סטיב כהן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| סטיב כהן | |
|---|---|
 |
|
| תאריך לידה | 24 במאי 1949 ממפיס, טנסי, ארצות הברית |
| דת | יהודי |
| לאום |  ארצות הברית |
| תפקיד | חבר בית הנבחרים של ארצות הברית |
| מחוז ייצוג | המחוז ה-9 של מדינת טנסי |
| סטטוס | מכהן |
| מפלגה פוליטית | המפלגה הדמוקרטית |
| בת זוג | רווק |
| אתר אינטרנט | http://cohen.house.gov/ |
סטפן איירה "סטיב" כהן (באנגלית: Stephen Ira "Steve" Cohen) (נולד ב-24 במאי 1949) הוא פוליטיקאי יהודי-אמריקני, מכהן כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם המפלגה הדמוקרטית המייצג את המחוז ה-9 של טנסי משנת 2007.
כהן נכנס לתפקידו עם המהפך של הדמוקרטים בבחירות אמצע הקדנציה של שנת 2006. לפני כניסתו למשרה ברמה ארצית בבית הנבחרים של ארצות הברית, הוא שירת בסנאט של מדינת טנסי כנציג של של ממפיס. הוא חבר הקונגרס היהודי הראשון ממדינת טנסי.
תוכן עניינים |
[עריכה] חייו המוקדמים וחינוך
כהן נולד בממפיס, טנסי ב-1949, לרופא הילדים מוריס די. כהן ואשתו ג'נביאן [1]. הוא בן למשפחה מדור רביעי בממפיס [2] ונכד למהגר ליטאי בעל דוכן עיתונים. כהן לקה במחלת הפוליו כשהוא היה בן חמש והמחלה גרמה לו לשנות את תחביביו מספורט לפוליטיקה בגיל צעיר [2]. כשכהן היה בן חמש, ג'ון פ. קנדי עבר בעיר ממפיס במסע הבחירות שלו וכהן צילם את ג'ון קנדי במכונית עם הגג הפתוח. כהן מתאר את קנדי כגיבור פוליטי והתמונה עדיין תלויה במשרדו של כהן. ב-1961, משפחתו של כהן עברה לעיר קוראל גייבס שבפלורידה, היכן שאביו קיבל מלגת מחקר בפסיכיאטריה באוניברסיטת מיאמי. בין השנים 1964-1966, משפחת כהן התגוררה בפסדנה, קליפורניה, היכן שאביו קיבל מלגת מחקר בפסיכיאטריאת ילדים מאוניברסיטת דרום קליפורניה. כהן, באותה עת סטודנט במכינה התיכונית של הטכניון האמריקאי בפסדנה, חזר לפלורידה ב-1966 וסיים את תיכון קוראל גייבס לפני שחזר לממפיס, היכן שאביו ביסס את הפרקטיקה שלו בפסיכיאטריה פרטית.
כהן רכש תואר ראשון באוניברסיטת ונדרבילט, בנאשוויל, טנסי ב-1971. ב-1973, הוא סיים את בית הספר למשפטים, סליס סי. המפריס, של אוניברסיטת ממפיס עם דוקטורט במשפטים [1].
[עריכה] פוליטיקה
[עריכה] קריירה מוקדמת
בזמן כהונתו במשך שלוש שנים כיועץ משפטי למשטרת ממפיס, כהן החל להתבלט פוליטית משנבחר לכינוס החוקתי של טנסי ב-1977 בגיל 27 בלבד והאסיפה בחרה בו כסגן נשיא [3]. לאחר מכן, הוא נבחר לכהן במועצת המחוז של שלבי בטנסי, כשהוא משרת שם בין השנים 1980-1978 [1]. במהלך כהונתו במועצה, הוא סייע רבות להקמת המרכז הרפואי האזורי של ממפיס, במימון קהילתי [3]. ב-1980, הוא כיהן כשופט במחוז שלבי [1] וכן היה ציר לוועידה הדמוקרטית הלאומית, במערכות הבחירות של השנים 1980, 1992 ו-2004 [1].
