עמוס ידלין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

עמוס ידלין (נולד בשנת 1951 בקיבוץ חצרים שבנגב), אלוף בצה"ל, ראש אגף המודיעין (אמ"ן) הנוכחי.

עמוס ידלין הוא נכדו של דוד הכהן ובנו של אהרן ידלין - שר החינוך בממשלת רבין בשנות השבעים. ידלין הוא בעל תואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים, ותואר שני במנהל ציבורי. נשוי לקארן ואב לשתי בנות ובן.

[עריכה] שירות צבאי

עמוס ידלין התגייס לצה"ל בנובמבר 1970. עם גיוסו התנדב לקורס טיס מספר 68, אותו סיים כטייס קרב. ב-1972 הוצב כטייס A-4 סקייהוק ("עיט") בטייסת 102 ("טייסת הנמר המעופף") בבסיס חצרים, וב-1973 השתתף במלחמת יום הכיפורים כטייס צעיר. אחרי המלחמה עבר קורס מדריכי טיסה וחזר לטייסת.

ב-1976 הוצב כטייס נשר בטייסת 144 ("טייסת עוף החול") ובהמשך עבר לטוס במיראז' 3C בטייסת 253 ("טייסת הנגב") בבסיס איתם שבסיני. ב-1978 מונה למפקד גף הדרכה בטייסת 101 ("טייסת הקרב הראשונה") שהפעילה מטוסי כפיר מבסיס חצור. ב-1979 מונה למפקד גף יירוט בטייסת 109 ("טייסת העמק") בבסיס רמת דוד.

בתחילת שנות השמונים היה חבר במשלחת השנייה של חניכי קורס הסבה ל-F-16 ("נץ") בארצות הברית. ב-1980 מונה לסגן מפקד טייסת (סמ"ט) ב' בטייסת 117 ("טייסת הסילון הראשונה") שברמת דוד. ב-1981 מונה סמ"ט א' בטייסת 253 שבבסיס רמון. למרות שעבר טייסת, השתתף ידלין ב-7 ביוני באותה שנה ב"מבצע אופרה" (מבצע תקיפת הכור בעיראק) והיה הטייס הראשון שהטיל את הפצצות על הכור.

ב-1982 השתתף ידלין במלחמת לבנון וב-1983 יצא ללימודי תואר ראשון בחוג לכלכלה ומנהל עסקים באוניברסיטת בן-גוריון. בשנת 1985, עם סיום לימודיו, מונה למפקד טייסת 116 ("טייסת הכנף המעופפת") שהפעילה מטוסי A-4 סקייהוק ("עיט") מרמת דוד.

ב-1987 עבר הסבה למטוס ה-F-15 ("בז") ומונה למפקד טייסת 106 ("טייסת הבז השנייה", כיום "טייסת חוד החנית") בבסיס תל נוף. בעת היותו מפקד הטייסת יצא ידלין במטוס F-15 חד מושבי חמוש, במבנה עם מטוס נוסף, למשימה מחוץ לגבולות ישראל. בסיום המשימה החליטו ידלין ובן זוגו לתרגל קרב אוויר. ידלין שכח להעביר את המפסקים למצב אימונים ובמהלך האימון "נעל" על בן זוגו ולחץ על כפתור שיגור החימוש. לתדהמתו של ידלין שוגר טיל אוויר-אוויר ופגע בחברו. כתוצאה מפגיעת הטיל פרצה אש במנוע ימין. הטייס כיבה מנוע, ביצע פעולת חירום והצליח לנחות בשלום. בעקבות האירוע כתב ידלין ביוזמתו מכתב למפקד חיל האוויר, האלוף אביהו בן-נון, ובו ביקש לסיים את תפקידו, תוך לקיחת אחריות פיקודית.

אחרי שהודח מפיקוד על הטייסת מונה ב-1988 לראש ענף אימוני קרב בלהק אוויר. ב-1989 מונה לראש ענף תכנון במחלקת תכנון וארגון (תוא"ר) שבלהק ראש המטה, ובאפריל 1990 הועלה לדרגת אלוף-משנה ומונה לראש מחלקת תוא"ר.

ביוני 1993 יצא ללימודי תואר שני במנהל ציבורי באוניברסיטת הרווארד בארצות הברית. לאחר חזרתו לישראל בשנת 1994 מונה למפקד בסיס נבטים וראש מנהלת היערכות חיל האוויר בדרום.

בשנת 1995 מונה למפקד בסיס חצרים והועלה לדרגת תת-אלוף. במהלך פיקודו ניהל את קליטת מטוס ה-F-15I ("רעם"). בשנת 1998 מונה לראש להק מודיעין (רלמד"ן), ובשנת 2000 מונה לראש מטה חיל האוויר.

במהלך שירותו צבר ידלין למעלה מ-4,200 שעות טיסה וביצע 255 משימות בשטח אויב.

