סמואל ג'ונסון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ד"ר סמואל ג'ונסון (באנגלית: Samuel Johnson; 18 בספטמבר 1709 – 13 בדצמבר 1784), היה אחד מאנשי הספרות הבולטים באנגליה: הוא היה מבקר, משורר, מסאי, ביוגרף ומילונאי.
תוכן עניינים |
[עריכה] תחילת דרכו
ג'ונסון נולד בליצ'פילד שבסטאפורדשייר, מחוז במרכז אנגליה, בן למוכר ספרים עני. הוא למד בבית-הספר בלישפילד, ובין השנים 1728 ל-1731 למד בפמברוק קולג' שבאוניברסיטת אוקספורד. ג'ונסון נאלץ לפרוש מלימודיו בלא תואר בשל קשיים כלכליים, למרות שהיה סטודנט מעולה. הוא ניסה לעבוד כמורה וכמנהל בית-ספר, אך נכשל בניסיונות אלה. בגיל 25 נישא לאליזבת ("טתי") פוטר, אלמנה שהייתה מבוגרת ממנו ב-21 שנים.
ב-1737 עזב את לונדון כשהוא חסר כל, בלווית תלמידו לשעבר דייוויד גאריק. הוא מצא עבודה אצל המוציא לאור אדוארד קייב, ככתב לכתב-העת "The Gentleman's Magazine", שהיה ראשון מסוגו. במהלך שלושת העשורים הבאים כתב ג'ונסון ביוגרפיות, שירה, מאמרים, מסות, דו"חות על המתרחש בפרלמנט ואף קטלוג למכירתה של ספריה. מרבית תקופה זו חי בעוני. יצירותיו החשובות מתקופה זו כוללות את הפואמה "לונדון" (1738) ואת הספר "חיי סאווג'" (1745), ביוגרפיה של ידידו ועמיתו לכתיבה ריצ'רד סאווג', שסבל אף הוא מעוני ומת ב-1744.
ג'ונסון החל בעבודתו החשובה ביותר, "מילון השפה האנגלית", ב-1747. הספר הושלם רק ב-1755. למרות שזכה לתשבחות רבות והיה רב-השפעה, ג'ונסון לא הרוויח כסף רב מהמילון, בשל ההוצאות הרבות בתקופת הכתיבה הארוכה. בזמן שעבד על המילון עבד גם על סדרה של מאמרים דו-שבועיים תחת הכותרת "המשוטט". מאמרים אלה, שעסקו לעתים קרובות בנושאי מוסר ודת, נטו להיות חמורי-סבר למרות הכותרת הקלילה. טורי "המשוטט" נכתבו עד 1752. למרות שלא היו פופולריים במקור, זכו לקהל קוראים גדול לאחר שנאגדו לספר. אשתו של ג'ונסון נפטרה זמן קצר לאחר הופעת הטור האחרון.
ג'ונסון החל בסדרת מאמרים אחרת, תחת הכותרת "הבטלן", ב-1758. הטור פורסם מדי שבוע במשך שנתיים. בניגוד ל"המשוטט", סדרת "הבטלן" פורסמה בשבועון חדשות, ולא כפרסום עצמאי. המאמרים היו קצרים וקלילים יותר. ב-1759 פרסם ג'ונסון את הנובלה הסטירית "רסלאס", שנאמר כי נכתבה בתוך שבועיים כדי לכסות את הוצאות קבורת אמו.
[עריכה] ההצלחה
ב-1762 זכה ג'ונסון בפנסיה ממשלתית של שלוש-מאות לירות בשנה, בעיקר בשל מאמציו של ג'ון סטיוארט, הרוזן מביוט. ג'ונסון פגש את ג'יימס בוסוול, כותב הביוגרפיה שלו לעתיד, ב-1763. בערך באותו הזמן הקים ג'ונסון את "המועדון", קבוצת חברים שכללה את ידידיו ג'ושוע ריינולדס, אדמונד בורק, דייוויד גאריק ואוליבר גולדסמית'. בשלב זה כבר היה ג'ונסון דמות ידועה. הוא זכר לתואר דוקטור של כבוד מטריניטי קולג' בדבלין בשנת 1765, ומאוניברסיטת אוקספורד כעבור עשר שנים.
