סילביה מרקוביץ'
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סילביה מרקוביץ' (נולדה ב-30 בינואר 1952) היא כנרת רומניה ממוצא יהודי.
סילביה מרקוביץ'-פאגין נולדה בבקאו שברומניה, להוריה, אברהם מרקוביץ' ואנה לבית כץ. היא למדה בקונסרבטוריון בוקרשט. בגיל שש-עשרה הופיעה לראשונה מחוץ לארצה, בקונצרט בהאג, הולנד, בניצוח ברונו מאדרנה.
[עריכה] פרסים
בשנת 1969 זכתה בפרס ראשון בתחרות מרגריט לונג/ז'אק טיבו בפריז, כמו גם בפרס המיוחד של הנסיך רניה ממונאקו ובשנת 1970 הייתה הזוכה בפרס הראשון בתחרות ג'ורג'ה אנסקו בבוקרשט.
[עריכה] קריירה
בשנת 1972 הזמין אותה ליאופולד סטוקובסקי לנגן את הקונצ'רטו לכינור של גלאזונוב עם התזמורת הסימפונית של לונדון ברויאל אלברט הול. חברת דקה הקליטה את הקונצרט.
בין הקלטותיה החשובות: סונטות של קלוד דביסי, סזר פרנק, גבריאל פורה וקונצ'רטו לכינור של יאן סיבליוס עם נמה ירווי והתזמורת הסימפונית של גטבורג.
סילביה מרקוביץ' מרבה להופיע בדרום אמריקה, בארצות הברית, ביפן, בישראל וברחבי אירופה. היא פעילה גם כנגנית מוזיקה קאמרית ומופיעה לעתים קרובות ברסיטלים עם פסנתרנים מפורסמים, ולאחרונה גם עם בנה, איימו פאגין.
