פועלי ציון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לשכתב ערך זה ייתכנו לכך מספר סיבות: ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

פועלי ציון הייתה מפלגה ציונית סוציאליסטית שראשיתה באגודות ציוניות סוציאליסטיות שהוקמו בשלהי המאה ה-19.

תוכן עניינים 1 ייסוד מפלגת פועלי ציון העולמית 2 ייסוד מפלגת פועלי ציון בארץ ישראל 3 הקמת מפלגת אחדות העבודה 4 פועלי ציון שמאל 5 ברית פועלי ציון העולמית לאחר פרישת פועלי ציון שמאל 6 לקריאה נוספת 7 קישורים חיצוניים

[עריכה] ייסוד מפלגת פועלי ציון העולמית

ועידת היסוד של המפלגה התקיימה בשנת 1906 בעיר פולטבה שבאוקראינה (אז - בתחומי האימפריה הרוסית). אישיות מרכזית במפלגה והבולט מבין אבותיה הרוחניים היה דב בר בורוכוב. המפלגה נטתה לסוציאליזם מרקסיסטי, כלומר תפיסה מעמדית ומלחמת מעמדות והתנגדה לטריטוריאליסטים בתנועה הציונית. טענה כי העלייה תהיה סטיכית – מתוך אילוץ, בגלל הנסיבות. כלומר העלייה תבוא בשל מצב הפועלים היהודים בגולה. פעלה לחינוך ותרבות ביידיש.

בשנת 1907 הוקמה ברית הפועלים הסוציאליסטית העולמית של פועלי ציון, אשר איחדה את סניפי המפלגה ברחבי העולם.

[עריכה] ייסוד מפלגת פועלי ציון בארץ ישראל

חלק מחברי המפלגה עלו בתקופת העלייה השנייה. המפורסמים שבהם: דוד בן-גוריון ויצחק בן צבי, שעמדו בראש סניף המפלגה שנוסד בארץ ישראל, וראשי ארגון השומר. רבים מחברי המפלגה שעלו עזבו את הארץ. מן המעטים שנשארו התאגדו כמה שהחליטו להגן על זכויותיהם כפועלים יהודים. הם הקימו את סניף פועלי ציון בארץ, לחמו למען זכויות הפועלים ושאפו להפוך את הארץ למדינה סוציאליסטית (עקרונות של שיתוף ושוויון, עזרה וסיוע לחלשים). המפלגה פעלה למען מעמד פועלים עברי, ולהקמת חברה בה המעסיק והמועסק - יהודים.

בסוכות תרס"ז (סוף 1906) התקיימה ביפו ועידת היסוד של מפלגת פועלי ציון בארץ ישראל. המפלגה התמודדה (יחד עם מפלגות הפועלים האחרות) למען צעירים וצעירות מאנשי העלייה השנייה, שהתקשו למצוא עבודה וסבלו ממצוקה כלכלית, כאשר אנשי העלייה הראשונה, המבוססים יחסית, העדיפו ברובם להעסיק עובדים ערבים מיומנים וזולים יותר ולא את אנשי העלייה השנייה.

[עריכה] הקמת מפלגת אחדות העבודה

ערך מורחב – אחדות העבודה

כבר בוועידת היסוד של המפלגה בארץ ישראל, הציע בן-גוריון להקים הסתדרות כללית של הפועלים העברים בארץ. הצעה זו נשאה פירות ראשונים בשנת 1919 כאשר מפלגת פועלי ציון שבחרה בציונות קונסטרוקטיבית התאחדה עם קבוצת הבלתי מפלגתיים שבראשות ברל כצנלסון, אשר הקימו יחדיו את מפלגת אחדות העבודה.

[עריכה] פועלי ציון שמאל

ערך מורחב – פועלי ציון שמאל

קבוצה קטנה של פועלי ציון, שהחזיקה בעקרונות מרקסיסטיים, נשארה מחוץ לאיחוד והקימה בשנת 1920 את מפלגת פועלי ציון שמאל).

בעוד שפועלי ציון שמאל היוו בארץ מיעוט קטן יחסית מכלל פועלי ציון, הרי שבתנועת פועלי ציון העולמית הם היוו מרכיב גדול. חלק מן המפלגות שהשתייכו לברית העולמית של פועלי ציון סברו שאל לה לתנועתם לשמור על קשר ארגוני או אחר עם התנועה הציונית הכוללת יסודות "בורגניים". היו אף כאלה שכה הושפעו מן המהפכה הבולשביקית עד לשלילת עצם הרעיון הציוני. באופן זה נפרדו היסודות השמאלניים מן הזרם העיקרי של פועלי ציון (חלקם ל"פועלי ציון שמאל" וחלקם אף למפלגה הקומוניסטית).

[עריכה] ברית פועלי ציון העולמית לאחר פרישת פועלי ציון שמאל

לאחר הפירוד, בחשון תרפ"א, נבחרו בוועידה העולמית החמישית של ברית פועלי ציון דוד בן-גוריון ושלמה קפלנסקי (לונדון) וזר, ברל לוקר ורובשוב (וינה) למזכירות האירופית של הברית.

בן-גוריון הצליח לשכנע את קפלנסקי לשלוח יחד עמו, בשם משרד ברית פועלי ציון בלונדון, מכתב לוועידת היסוד של ההסתדרות, המקדם בברכה את הקמת ההסתדרות. באופן זה, זכתה הצעתו של בן-גוריון משנת 1906, להקמת הסתדרות כללית של הפועלים העברים בארץ, למימוש מלא עם הקמת ההסתדרות בשלהי 1920.

[עריכה] לקריאה נוספת

• דוד בן-גוריון, זכרונות, עם עובד, תל אביב 1971

[עריכה] קישורים חיצוניים

לשער לנושאים, אישים ומאמרים בתולדות היישוב, ראו פורטל היישוב.

• אתר תנועת העבודה
• פועלי ציון באתר עמלנט