פליציה בלומנטל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פליציה בלומנטל (28 בדצמבר 1908 - 31 בדצמבר 1991), הייתה פסנתרנית יהודיה.

בלומנטל נולדה בוורשה, פולין, למשפחה חובבת מוזיקה ולאב כנר. היא החלה ללמוד פסנתר בגיל חמש והופיעה לראשונה בנגינה בגיל עשר. בקונסרבטוריון הלאומי בוורשה למדה פסנתר אצל זבגניו זֶ'בְיֵלְסְקִי - ממייסדי תחרות שופן הבינלאומית לפסנתר, למדה קומפוזיציה אצל המלחין קרול שימנובסקי. אחר-כך למדה בשווייץ אצל יוזף טורצ'ינסקי - פסנתרן שנודע במחקריו על שופן ובביצועיו את יצירות שופן.

בשנת 1938, בעקבות התגברות האנטישמיות באירופה, עזבו בלומנטל ובעלה מרקוס מיזנה את פולין לניס, אחר-כך מצאו מקלט בברזיל. בלומנטל קיבלה אזרחות ברזילאית, והפכה לחסידה של מוזיקה ברזילאית ושל מלחינים ברזילאים. בהמשך דרכה עברה להתגורר במילאנו משנת 1962, ובלונדון משנת 1973.

הרפרטואר של בלומנטל היה מגוון ואף הרפתקני, והשתרע מהבארוק הפורטוגזי ועד ליצירות דרום אמריקאיות בנות-זמנה. בין הקלטותיה נכללו יצירות נשכחות רבות מאת מלחינים כגון קארל צ'רני, פרדיננד ריס וג'ון פילד. המלחין הברזילאי וילה לובוס כתב עבורה את הקונצ'רטו החמישי שלו, לאחר ששמע והתרשם מביצועהּ את ה"בכיינה ברזיליירה" מספר שלוש לפסנתר שלו. המלחין הפולני קז'ישטוף פנדרצקי הקדיש לה את יצירתו "פרטיטה לצ'מבלו ולתזמורת", והקלטה של יצירה זו בביצוע בלומנטל זכתה בפרס אקדמית שרל קרוס הצרפתית בשנת 1975.

בלומנטל זכורה בעיקר בזכות ביצועיה את יצירות שופן, והקלטותיה את המזורקות שלו נחשבות לפרשנויות מופת שלהן.

בלומנטל נפטרה בשנת 1991 בתל אביב, באחד מסיבובי ההופעות הרבים שלה בישראל, ונקברה בבית העלמין קריית שאול שבעיר. המרכז למוזיקה בתל אביב אשר בו נמצאת הספרייה למוזיקה של העיר נקרא על שמה, ובו נשמרים גם התווים וההקלטות שהיו ברשותה. בתהּ, הזמרת אנט סלין, היא בין המארגנים של הפסטיבל הבינלאומי למוזיקה על שם פליציה בלומנטל, המתקיים כל שנה מאז שנת 1999.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• על בלומנטל באתר המרכז למוזיקה על-שמה.
• על בלומנטל באתר Brana Records.