[עריכה] מחוקק בסנאט של טנסי
כהן נבחר לסנאט של טנסי ב-1982 כסנאטור המייצג את המחוז ה-30, אשר כולל חלקים של ממפיס והעיר התחתית שלה. הוא כיהן במשרה זו למשך 24 שנה [1].
במשך 18 שנה, כהן שאף לביטול האיסור על ההגרלות בחוקה של מדינת טנסי [3]. מאמציו נשאו פרי ב-2002 ובטנסי יש כעת תוכנית לוטו למלגות לסטודנטים בטנסי, אשר אומצה שנה לאחר מכן [3]. תוכנית הלוטו נחשבת כהישג הגדול ביותר של כהן בקריירה שלו כסנאטור של מדינת טנסי [3]. כהן גם יזם חקיקה להרחבת הנגישות הקהילתית לטיפול רפואי, זכויות הגנה לחיות, השבת זכויות הצבעה, מתן דרגת רישון נהיגה לבוגרי תיכון ומעלה ומימון בתחום האומנות [3].
במרץ של 2005, כהן היה אחד משלושת הסנאטורים של מדינת טנסי שהצביעו נגד התיקון לחוקת טנסי בחוק הגנת הנישואים, אשר מגדיר נישואים רק בין גבר ואישה ואושר על ידי מצביעי טנסי במשאל עם בנובמבר 2006. במהלך הדיון הציבורי על התיקון, כהן הציע כמה וכמה תיקונים לתיקון עצמו, כאשר כל אחד מהם נכשל, כולל "סעיף הניאוף", אשר אומר כי "ניאוף הוא איום על מוסד הנישואין ונוגד למדיניות הציבורית בטנסי".
כהן היה נחשב כאחד מהסנאטורים הקשוחים ביותר בטנסי וכבעל כושר דיון. הוא זכור כמישהו יוצא דופן בישירות שלו ובסגנונו הישיר לעומת פוליטיקאים דרומיים אחרים. אחד מהכתבים של טנסי תיאר אות כ"מאוד ישיר, מאוד עקשן והרבה יותר מחושב משאר הקולגות שלו".
כהן הוא היהודי הראשון שכיהן בסנאט של טנסי מאז 1958.
[עריכה] מרוץ 1996 לבית הנבחרים
ב-1996, כהן רץ למושב בבית הנבחרים של ארצות הברית עבור המחוז ה-9 של טנסי, כאשר עמיתו הדמוקרטי מטנסי, שכיהן בתפקיד מזה 22 שנה, הרולד פורד "סיניור", הכריז על פרישה. הבן שלו, ג'רולד פורד "ג'וניור", בן ה-26, התחרה עם כהן התחרה איתו על מועמדות המפלגה בפריימריס הדמוקרטים. כהוא נזכר, מאוחר יותר במרוץ, כהן אמר, "ביליתי ארבע עשר שנה בסנאט [של טנסי], היה לי את הניסיון ולא מצא חן בעיני הרעיון [שהמושב] יהיה ירושה משפחתית".
כהן הפסיד את הפריימריס לפורד בהפרש של 25% [3]. בהתייחסו לפורד, בן מיעוטים שחור, שהצליח הרבה יותר ברובעים בעלי רוב שחור למרות חוסר ניסיונו, הוא אמר, "זה בלתי אפשרי למישהו שאינו אפריקאי-אמריקאי לקבל מספר קולות רב בקהילה האפריקאית-אמריקאית...כנגד מתחרה בולט. העובדה היא, שאני לבן ולא נראה כי זה משנה מה תעשה". מאוחר יותר, כהן הודה שאמרותיו היו "לא רצויות", אבל גם ציין כי "גזע הוא עדיין גורם חשוב בהצבעה".
כהן לא היה צריך לפרוש מהמושב שלו בסנאט כדי לרוץ לפריימריס; סנאטורים בסנאט של טנסי מכהנים ארבע כהונות רצופות וכהן לא היה צריך להתמודד במערכת בחירות לבחירה מחדש לסנאט של טנסי עד 1998.
