פרימוורה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פרימוורה ("אביב")

סנדרו בוטיצ'לי, 1482

טמפרה על לוח עץ , 203 × 314 ס"מ

גלריית אופיצי, פירנצה

"פרימוורה" (באיטלקית: Primavera; "אביב") הוא ציור מאת הציי האיטלקי, בן תקופת הרנסאנס סנדרו בוטיצ'לי. הציור, אשר נוצר בשנת 1482, מתאר סצנה מיתולוגית המתארת, על פי הפרשנות הרווחת, את לידת האביב. הציור מוצג בגלריית אופיצי בפירנצה.

תוכן עניינים 1 ההיסטוריה של הציור 2 תיאור 3 פרשנות 4 הערות שוליים

[עריכה] ההיסטוריה של הציור

בשנת 1551 ציין ג'ורג'ו וזארי בספרו "חיי הציירים, הפסלים והאדריכלים המצוינים ביותר" כי ציור מאת בוטיצ'לי, המתאר את בוא האביב, היה תלוי ב"וילה פטראריה" (villa de Petraia), אחוזה אשר נרכשה בשנת 1477 בידי בני משפחת מדיצ'י. ציור זה הוזמן עבור לורנצו דה מדיצ'י, אשר היה באותה עת בן 14. במשך זמן רב נטען כי ציור ה"פרימוורה" הוא ציור זה. אולם, על פי רשימת מלאי, שהתגלתה בשנת 1975 ייתכן אין יחוס זה מדויק. הרשימה, המתוארכת לשנת 1499, מפרטת את חפציהם של לורנצו ושל אחיו ג'ובאני. על פיה ציור זה עיטר את הארמון של משפחת מדיצ'י בפירנצה והוצג בכניסה לחדריו של לורנצו פיירפרנצ'סקו דיי מדיצ'י (Lorenzo di Pierfrancesco de' Medici).

ציורים בפורמט גדול, כמו הציור ה"פרימוורה", לא היו דבר נדיר בביתיהם של המעמד השליט של פירנצה. הציר מבטא גם את העניין של אנשי הרנסאנס האיטלקי במיתולוגיה יוונית ורומית.

[עריכה] תיאור

הציור מתאר קבוצה של דמויות אלים הנמצאות בגן. במרכז הציור ניצבת ונוס, אלת האהבה. ונוס מתוארת בשמלה כחולה, עלי מונח צעיף או בד אדום. תיאור זה מאזכר את האיקונוגרפיה של תאורי מרים, אם ישו באמנות הנוצרית. דבר זה מועצם על ידי דגם עיטורי שיוצרים השיחים והעצים מאחוריה, היוצר מעין הילה. ונוס ניצבת במישור אחורי מעט לעומת שאר הדמויות. מעליה מופיע קופידון, המתואר כילד שמנמן ("פוטי"), המכוון את אחד מחיציו המוזהבים אל עבר שלוש דמויות של נשים. אלו הן שלושת החאריטות - אַגְלָאיָה (Aglaia, "זוהר"), אוּפְרוסִינֵה (Euphrosyne, "שמחה"), ותאליה (Thalia, "עליזות"), הידועות גם בשמן הרומי כ"גראציות". החאריטות לבושות בגד שקוף והן אוחזות זו בידה של זו ומבצעות ריקוד ה-"רונדל". לדמות הימינית צייר בוטיצ'לי את פניה של קתרין ספורצה (Caterina Sforza), בת למשפחת אצולה מן העיר מילאנו.^[1]

הגן של ונוס נשמר על ידי מרקוריוס (מרקורי). הוא מופיע בצידו השמאלי של הציור, לבוש בבגד אדום ועליו דגם עיטורי של מעין להבות, הוא לובש קסדה, נעול בסנדלים מכונפים ועל מותנו מונחת חרב הקשורה אל גופו. מרקוריוס עומד בתנוחת קונטה פוסטו. הוא שולח את ידו למעלה ומצביע לעבר השמיים, ואילו ידו האחרת מונחת על מותנו. מימין מופיע זמפיר (Zephyr), המייצג האנשה של הרוח המערבית. הוא מגיח מרחף מבין העצים ונושף ודוחף אל הגן את כלוריס (Chloris), נימפה שמפיה יוצא ענף פרחים. כלוריס מקושרת בדרך כלל לפלורה, אלת האביב. כאן היא מתוארת כצועדת מאחוריה. פלורה מתוארת כמפזרת פרחים מתוך שמלתה ועל ראשה וצווארה גרלנדות.

[עריכה] פרשנות

לציור ניתנו כמה פרשנויות במשך השנים. אחת מהן רואה בציור משל פוליטי בן התקופה. "האהבה", לפי פרשנות זו, מיצגת את רומא, שלושת הגראציות הן פיזה, נאפולי וגנואה; מרס מייצג את העיר מילאנו, פלורה את פירנצה, ואילו כלוריס וזמפיר מייצגים את וונציה ובולצנו, או את ארזו (Arezzo) ופורילי (Forlì).

מקור אפשרי נוסף לאיקונוגרפיה של הציור מצאו חוקרים ביצירתו של המשורר הרומי אובידיוס "פסטיבלים" (Fasti). ביצירה, המתארת את לוח השנה הרומי, מופיעה סצנה המתרחשת בחודש מאי, ובה מספרת פלורה כי היא הייתה בעבר הנימפה כלוריס, ונשפה מפיה פרחים. זמפיר, המאוהב בה מתואר כרודף אחריה ונושא אותה לאישה. לאחר שהוא מביע צער על האלימות שנהג בה הוא הופך אותה לפלורה, ומעניק לה גן בו שורר אביב נצחי. לפי תפיסה פרשנית זו בוטיצ'לי בחר לחבר שני רגעים מן הסיפור - המרדף הארוטי אחרי כלוריס והפיכתה לאלה פלורה, והפך אותם להתרחשות אחת. דבר זה יכול לסביר את הכיוון השונה בו מתנפנפים בגדיהן פלורה וכלוריס, שאינן מבחינות כלל זו בזו.

בשיר הפילוסופי "De Rerum Natura", מאת המשורר הרומי לוקרטיוס, מופיעות שתי האלות הללו בסצנה אחת המתארת את האביב. השיר מכיל גם דמויות נוספות, כגון זמפיר וקופידון, המצוייות בציורו של בןטיצ'לי. ייתכן שהוא שימש כמקור איקונוגרפי נוסף ליצירה.

[עריכה] הערות שוליים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פרימוורה

1. ^ ספורצה מופיע גם על גבי ציור נוסף, בשם "קתרין מאלכסנדריה" (Catherine of Alexandria), הנמצא כיום במוזיאון לינדאו (Lindenau Museum).