פרשת חשבון הדולרים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פרשת חשבון הדולרים היא כינוי לעבירה על הוראות הפיקוח על מטבע זר על ידי אשת ראש הממשלה יצחק רבין שהובילה להתפטרותו בשנת 1977.

הפרשה החלה כאשר העיתונאי דן מרגלית פרסם בעיתון "הארץ", ב-15 במרץ 1977, שלאה רבין, רעייתו של ראש הממשלה יצחק רבין, מחזיקה חשבון דולרים בארצות הברית, בניגוד להוראות הפיקוח על מטבע זר שהיו בישראל באותה עת. החשבון נפתח כחוק בזמן שיצחק רבין כיהן כשגריר ישראל בארצות הברית. החוק חייב את סגירת החשבון עם סוף הקדנציה (בשנת 1973), אולם לאה רבין המשיכה להחזיק בחשבון.

על עבירות מסוג זה נהוג היה להטיל קנס מנהלי, ללא העמדה לדין. משרד האוצר נטה לטפל באופן דומה גם במשפחת רבין, אך נתקל בהתנגדותו של היועץ המשפטי לממשלה, אהרן ברק, שהודיע על כוונתו להעמיד לדין את לאה ויצחק רבין [1].

באותה עת עמד רבין בראש ממשלת מעבר, לאחר שהתפטר בדצמבר 1976 עקב משבר קואליציוני. בעקבות ההתפטרות הוקדמו הבחירות לכנסת ל-17 במאי 1977. בהתמודדות הפנימית במרכז מפלגת העבודה שהתקיימה בפברואר ניצח רבין את שר הביטחון שמעון פרס ברוב קטן, ונבחר למועמד המערך לראשות הממשלה.

בעקבות פרסום הפרשה ועמדתו של ברק, יצחק רבין "יצא לחופשה" מתפקידו כראש הממשלה (שכן לא יכול היה להתפטר מממשלת מעבר), פרש מהנהגת המערך (הוא הודיע על כך בשידור טלוויזיה ב־7 באפריל), ונתן לשמעון פרס להתייצב במקומו בראש הרשימה לקראת הבחירות לכנסת התשיעית.

כתוצאה מכך נמנע היועץ המשפטי מהעמדה לדין של בני הזוג רבין, ועל לאה רבין הוטל קנס בסך 250 אלף לירות.

בבחירות, אשר היו תחת השפעה חזקה של מלחמת יום הכיפורים, הפנה הציבור עורף למערך, והעניק את הניצחון לליכוד בראשות מנחם בגין.

על אף הפרשה, לנוכח ריבוים של אישי ציבור הנחקרים במשך תקופה ארוכה ואינם פורשים מכהונתם, יש הרואים בהתפטרותו של יצחק רבין מעשה ראוי והתנהגות של דוגמה אישית מצד פוליטיקאי ישראלי בכיר (למשל [2]).

[עריכה] קישורים חיצוניים

• פרשת חשבון הדולרים, בלקסיקון "העין השביעית" לתקשורת ועיתונות