[עריכה] מרוץ 2006
בתחילת אפריל 2006, כהן הכריז שהוא רץ שוב למושב המחוז ה-9 של טנסי; פורד לא רץ לבחירה מחדש למושב זה. כהן היה המועמד הראשון עם שם ידוע מחוץ לאזור ממפיס אבל עמד מול ארבעה עשר מתחרים נוספים בפריימריס [3]. העיתון היומי של ממפיס, "דה קומרשל אפיל", הודיע על תמיכה בכהן.
כהן ניצח את הפריימריס ב-3 באוגוסט בהפרש מכריע של 4,000 קולות למרות שמי שיצא מקום שני במרוץ הוציא בבחירות פי שניים מכהן. למעשה, שישה מתחרים דמוקרטים בפריימריס, גייסו יותר כסף ממנו. הוא לקח הרבה מחוזות עם רובעים שחורים בהפרשים ניכרים. בבחירות הכלליות בנובמבר, הוא התמודד מול הרפובליקני מרק וואייט והמועמד העצמאי, ג'ייק פורד, אחיו הצעיר של ג'רולד פורד ג'וניור.
למרות שהמחוז ה-9 של טנסי הוא מחוז דמוקרטי כבד, ג'ייק פורד נתפס כמתחרה רציני במרוץ בגלל שהשם שלו היה ידוע מאוד בקרב המצביעים השחורים של ממפיס. משפחת פורד היא כוח פוליטי חזק בקהילה השחורה בממפיס מאז ימיו של הדמות הפוליטית אדוארד הול "בוס" קראמפ. המרוץ האמיתי היה, למעשה, בין כהן לג'ייק פורד. וואיט לא נתפס כגורם רציני.
כהן נתמך על ראש העיר של ממפיס, ווילי הרנטון וראש העיר של מחוז שלבי, איי.סי וורטון, אשר שניהם גם שחורים וגם חברים במפלגה הדמוקרטית. הוא גם נתמך על ידי פעילי מפלגה דמוקרטים מקומיים, שחשו מזה זמן כי האח הבכור במשפחת פורד, יותר מדי מתון בדעותיו.
למרות זאת, הרבה מהערים בעלי השפעה של הכמרים השחורים סירבו לתמוך בכהן ואיגוד הכמרים השחורים המקומי הצביע באופן מכריע לתמוך במועמדותו של ג'ייק פורד. משפחת פורד עצמה הייתה מפולגת. בזמן שהאח הבכור, הרולד, נשאר נייטראלי, למרות שהתרוצצו שמועות על מזימה בין שני הקמפיינים של האחים, הבן דוד של הרולד, עורך דין בתעשיית הבידור, ג'ו פורד, הודיע על תמיכה בכהן בבחירות הכלליות, אחרי שהוא סיים במקום השלישי בפריימריס. הרולד פורד האב, הודיע על תמיכה בבנו הצעיר ג'ייק [4].
ב-8 באוקטובר 2006, כהן, פורד הצעיר וואייט השתתפו בעימות טלווזיוני בממפיס. בין הנושאים בדיון היו הנושאים של עיראק, מריחואנה רפואית, חינוך והתיקון לחוקה בחוק ההגנה על הנישואים. פורד תקף את הרקורד של כהן בסנאט של טנסי, כולל ההתנגדות שלו לתיקון החוקה להגנת הנישואים, התמיכה שלו במריחואנה רפואית והרקורד שלו בנוכחות בהצבעות. כהן הגיב על ידי עמידה מאחורי הרקורד הציבורי שלו, כשהוא מצביע על כך שלפורד אין ניסיון במשרה ציבורית ומציין כי פורד ישב בכלא ונשר מבית ספר תיכון.
כהן ניצח את הבחירות הכלליות בהפרש מכריע, עם 60% מהקולות, לעומת 22% של פורד הצעיר ו-18% של וואיט [5]. מהקולות של כהן, 60% באו ממצביעים שחורים.
