פרנסואה ז'אן דומיניק אראגו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פרנסואה ז'אן דומיניק אראגו (בצרפתית: François Jean Dominique Arago;‏ (26 בפברואר 1786 – 2 באוקטובר 1853) היה אסטרונום, פיזיקאי, מתמטיקאי ופוליטיקאי צרפתי.

תוכן עניינים 1 ביוגרפיה 2 עבודתו המדעית 3 פוליטיקה 4 שנים אחרונות 5 פרסים ומחוות 6 קישורים חיצוניים 7 לקריאה נוספת

[עריכה] ביוגרפיה

אראגו למד באקול פוליטכניק בפריז. בסתום לימודיו נשלח לספרד לסייע בקביעת המרידיאן של פריז. לאחר שנתפס בזמן מלחמת העצמאות הספרדית, הוחזק כאסיר, נמלט מספר פעמים, וחזר לפריז כגיבור שלוש שנים מאוחר יותר. תהילה זו אפשרה לו להיבחר כחבר באקדמיה הצרפתית למדעים בגיל 23 בלבד, ולהתמנות כפרופסור לגאומטריה אנליטית ולגאודזיה באקול פוליטכניק (1809-1830). הוא התגורר באובזרווטואר של פריז, שם שימש כמנהל, ומקום זה היה ביתו עד מותו.

פרנסואה אראגו היה האח המפורסם ביותר מבין ארבעה אחים:

• ז'אן אראגו (1788-1836), גנרל ששירת במקסיקו;
• ז'אק אראגו (1790-1855), סופר וחוקר;
• אטיין אראגו (1802-1892), סופר ופוליטיקאי.

[עריכה] עבודתו המדעית

מחקריו הראשונים של אראגו בפיזיקה התרכזו באופטיקה. הוא ערך ניסוי חשוב בשנת 1810 (שפורסם בכתב רק כעשרים שנה מאוחר יותר): הוא ניסה למדוד את מהירות האור המגיעה מהכוכבים, על ידי השוואת הערכים בין השעה שש בבוקר ושש בערב. בשעה שש בבוקר, כאשר שניתן לראות כוכב בזנית, הארץ מתקרבת אליו, וניתן לחשב את מהירות סיבוב כדור הארץ סביב השמש; בשש בערב, עם כוכב אחר בזנית, הארץ מתרחקת, וניתן למדוד את המהירות השלילית.

בשנת 1825, טען יחד עם פייר לואי דולון כי הסיקו מהו לחץ האדים של המים בלחץ העולה על 30 atm.

[עריכה] פוליטיקה

בשנת 1830, אראגו, שנקט תמיד בעמדות ליברליות רפובליקניות, נבחר כחבר בבית התחתון של מחוז הפירנאים המזרחיים שבדרום צרפת, והוא נעזר בכישוריו המדעיים ובצחות לשונו בשאלות שנגעו בנושאי חינוך ציבורי, תגמולים עבור המצאות ועידוד המדעים המכאניים והפרקטיים. רבים מהמפעלים הלאומיים החשובים והמכובדים של אותה תקופה, חבים לתמיכתו – בהם הפרס שניתן ללואי ז'אק מנדה דאגר עבור המצאת הדאגרוטיפ, שיטת הצילום המסחרית הראשונה, הפרס עבור פרסום עבודתו של פייר סימון לפלס, רכישת מוזיאון קלוני על ידי המדינה ופיתוח מסילות הרכבת והטלגרף החשמלי.

[עריכה] שנים אחרונות

אראגו נותר רפובליקאי עקבי עד אחרית ימיו, ולאחר ההפיכה של שנת 1852, למרות שסבל מסוכרת ואחר כך גם ממחלת ברייט (מחלה נפרולוגית) שהוחמרה בשל מימת, העדיף להתפטר מתפקידו כאסטרונום ולא להישבע אמונים למשטר החדש. נפוליאון השלישי הורה לא להטריד את המדען הזקן ולאפשר לו לדבר ולהתנהל כרצונו. בקיץ 1853 המליצו לו רופאיו לחזור למחוז ילדותו ולראות אם האוויר שם יקל עליו. אראגו אכן יצא למזרח הפירנאים, אך לא היה בכך הועיל, והוא נפטר בפריז. קברו נמצא בבית הקברות המפורסם פר לשז בפריז.

[עריכה] פרסים ומחוות

מכתשים על מאדים ועל הירח וכן על הטבעות של נפטון נקראים על שם אראגו. ב-1850 קיבל את מדליית רמפורד על פועלו המדעי. שמו חקוק על מגדל אייפל, יחד עם שורה של 72 אנשי מדע ותעשייה בולטים שפעלו בין השנים 1789-1889.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• פרנסואה אראגו באנציקלופדיה בריטניקה משנת 1911

[עריכה] לקריאה נוספת