פמיניזם מזרחי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פמיניזם מזרחי הוא זרם חדש בפמיניזם הישראלי, המבקש לחלץ את הנשים המזרחיות מתוך הקטגוריות הבינריות, מזרחי-אשכנזי וגברים-נשים.
תוכן עניינים |
[עריכה] פמיניזם מזרחי בישראל
המחקר הסוציולוגי העוסק באתניות ובמגדר בחברה הישראלית, מתאר ומנתח את אופני הדרתם ודחיקתם של המזרחים לשולי החברה הישראלית על ידי ההגמוניה האשכנזית, [1] וכן את אופני הדרתם ודחיקתם של הנשים על ידי המבנה החברתי הפטריאכלי, שוק העבודה והמדינה.[2]
הפמיניזם הסוציאליסטי והפמיניזם המרקסיסטי אמנם קישרו בין הגורם המגדרי לגורם הגורם המעמדי, אלא שהיה זה הפמיניזם המזרחי[3] שהצביע על הקשר ההדוק הקיים בישראל בין הגורם המעמדי לגורם האתני, ובכך ביקש לחבר בצורה הדוקה וממוקדת יותר בין השיח הסוציולוגי על אודות המזרחים ובין השיח הסוציולוגי על אודות הנשים בישראל. הטענה היא כי נשים מהמעמד הנמוך מוצאות את עצמן ממוצבות לא רק בשולי הסולם המעמדי לרגלי הגברים, אלא גם לרגלי הנשים מהמעמד הגבוה. מכאן, שלעתים, ההבדלים בתוך קבוצת הנשים גדולים יותר מההבדלים בין קבוצת הגברים לקבוצת הנשים.
הפמיניזם המזרחי מבקש להבחין בין הקטגוריה 'נשים מזרחיות' לבין קטגוריות אחרות בתוכן הן נבלעות, היינו 'מזרחים' ו'נשים', ולתת ביטוי להיבטים השונים והמיוחדים של זהות הנשים המזרחיות. לטענת זרם זה, לנשים המזרחיות ישנו סיפור חיים שונה מאשר לנשים אשכנזיות. סיפור חיים הכולל מוכפפות לא רק מעצם היותן שייכות לקטגוריה "נשים" אלא גם מהיותן שייכות לקטגוריה "מזרחים".
הנרייט דהאן כלב (2002) מציינת שלוש מסקנות תאורטיות מניתוח הפמיניזם המזרחי: "ראשית, עיוורון, שקיפות והדרה של קטגוריות חברתיות אינם רק בינאריים, ושוררים מצד הגמון כלפי קבוצות שוליים. תופעות של הדרה, דחיקה ושקיפות שוררות גם בין קטיגוריות שאינן הגמוניות ובתוכן. קבוצות מופלות ומדוכאות אינן חפות מן הסכנה של היותן מפלות בעצמן. שנית, הכרה בהבדלים בין שקיפות, הדרה ודחיקה לשוליים חיונית להבנת הפתרונות הנדרשים לשינוי חברתי אם בדרך של חקיקה או מאבק פוליטי. שלישית, הכרה בחוק ואפליה מתקנת מותנים במאבק פוליטי הסולל את הדרך להכרה ציבורית הקודמת להכרה בחוק."
[עריכה] פמיניזם אפרו-אמריקאי
הפמיניזם המזרחי שואב השראה מהפמיניזם האפרו-אמריקאי, אשר מבקש לנטוש את התפיסה הפמיניסטית האוניברסלית הלבנה. זו האחרונה מבקשת ליצור זהות נשית כוללת, בעוד הפמיניזם האפרו אמריקאי טוען כי לנשים האפרו-אמריקאיות סדר יום שונה מאשר לנשים הלבנות, הנובע מסיפור חיים שונה: סיפור חיים המכיל בתוכו הדרה, דחיקה לשוליים ושקיפות חברתית ותרבותית. אשר על כן, על הנשים השחורות להכיר בכך שהן אינן יכולות לראות את מכלול סדר היום הפמיניסטי מתוך זיקה והשתייכות לקטגוריה החברתית ההגמונית (קרי, הלבנים), ולהתעלם מקיום קטגוריות אחרות של נשים שקופות ומודרות.
[עריכה] ראו גם
- פמיניזם ליברלי
- פמיניזם מרקסיסטי
- פמיניזם רדיקלי
- פמיניזם דתי
- פמיניזם פוסט מודרני
- פמיניזם אבולוציוני
- מזרחים
- אחותי
- לאחותי, פוליטיקה פמיניסטית מזרחית
[עריכה] לקריאה נוספת
- דהאן-כלב הנרייט, 1999. "פמיניזם בין מזרחיות לאשכנזיות" בתוך ד.יזרעאלי, א.פרידמן, ה, דהאן-כלב, ח. הרצוג, מ. חסן, ח. נוה, ס. פוגל ביז'אוי מין, מיגדר פוליטיקה, עמ' 217-266.
- דהן-כלב, הנריט, 2002. מנוחשלות: עיוורון מגדרי בתאוריות פוליטיות ושקיפותן של נשים מזרחיות, סוציולוגיה ישראלית, 4 (2):265-287.
- מוצפי-הלר, פנינה, 2001. מתוך האחריות: לקראת שיח פמיניסטי אלטרנטיבי בישראל, חקרי מגדר בארץ , 8: 21-23.
- שוחט, אלה, 2001. "התרבות שלאחר המהפכה: מין, לאומיות, וחויית העקירה" בתוך זכרונות אסורים: לקראת מחשבה רב-תרבותית.
- מוהנטי צ'נדרה טפלדה, 2001. תחת עניים מערביות: הגות פמיניסטית ומבני השיח הקולוניאליסטים.
- אוקין, סוזן, 1999. "הרהורים על פמיניזם ורב תרבותיות", פוליטיקה.
- אבידב, רחלי, 2004. פמיניזם "פוסט מודרני" בישראל: פמיניזם מזרחי. עבודת מאסטר: אוניברסיטת חיפה.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- ויקי שירן, "לפענח את הכוח, לברוא עולם חדש". על פמיניזם מזרחי, אתר הסתדרות המורים בישראל
- "אחותי - למען נשים בישראל" - תנועה פמיניסטית מזרחית
- סמדר לביא וטד סווידנברג, "בין ובתוך גבולות התרבות" (לחצו על כפתור ימין של העכבר ובחרו "פתח" או "שמירה בשם")
[עריכה] הערות שוליים
- ^ לפירוט נרחב יותר של הטענה הסוציולוגית וסימוכין, ראו להלן מזרחים#יחס המימסד - התפתחות הקונפליקט בוויקיפדיה העברית.
- ^ ראו פירוט נרחב: פמיניזם#פמיניזם בישראל
- ^ ראו למשל:
הנרייט דהאן כלב, "מנוחשלות: עיוורון מיגדרי בתאוריות פוליטיות ושקיפותן של נשים מזרחיות" מתוך כתב העת "סוציולוגיה ישראלית", כרך ד', חוברת 2, 2002;
ויקי שירן, "לפענח את הכוח, לברוא עולם חדש" מתוך "אופק חדש - גיליון הסתדרות המורים בישראל, גיליון 22, חורף 2002
וכן מאמרים נוספים בתחום