[עריכה] בבית הנבחרים של ארצות הברית
כהן הוא היהודי הראשון שמייצג את טנסי בקונגרס, כמו גם הדמוקרט הלבן הראשון בתפקיד מרכזי מטעם ממפיס מאז שג'ורג' גריבר הובס בידי הרפובליקני דן קייקנדאל ב-1966. בנוסף, הוא גם היהודי הראשון המייצג מחוז עם רוב שחור, כמו גם בין חברי הקונגרס הלבנים המעטים שייצגו מחוז בעל רוב שחור. לפני היבחרו, כהן סיפר לכתבים כי הוא ישאף להפוך להיות החבר הלבן הראשון בשדולת חברי הקונגרס השחורים (CBC), אך מאוחר יותר נסוג מהחלטתו זו, לאחר שחברים בשדולת השחורים, שהושפעו מאחד ממיסדיי השדולה, וויליאם לייסי קליי "סיניור", הודיעו כי הם לא יאפשרו חברות לבן אדם שאינו שחור. קליי הריץ מיזכר בין חברי השדולה כי "זה קריטי לחלוטין" שחברות בשדולה תישמר כ"בלעדיות לאפריקאים אמריקאים". למרות שחוקי העזר של השדולה אינם מחייבים חברות רק לשחורים, עד כה כל החברים היו רק שחורים.
עם המהפך של הדמוקרטים, בבחירות אמצע הקדנציה של שנת 2006, יו"ר בית הנבחרים הטריה, ומנהיגת הרוב החדשה, ננסי פלוסי, מינתה את כהן לכהן בוועדת המשפטים, אשר הייתה העדפתו הראשונה של כהן כתפקיד בוועדה. פלוסי גם מינתה אותו לוועדת בית הנבחרים לתחבורה ותשתיות.
בחודש הראשון שלו בקונגרס, כהן הצביע בעד כל מרכיבי "תוכנית מאה השעות" של המפלגה הדמוקרטית, התוכנית של פלוסי ומפלגת הרוב הטרייה בקונגרס. זה כלל גם את העלאת שכר המינימום הפדראלי-ארצי, דרישה משר הבריאות ושירותי האנוש לנהל משא ומתן להורדת מחירי מרשמי התרופות והפחתת הריבית להלוואות סטודנטים. כהן היה גם מבין היוזמים של חוק בית הנבחרים 23, חוק ברמה הצהרתית אשר מביע את "תחושת הקונגרס שהנשיא לא צריך להורות על הסלמה [במלחמת עיראק ] [על ידי העלאת] במספר הכולל של הכוחות המזוינים המשרתים בעיראק" [6], כמה שנודע כ"תוכנית תיגבור הכוחות" של הנשיא בוש.
ב-27 בפברואר 2007, כהן יזם הצעת חוק בבית הנבחרים שמתנצל בפני האפריקאים האמריקאים על העבדות ועל חוקי מערכת ג'ו קראו, חוקי ההפרדה בין לבנים ושחורים במוסדות ציבוריים ושנמשך כ-100 שנה אחרי ביטל העבדות. כהן ציין כי שום נשיא לא התנצל באופן רשמי על היתר העבדות. הצעת החוק הצליחה למשוך שלושים ושישה מחוקקים נוספים עד סוף אותו יום.
כהן עשה מסע לעיראק בין ה-4 ל-7 באוקטובר 2007, במסגרת משלחת הקונגרס ל"בחינת העובדות". כהן ציין שההתרשמות שלו הייתה שהמדינה הייתה "לא במצב טוב" ושהכלכלה שלה "נהרסה". כהן נפגש עם חיילים שהתלוננו שהשיבוצים הארוכים שלהם גורמים לגירושין. כשכהן העלה את דאגתו זו מול הגנרל דייוויד פטריאס, פטריאס אמר לכהן שהחיילים מגזימים בטיעונים. אחרי שנפגש עם ראש הממשלה, נורי אל מליכי, כהן תיאר אותו כ"אופטימי מדי", כשהוא מציין את ההצהרה ה"מוזרה" שלו שמלחמת הדתות בעיראק נגמרה.
למרות ההצלחה הניכרת שלו בקרב הקהילה השחורה בבחירות, רבים מהפעילים הפוליטיים השחורים חשים אכזבה להיות מיוצגים מטעמו. מלבד התחושה כי המחוז ה-9 צריך להיות מיוצג בידי דמוקרט שחור, דעותיו הליברליות מבחינה חברתית גם היו לו למכשול. לדוגמה, התמיכה שלו בהצעת החוק לפשעי שנאה משכה התנגדות חזקה במיוחד, בגלל שכללה סעיף על נטייה מינית. כהן טוען כי שכל אחד מהחברים בשדולת הקונגרס של השחורים הצביע בעד הצעת החוק ושהאח הבכור במשפחת פורד, הרולד, הצביע בעד הצעת החוק במושב הקונגרס הקודם. למרות זאת, רבים מהכמרים השחורים מנסים להתאחד מאחורי מועמד שחור מוסכם שיתמודד מול כהן בפריימריס הדמוקרטיים הבאים [7].
