ספייק לי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שלטון ג'קסון לי, המוכר בכינויו ספייק לי (באנגלית: Spike Lee; נולד ב-20 במרץ 1957) הוא מפיק,תסריטאי, שחקן ובמאי קולנוע אפרו-אמריקני.

תוכן עניינים 1 ביוגרפיה 1.1 צעירותו ולימודיו 1.2 סרטיו הראשונים 2 ביקורת חברתית ופוליטית 2.1 סרטו הבא 3 מסרטיו 4 קישורים חיצוניים

[עריכה] ביוגרפיה

[עריכה] צעירותו ולימודיו

לי נולד באטלנטה שבג'ורג'יה בארצות הברית, לנגן ג'אז ומורה. המשפחה עברה לברוקלין בילדותו, ואימו כינתה אותו "ספייק" כיוון שהיה קשוח יחסית לגודל גופו קטן הממדים. לאחר שסיים את לימודיו בבית הספר התיכון בברוקלין, התחיל ללמוד בקולג', שם צילם את סרט הסטודנטים הראשון שלו "המפלט האחרון בברוקלין". לי למד קולנוע באוניברסיטה, שם סיים לימודים לתואר ראשון בתקשורת המונים. לאחר מכן נרשם לאוניברסיטת ניו יורק, וסיים את הלימודים בהצטיינות לאחר שיצר מספר סרטים. סרט התזה שלו, שגם הופק לטלוויזיה ולקולנוע, נקרא "המספרה של ג'ו המופרע: אנחנו מורידים ראשים" וזכה להצלחה בקרב סרטי הסטודנטים, ובפרס הסרט הטוב ביותר בפרסי האקדמיה לסטודנטים.

[עריכה] סרטיו הראשונים

אחרי "המספרה של ג'ו המופרע" קיבל לי תקציב של 160,000 דולר להפקת סרט הקולנוע הראשון שלו. עם התקציב הזעום סיים לי את סרטו "לא יכולה בלי זה" בשבועיים בלבד, וגרף בקופות בארצות הברית 7 מיליון דולר, סכום גדול לסרט באותם ימים, ובמיוחד לסרט עם תקציב כה מצומצם. עד לסרטו הבא, "School daze", אסף לי קטעי וידאו מחיי היומיום בניו יורק, תוך התמקדות בשכונות הארלם וברוקלין, תוך שילוב מוזיקת ג'אז ייחודית. הסרט התמקד בזכרונותיו של לי מבית ספרו.

לי זכה להכרה רחבה בסרטו הרביעי שהופק לקולנוע: "עשה את הדבר הנכון". בסרט, שעוסק בנקודות רגישות ברחובות ניו יורק, הציג לי לראשונה את יכולות הבימוי והכתיבה שלו לעולם הרחב. הסרט היה מועמד לשני פרסי אוסקר על הכתיבה (לי) ועל שחקן המשנה (דני איילו). כמו כן היה הסרט מועמד לפרס הבמאי הטוב ביותר בפסטיבל קאן וקיבל 4 מועמדויות: על הבימוי ועל הכתיבה (לי), על שחקן המשנה (דני איילו) ועל סרט הדרמה הטוב ביותר.

בסרטו השישי, מלקולם אקס, על חייו, בשורתו ופועלו של המנהיג השחור מלקולם אקס, יצר לי ז'אנר ביוגרפי קולנועי חדש. אורך הסרט היה שלוש שעות ועשרים דקות - כשל סרטו של אוליבר סטון, JFK. בתפקיד הראשי כיכב דנזל וושינגטון.

[עריכה] ביקורת חברתית ופוליטית

כמעט בכל סרטיו של לי מופיעות ביקורות חברתיות ופוליטיות נוקבות. לי ידוע בביקורת החברתית והפוליטית שהוא מעביר על כלל המהגרים לארצות הברית, בין אם הם שחורים, איטלקים, פורטוריקנים או אירים ועל הלאומיות הלבנה. ספייק לי בוחן את החברה האמריקאית דרך שאלות של זיהוי גזעי, גזענות, שאלות מעמדיות ועוד. הביקורת הפוליטית בסרטיו באה כחלק מהעלילה, ונראית כמובן מאליו, אך לעתים הוא חושף אותה בהתבטאויות בכלי התקשורת בארצות הברית, בעיקר כנגד הממשל, ולעתים "נותן לצופים" להבין את המסר בעצמם.

לי בחר לתקוף את המתח הגזעי, מעמדי, חברתי הן מתוך נקודת המבט של האפריקאים האמריקאים והן דרך נקודת המבט של האירים ועוד. למשל, בסרטו "השעה ה-25" אודות סוחר סמים אירי שעומד להישלח לכלא לשבע שנים, ומבלה את הלילה האחרון שלו בחופשי בחברת שני חברים ותיקים שלו ואהובתו. הסרט מעביר ביקורת על האדם וטבעו לרדוף בצע, על מושג החברות, על אמון ובגידה, על החוקים האמריקניים ועל משטרת ארצות הברית.

[עריכה] סרטו הבא

בשנת 2007 יביים לי סרט ביוגרפי על זמר הנשמה ג'יימס בראון. הסרט יצא באולפני חברת פראמאונט ובהפקתו של בריאן גרייזר ("נפלאות התבונה" ו"צופן דה וינצ'י) שהפיק עבור לי את הסרט "האיש שבפנים".

[עריכה] מסרטיו

• "האיש שבפנים" (2006)
• "השעה ה-25" (2002)
• "מלכי הקומדיה האמיתיים" (2000)
• "נערה מספר 6" (1996)
• "מלקולם אקס" (1992)
• "קדחת הג'ונגל" (1991)
• "עשה את הדבר הנכון" (1989)
• "היא חייבת את זה" (1986)

[עריכה] קישורים חיצוניים

• ספייק לי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (אנגלית)
• אורי קליין, בכל זאת הוא נשאר בחוץ, בעיתון הארץ
• האוטוביוגרפיה של מלקולם איקס, מתי שמואלוף, באתר רשימות
• כשהסכרים נפלו": ספייק לי על סופת ההוריקן 'קתרינה' והעיר ניו-אורלינס, מתי שמואלוף, באתר רשימות
• דאנק עם כדור פלדה, עיתון תל אביב
• סוכנויות הידיעות, ספייק לי יביים עוד סרט על ההוריקן קתרינה, בעיתון הארץ
• ניו יורק טיימס, ספייק לי יביים לראשונה בברודוויי, בעיתון הארץ
• ספייק לי יביים סרט על ג'יימס בראון, הארץ
• רונן טל, ynet