פיורלו לה גוארדיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פיורלו הנרי לה גוארדיה (Fiorello H. LaGuardia‏; 11 בדצמבר 1882 - 20 בספטמבר 1947), ראש עיריית ניו יורק בשנים 1934 - 1945.

לה גוארדיה נולד ברובע הברונקס בניו יורק, לאב קתולי ואם יהודיה, וגודל באריזונה כאפיסקופלי. לאחר שאביו פוטר ממשרתו כמנצח תזמורת בצבא ארצות הברית בשנת 1898, עקרה משפחתו לטריאסטה שבאיטליה . לה גוארדיה הועסק בקונסוליה האמריקאית בפיומה (1904-1906). הוא שב לארצות הברית כדי ללמוד באוניברסיטת ניו יורק, ועבד כמתורגמן באליס איילנד (1907-1910).

בשנת 1914 מונה לסגן התובע הכללי של ניו יורק. בשנת 1916 הוא נבחר לבית הנבחרים של ניו יורק, שם רכש לעצמו מוניטין של רפורמטור נלהב ומסור. הוא ייצג את רובע Spanish Harlem, שבו גרו בעיקר מהגרים ממוצא איטלקי. הוא תמך בחקיקה בענייני תנאי עבודה (בין היתר העביר חוק הקובע שחוזה העסקה בו העובד מתחייב שלא להיות חבר באיגוד עובדים - איננו חוקי) וערך עצרות נגד מכסות הגירה. בין השנים 1917-1919 וכן 1924-1933, כיהן כחבר הקונגרס של ארצות הברית מטעם המפלגה הרפובליקנית. בשנת 1929 הובס על ידי מתחרהו ג'יימס ג'יי ווקר בבחירות לעיריית ניו יורק.

בשנת 1934 נבחר לתפקיד ראש עיריית ניו יורק (ה-99 במספר), על מצע נגד שחיתות בזמן "השפל הגדול". הוא היה ראש העירייה הראשון ממוצא איטלקי.

לה גוארדיה התפרסם בפעילותו להקמת שדה תעופה אזרחי בעיר (שדה התעופה פלויד בנט, כיום שדה התעופה לה גוארדיה), ובכך שהקריא את קטעי הקומיקס ברדיו בעת שביתת העיתונים.

לה גוארדיה היה ציוני נלהב, ולכן רחוב לה גוארדיה ומחלף לה-גוארדיה בתל אביב נקראים על שמו. דיבר שבע שפות בכללן עברית, יידיש, הונגרית ואיטלקית. הוא כונה בשם "ליטל פלאוור" ("פרח קטן" - פירוש השם פיורלו).

בתולדות העיר ניו יורק הוא מאוזכר כאחד מראשי העיר המוצלחים. הייתה לכהונתו השפעה פסיכולוגית, ויוחסה לו הצלחה בהחזרת אמון התושבים בממשל ובעירייה, בתקופת השפל הגדול. הוא היה ראש העיר היחיד של ניו יורק שנבחר לשלוש כהונות רצופות, ובשנת 1945 החליט לפרוש ולא להתמודד שוב. לאחר שפרש מהתפקיד הוא כיכב בתוכנית רדיו משלו. הוא נפטר מסרטן הלבלב ב-20 בספטמבר 1947 בביתו בריברדייל, ברובע הברונקס.