בשנת 2002 הועלה לדרגת אלוף ומונה למפקד המכללות הצבאיות. בעת היותו מפקד המכללות ביקש להתנסות בעבודת חיילי המילואים במחסומים ביהודה, שומרון ועזה. לאחר שעמד שמונה שעות בשני מחסומים, התבטא ידלין בלשון: "זאת עבודה מחורבנת. לא הייתי רוצה להמשיך בה ולו דקה. אתה אף פעם לא יודע מי המחבל וצריך להתייחס לכל אחד בחשדנות. לא כל החיילים דוקטורים, ואם היו להם כישורים טובים, הם היו במקומות אחרים. זאת עבודה קשה וכפוית טובה" ^[1]. הוא עורר בדבריו אלו סערה זוטא והיה מי שטען כי פגע בדבריו בחיילים המשרתים במחסומים. מאוחר יותר התנצל ידלין על התבטאות זו. בשנת 2003 כתב מאמר עם פרופ' אסא כשר ובו הציגו השניים נימוקים מוסריים למדיניות הסיכולים הממוקדים ^[2].

בשנת 2004 מונה לנספח צה"ל בוושינגטון.

ב-5 בינואר 2006 מינה הרמטכ"ל דן חלוץ את ידלין לראש אגף המודיעין. ידלין החליף בתפקיד את אהרון זאבי-פרקש והיה לטייס חיל האוויר הראשון שמונה לתפקיד זה. ידלין כיהן בתפקיד זה גם במהלך מלחמת לבנון השנייה. על-פי הערכות רבות, במלחמה זו נפגע כושר ההרתעה של ישראל. במפגש של ידלין עם חברי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת שנערך ב-16 בספטמבר 2007 אמר ידלין "ההרתעה הישראלית שוקמה מאז מלחמת לבנון השנייה וזה משפיע על כל המערכת האזורית, כולל איראן וסוריה" ^[3]. לציבור לא נמסרו נימוקיו של ידלין לקביעה זו, ומאמר המערכת של "הארץ" מתח עליה ביקורת חריפה ^[4]

[עריכה] הערות שוליים

1. ^ האלוף שהלך למחסומים: "לא כל החיילים דוקטורים", באתר ynet
2. ^ עמוס הראל, בצה"ל מציגים נימוקים מוסריים להתנקשויות, בעיתון הארץ
3. ^ אריק בנדר, "שיקמנו ההרתעה מול סוריה", באתר nrg, ‏16.9.07
4. ^ הרתעה לא משקמים ברגע, בעיתון הארץ, 18.9.07

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עמוס ידלין

• ארי שביט, העולם על פי ידלין, בעיתון הארץ, 15/05/2008

חברי פורום מטכ"ל
ראש המטכ"ל	רב-אלוף גבי אשכנזי (ראש המטה הכללי)
סגן הרמטכ"ל	אלוף דן הראל (סגן ראש המטה הכללי)
מפקדי זרועות	אלוף אבי מזרחי (מפקד זרוע היבשה) | אלוף עידו נחושתן (מפקד חיל האוויר) אלוף | אלי מרום (מפקד חיל הים)
מפקדי פיקודים	אלוף גדי אייזנקוט (מפקד פיקוד הצפון) | אלוף יואב גלנט (מפקד פיקוד הדרום) | אלוף גדי שמני (מפקד פיקוד המרכז) | אלוף יאיר גולן (מפקד פיקוד העורף)
ראשי אגפים	אלוף עמוס ידלין (ראש אגף המודיעין) | אלוף דן ביטון (ראש אגף הלוגיסטיקה, הרפואה והמרכזים) | אלוף אמיר אשל (ראש אגף התכנון) | אלוף טל רוסו (ראש אגף המבצעים) | אלוף אלעזר שטרן (ראש אגף משאבי אנוש) | אלוף עמי שפרן (ראש אגף התקשוב)
קציני מטה נוספים	אלוף מאיר כליפי (המזכיר הצבאי של ראש הממשלה) | אלוף שי יניב (נשיא בית הדין הצבאי לערעורים) | אלוף גרשון הכהן (מפקד המכללות הצבאיות) | אלוף יוסף מישלב (מתאם הפעולות בשטחים) | אלוף ישי בר (מפקד הגיס המטכ"לי, ומפקד על ההכשרות והקורסים הבכירים) | תא"ל אבי בניהו (דובר צה"ל) | תא"ל אביחי מנדלבליט (פרקליט צבאי ראשי) | תא"ל מהרן פרוזנפר (היועץ הכספי לרמטכ"ל)
אזרחים	תא"ל (מיל') פנחס בוכריס (מנכ"ל משרד הביטחון) | תא"ל (מיל') שמואל קרן (ראש מפא"ת) | תא"ל (מיל') יוסי ביינהורן (מבקר מערכת הביטחון)