[עריכה] עמדות פוליטית ואידאולוגיה
כהן הוא בעל עמדות פוליטית ליבראליות שמאלניות בנושאים רבים, כולל תמיכה חזקה לנושא של הגנת הסביבה [8], התנגדות לממשל בוש בנושא מלחמת עיראק [9] ותמיכה בזכותה של האישה להפלה [10]. כתומך בהרחבת המימון למחק ופיתוח במקורות אנרגיה חלופית, הוא תומך בהטלת מס על רווחי היתר של חברות הנפט. כהן צוטט בעבר כאומר כי הוא מאמין ביטוח רפואי ראוי היא "זכות בסיסית" לכל האזרחים [11]. כהן תומך בשוויון המינים, הפרדת הדת מהמדינה, מס פרוגרסיבי, שימוש במריחואנה לצרכי רפואה, זכות נשיאת נשק אישי ועונש המוות. הוא חד מהנציגים הבודדים מאזור הדרום השמרני שתומך בנישואי הומוסקסואלים [3].
[עריכה] טריוויה
- כהן היה חבר של המוזיקאי המנוח וורן זבון שהכליל אותו ברשימת התודות באלבומו האחרון, הרוח. כהן נתן את נאום ההספד בעצרת לזכרו של המוזיקאי המנוח בווסטווד, קליפורניה.
- בביתו של כהן יש חדר שלם המוקדש לאוסף בעל 3,000 פריטים של סיכות ענידה של קמפיינים.
- כהן הופיע בכמה דקות מסך בסרט הפירמה, בסצינת המסעדה עם טום קרוז וג'ין הקמן. הוא גם הופיע כניצב בסרט נוסף של עיבוד לרומן של ג'ון גרישם, הלקוח.
- כהן הופיע בתוכנית דה קולברט ריפורט, ב-1 במרץ 2007, בפינתו הפוליטית, "עדיף שתדע על המחוז הזה".
[עריכה] אודות המחוז
המחוז ה-9 של טנסי הוא מחוז בדרום מערב של טנסי. המחוז כולו ממוקם בתוך מחוז וכולל את רוב העיר ממפיס, עיר הולדתו של אלביס פרסלי. זו המחוז היחיד בכל מדינת טנסי שכולו ממוקם בתוך מחוז אחד והיחיד בכל טנסי שהרוב בו הם שחורים.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 הנציג סטיב כהן (טנסי), אתר votesmart.org, ביוגרפיה
- ^ 2.0 2.1 סטיב כהן, ביוגרפיה,
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 3.5 3.6 3.7 3.8 ג'קסון בייקר, זקן המדינאים, ממפיס פלייר, טור פוליטי, מדור פוליטיקה 14 ביוני 2006
- ^ ג'קסון בייקר, פוליטיקה היא עסק משפחתי, מגזין טיים, 25 בספטמבר 2006
- ^ תוצאות 2006, CNN, מדור בחירות, בית הנבחרים
- ^ ת'ומאס, חיפוש בספרייה, ספריית הקונגרס
- ^ בממפיס יש עימות על מועמד לבן, נאשיונאל פאבליק רדיו, שירות הרדיו הציבורי, אודיו של התכונית מתאריך 28 בספטמבר 2007
- ^ סטיב כהן, הסביבה, נושאים - הסביבה
- ^ סטיב כהן, עיראק, נושאים - עיראק
- ^ סטיב כהן בנושא של הפלות, ontheissues.org, מאגר מידע - עמדותיהם של המנהיגים פוליטיים
- ^ סטיב כהן, בריאות, נושאים - בריאות
[עריכה] קישורים חיצוניים
- חבר בית הנבחרים סטיב כהן באתר בית הנבחרים
