ויקי שירן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ויקי שירן (1947 - 2004), קרימינולוגית וסוציולוגית ישראלית ופמיניסטית מזרחית.

שירן התפרסמה במאבקיה הציבוריים והאקדמיים לטובת ציבור המזרחים ולטובת דו-שיח עם הפלסטינים. היא השתתפה ופעלה בהפגנות הפנתרים השחורים ובהמשך עם מייסדי הקשת הדמוקרטית המזרחית ותנועת "אחותי" למען קידום נשים מזרחיות.

בתחילת שנות השמונים עמדה בראש תנועת צל"ש, בה היו חברים, בין השאר, העיתונאי דניאל בן סימון והסוציולוג פרופסור סמי סמוחה, שנלחמה נגד אי-יצוג הולם של של המזרחים בתוכנית הטלוויזיה עמוד האש, התנועה הגישה בג"ץ, ובית המשפט דחה את עתירתם.

בדוקטורט שהגישה בשנת 1991 לאוניברסיטת ג'ון גאי בניו יורק, בדקה שירן את השחיתות בישראל מאז הקמתה, תוך ניתוח השחיתות השלטונית והציבורית בארץ. היא הראתה במחקרה ש"יש מושחתים שווים פחות, ויש מושחתים שווים יותר". היא מצאה, שככל שהאדם או הארגון המושחת היה רחוק יותר מההגמוניה השלטת, כך היה גזר הדין המשפטי והציבורי בעניינו חמור יותר. לפי מאמרו של רפי שובלי (ראו קישור), שירן הראתה כי בסופו של דבר, הפוליטיקאים הנשפטים על שחיתות כפשע היו בדרך כלל המזרחים והערבים אזרחי ישראל, אשר רשת הביטחון הציבורי-היסטורי שלהם דלה יחסית.

שירן נפטרה בגיל 57 ממחלת הסרטן. לזכרה, הוצא הספר "לאחותי, פוליטיקה פמיניסטית מזרחית".

[עריכה] ראו גם

• מזרחים
• פמיניזם מזרחי

[עריכה] קישורים חיצוניים

• על פועלה של ויקי שירן. מאת רפי שובלי - אתר הגדה השמאלית
• "לפענח את הכוח, לברוא עולם חדש". על פמיניזם מזרחי. מאת ויקי שירן - אתר הסתדרות המורים בישראל
• אתר תנועת "אחותי", לקידום נשים מזרחיות
• ויקי שירן בלקסיקון הספרות העברית החדשה
• פרופ' חביבה פדיה, "העם שלי לא קורא שירה, העם שלי לא אוהב אותי", עיתון הארץ
• אלמוג בהר, "שפופה תדיר על גדות ביבים, שולה פרחים", עיתון הארץ
• על תרומתה של ויקי שירן, אתר בננות