עלי פודרימיה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עלי פודרימיה (Ali Podrimja), מחשובי המשוררים האלבנים בימינו, נולד בשנת 1942 בעיירה ג'קובה שבקוסובו, ושם עברה עליו ילדותו, בתנאים קשים. הוא למד לשון וספרות אלבנית באוניברסיטת פרישטינה ופרסם את שיריו הראשונים כבר בעת לימודיו בתיכון, בשנת 1957, בכתב-העת הספרותי "החיים החדשים". שירתו עוסקת בעיקר בגורל האלבנים ובמצוקת האדם החי במשטר טוטליטרי. גם מות בנו לוּמִי הטביע חותם עז על יצירתו. שירתו המאופיינת בפשטותה, בחרוזיה החופשיים ובדימוייה הבלתי-צפויים תורגמה בחלקה, בין השאר, לגרמנית ולשבדית. רמי סערי תרגם לעברית אחדים משירי פודרימיה, ואלה ראו אור בין השנים 1999 ו-2001 במוסף הספרות של עיתון הארץ וכן באחדים מגיליונות כתב-העת הליקון. בין יצירותיו של פודרימיה נמנים ספרי השירה "המטפחות מברכות לשלום" (1963), "הכאב היפה" (1967), "צל האדמה" (1971), "אני מאמין" (1976), "לוּמִי" (1982), "חיוך בתוך כלוב" (1993) ו"חרקירי" (1999).