ב-1765 פגש ג'ונסון בהנרי ת'רייל, אדם אמיד, בעל מבשלת שיכר וחבר פרלמנט, ובאשתו הסטר ת'רייל. הם התחברו במהרה, וג'ונסון הפך לבן-בית. הוא חי עם משפחת ת'רייל במשך 15 שנה, עד למותו של הנרי ב-1781. זכרונותיה של הסטר מג'ונסון, יחד עם יומניה ומכתביה, הם מקור המידע השני בחשיבותו באשר לחייו של ג'ונסון (לאחר הביוגרפיה של בוסוול).
ב-1773, כעשור לאחר שהכיר את בוסוול, יצאו השניים ל"מסע אל איי סקוטלנד המערביים", וכעבור שנתיים פורסמו רישומיו של ג'ונסון מהמסע תחת שם זה. (ספרו של בוסוול "יומן טיול באיי ההברידים" - הם איי סקוטלנד המערביים - פורסם ב-1786). טיולם בהרי סקוטלנד ובהברידים התרחש בעת שפעולות ההשקטה לאחר התמרדות היעקוביטים רמסו את מערכת השבטים של סקוטלנד ואת התרבות הגאלית, שזכו לרומנטיזציה גוברת. ג'ונסון הפריך את הטענות כי שירי אוסיאן שפרסם ג'יימס מקפירסון הם תרגומים של שירה קלטית עתיקה, כפי שטען מקפירסון.
יצירתו הגדולה האחרונה של ג'ונסון הייתה "חיי המשוררים האנגליים", מיזם שהוזמן בידי איחוד של מוכרי ספרים בלונדון. פרקי הספר, שהיוו ביקורת על יצירתו של כל משורר וגם ביוגרפיה על חייו, הופיעו כהקדמות למבחר מיצירתו של כל משורר.
ג'ונסון הלך לעולמו ב-1784 ונקבר בכנסיית וסטמינסטר.
פרסומו של ג'ונסון נובע בחלקו מהצלחת "חיי ג'ונסון", הביוגרפיה שכתב בוסוול. עם זאת, בוסוול פגש בג'ונסון רק לאחר שזה כבר זכה ליציבות כלכלית ולמידה מסוימת של פרסום; הביוגרפיה שמה דגש לא-פרופרציוני על השנים האחרונות בחייו של ג'ונסון. לפיכך ג'ונסון נדמה כאיש חברה מחוספס וחביב ופחות ככותב עני, מצב בו היה בחלק הארי של חייו.
[עריכה] בריאותו ואופיו
ג'ונסון היה אדם בעל מבנה-גוף גדול ומוצק, אולם הוא סבל מראייה ירודה וקשיי שמיעה. פניו היו מצולקות מאוד, משום שבילדותו חלה בחזירית. הוא סבל ממספר טיקים (התכווצויות שרירים לא-רצוניות בפנים) ומתנועות לא-רצוניות גדולות יותר; התסמינים, כפי שתוארו בידי בני-זמנו, מעידים כי סבל כנראה מתסמונת טורט ואולי גם מטורדנות כפייתית. בנוסף, הייתה לו נטייה למלנכוליה.
ג'ונסון היה איש רחום, ותמך במספר חברים דלים תחת קורת גגו. הוא היה מאמין אדוק ונמנה על הכנסייה האנגליקנית; בפוליטיקה, היה נאמן למפלגת הטורים.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: סמואל ג'ונסון |
- חיי ג'ונסון (באנגלית)
- כתבי ג'ונסון (באנגלית)
