ'איטניה נולד בנאואדוויפ שבמערב בנגל בזמן ליקוי ירח מלא. בעת לידתו, חזה אסטרולוג כי הוא עתיד ליגאול את העולם כולו. על כן קראו לו הוריו בשם וישומבהארה (מישען היקום). מכיוון שנולד תחת עץ אזדרכת הודית (נימה), הוא כונה לעתים בכינוי החיבה נימאי. עוד בילדותו גילה בקיאות בסנסקריט ובתורת הלוגיקה ואף הביס בוויכוח את המלומדים המקומיים.
בבגרותו, עת ששהה במחוז גאיה, פגש את אישווארה פורי וקיבל ממנו דיקשה, חניכה רוחנית שמקבל תלמיד מגורו. לאחר מכן חזר לנאואדוויפ שם היתקבצו סביבו קבוצה של חסידים. כנהוג בתנועות בהקטי, נדדה הקבוצה בין מקומות קדושים בעקבות מנהיגה כדי לבצע עליה לרגל. בעוד הם נודדים מישוב לישוב, נהגו צ'איטניה וחסידיו לשיר מנטרות הכוללות את שמות האלוהים כגון קרישנה וראמה. כך הוא החל במינהג הסנקירטנה: זימרה פומבית של שמות האלוהים כדי להפיץ דבקות רוחנית.
בגיל 24 קיבל על עצמו צ'איטניה סניאסה (נזירות). בעת חניכתו קיבל את השם צ'איטניה. לאחר מכן נדד במשך ארבע שנים במקומות כמו ורינדאוון וורנאסי עד שבסופו של דבר התיישב בעיר פורי שבאוריסה ליד מיקדש ג'גנאתה שם בילה את שארית חייו.
[עריכה] מורשת דתית
צ'איטניה חונך על ידי מורה משושלת מאדהוה, אך נהוג להתייחס למסורת שהשאיר אחריו כזרם וישנוי הקרוי גאודיה-וישנוה או הצ'יתנייה-מאדהווה. בפועל שאב צ'איטניה עקרונות מסוימים מכל ארבעת השושלות הוישנוית: שרי וישנוה, מאדהוה וישנוה (ברהמא וישנוה), רודרה וישנוה ונימברקה וישנוה.
ששה מתלמידיו, הקרויים ששת הגוסוואמים, נחשבים לממשיכי דרכו והם שניסחו בכתב את תורתו בביוגרפיות שכתבו עליו (לרבות הצ'איטניה צ'יתמריטה והצ'איטניה בהאגוואתם). ככל הידוע, צ'איטניה עצמו כתב רק חיבור אחד בן שמונה פסוקים מתומצתים הקרוי שרי שיקשאשטקה ומבטא את פילוסופיית הבהקטי על פי תפיסתו.
צ'איטניה דגל בהוצאת הבהקטי, הדבקות הרוחנית באלוהים, מן המקדשים ואל הציבור. הוא דגל בהפצתה בלא התחשבות בקאסטות, מין או דת (תלמידיו אף ניהלו שיחות בנושאים פילוסופיים ותאולוגים עם מוסלמים). צ'איטניה אף חזה כי הבהקטי עתידה ליפרוץ את גבולות הודו ולהיתפשט בעולם כולו.
[עריכה] פילוסופיה
הפילוסופיה הוישנוית מגדירה את אלוהים כניבדל מן הבריאה (על כך מתבססת פילוסופיית הבהקטי). צ'איטניה הוסיף על כך כי האלוהים ניבדל מן הבריאה ויחד עם זאת גם שורה בה, מצב בלתי נתפס המתאפשר על ידי אי מוגבלותו של אלוהים. את הפילוסופיה הזו ציין צ'איטניה בביטויי "אצ'ינטייה אבדה בדה טטווה" (האמת המוחלטת שהיא באחדות ושניות בו זמנית באופן בילתי ניתפש).
בעיקר שם צ'איטניה דגש על הרינאמה, זימרה מדיטטיבית של מנטרות הכוללות את שמות האלוהים. המנטרה העיקרית המזוהה עם צ'איטניה היא המהא-מנטרה הלקוחה מתוך הקלי סנטארנה אופנישאד:
במקור מופיעה המנטרה הפוך, כאשר השורה השנייה היא הראשונה. צ'איטניה הפך את שורות המנטרה כנגד הטוענים כי הוא מפיץ בראש חוצות מנטרות וודיות כמוסות. לטענה כי המנטרה ההפוכה אינה המנטרה המקורית השיב צ'איטניה כי בין כה וכה השורות באות האחת אחרי השנייה כאשר חוזרים על המנטרה שוב ושוב.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- "שְׁרי צ'איטניה – האַוַתָאר הזהוב" - מיתוס צ'איטניה.
