עקביות (פסיכולוגיה)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק בעקביות בפסיכולוגיה, ועקביות במדע. אם התכוונתם לעקביות במתמטיקה ובלוגיקה, ראו עקביות (לוגיקה).
עקביות היא גם מושג בפסיכולוגיה המתאר את הצפיה מאופיו של אדם להשאר קבוע לאורך זמן.
שאלת הקונסיסטנטיות היא גם נקודה מרכזית בפילוסופיה של המדע: האם, מתוך ההנחה שהעולם אחד, כל התאוריות המדעיות השונות ישתלבו בסופו של דבר? האם צריכה להיות שאיפה כזו, לפשר בין הסתירות בין התאוריות המדעיות השונות, או להכריע איזו מהן נכונה?
תוכן עניינים |
[עריכה] עקביות בפסיכולוגיה
| בשנת 1948 קיבל גדל אזרחות אמריקאית. אוסקר מורגנשטרן, שהסיע את שני עמיתיו מאוניברסיטת פרינסטון, ג'ון פון נוימן וקורט גדל, לבחינה לקבלת אזרחות אמריקאית, שאל אותם אם יש להם שאלות כלשהן לפני הבחינה. "מצאתי חוסר עקביות בחוקה האמריקאית", אמר גדל, "ועלי לברר עניין זה עם חבר הבוחנים". | ||
[עריכה] עקביות הפרט
עקביות בפסיכולוגיה היא בחירה דומה של אדם המופיעה במצבים דומים לאורך זמן. גם האדם עצמו מצפה מעצמו להיות בעל אופי קבוע, וגם החברה סביבו מצפה ממנו להיות בעל אופי קבוע.
מצד שני, ישנה ציפיה מהאדם לעבור שינויים מסוימים ולאמץ שינויים התנהגותיים על ידי תהליכים של למידה. בנוסף, כוחות חברתיים הפועלים על האדם, כמו לחץ חברתי, יכולים לגרום לשינוי התנהגות חד פעמי. על פי תאוריית הייחוס, במצבים מסוימים תוסבר פעולתו של אדם בהיותה חלק מאופיו, ולפעמים סיבת ההתנהגות המיוחסת לאדם תהיה השפעה סביבתית.
הציפייה של אדם מעצמו לעקביות, על פי גישה פסיכולוגית אחת, היא כה חזקה עד שלעתים הוא ישנה את דעותיו בהתאם לעקרון העקביות, כדי שיוכל לשמור על תחושת עקביות של העצמי. שינוי עמדות זה נקרא דיסוננס קוגניטיבי.
עקביותו של אדם היא המקנה לו אמינות. כשלים לוגיים בשם אד הומינם, מערערים על אמינותו של אדם בעזרת הצבעה על חוסר העקביות שלו. הערעור על העקביות אינו משמש הפרכה לטיעון שנאמר משום שאינו מתייחס לתוכנו או מבנהו.
[עריכה] עקביות הסביבה
תחושת עקביות נוצרת אצל הפרט כשהוא מסוגל לראות הגיון בהתנהגות הסביבה שלו. ההרגשה ש'העולם הגיוני'. תפיסת העולם כעקבי מורכבת מתפיסת עולם רחבה, הן בזמן והן בחשיפה למרחב התנסויות גדול יותר. החוקר אנטונובסקי הגיע למסקנה כי המשותף לגורמים השונים העוזרים לאדם להתמודד עם מצבי לחץ הוא שיש בהם ביטויים שונים של תחושת עקביות. שלושת הגורמים התומכים בהתמודדויות אלה הם: ההבנה, יכולת הניהול וייחוס המשמעות. כשיש לאדם תחושת עקביות, הוא מרגיש שהעולם ברור ומסודר, שיש לו את המשאבים לנהל את הסיטואציה בה הוא נמצא ולשלוט בה, ושיש משמעות לדברים שהוא עושה. אנשים שהתגלתה אצלם תחושת עקביות נמוכה נטו להיכנס יותר ללחץ ולחרדה ובריאותם הייתה פחות טובה.
הגורמים התומכים בהתפתחותה של התחושה כי הסביבה היא עקבית הם מגוונים, ביניהם אפשר למצוא את מידת התמיכה המשפחתית, המעמד החברתי ואף גורמים גנטיים.
[עריכה] עקביות בפילוסופיה של המדע
האם ישנה עקביות בתאוריה המדעית? האם שתי תאוריות סותרות יכולות להיחשב שתיהן כחלק מהתאוריה המדעית, או שאחת מהן תצא מתחומו של המדע הלגיטימי? אם אחת מהן אכן יוצאת- מי מהן? שיטות שונות בפילוסופיה של המדע מציגות תשובות שונות לשאלה זו. לפעמים התשובה נגזרת מהגדרת מטרתו של המדע: אם מטרתו של המדע היא אמת, וכלל השלישי מן הנמנע, מקובל בהגדרת האמת, לא ייתכן חוסר עקביות בתאוריה המדעית. גישות פרגמטיסטיות למדע גורסות כי חשיבות עקביות התאוריה המדעית היא משנית לחשיבותם של היישומים המעשיים הנובעים מן התאוריה המדעית. בדומה לכך, גישות המתמקדות בשיתוף הפעולה המדעי, ובהן התאוריה הפמיניסטית בפילוסופיה של המדע, יתנו לתאוריות הסותרות מעמד טנטטיבי, ויכריזו עליהן כמופרכות רק כאשר תמצא בהן סתירה פנימית.
נושא חשוב בפילוסופיה של המדע הוא בחינת המתודולוגיה של התהליך המדעי. אחת הדרישות העיקריות מכלי מדידה מדעי היא שהמדידות הנעשות בעזרתו יהיו עקביות. הדרישה ממטר היא שתמיד יצביע על אותו מרחק והדרישה מהמשקל הוא שתמיד יראה על אותו משקל כששמים עליו דברים בעלי אותו משקל. בעוד הדרישה לעקביות ממכשירי המדידה היא מובנת מאליה במדעי הטבע (למרות שלפעמים 'עיגול' תוצאות בהנחה של סטיית מכשיר המדידה עלול להסתיר סטיות חשובות), הדרישה לעקביות במדעי החברה היא נושא פחות אינטואיטיבי.
