סגונטו
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סָגוּנטוֹ (ספרדית: Sagunto, ולנסית: Sagunto, לטינית: Saguntum), היא עיר ספרדית באזור קמפ דה מורוודרה שבקהילה האוטונומית ולנסיה, במזרח ספרד. העיר ממוקמת על גבעה, כ-30 קילומטרים מוולנסיה ובסמוך לים התיכון.
ב-2001 נמנו בעיר 56,471 תושבים.
[עריכה] היסטוריה
עקב דמיון שם העיר העתיקה 'סגוטנום' לזקינטוס היוונית, סופר כי היוונים יסדו את העיר. ענפי הכלכלה העיקריים של העיר היו גידול תאנים ותבואה וייצור כלי חרס . העיר השתתפה במסחר עם הקולוניות היווניות והפניקיות בים התיכון. נמצאו עדויות לשרידי מקדש דיאנה וכן חומה שנבנתה על ידי יושביה הקלטיברים של העיר במאה ה־5 לפנה"ס.
בשנת 219 לפנה"ס הייתה העיר למרכז מסחרי גדול ומשגשג. העיר צידדה בערים היווניות וברומאים במאבקן בקרתגו. רומא וקרתגו היו חתומות על חוזה מתקופת המלחמה הפונית הראשונה, לפיו נהר האברו היה הגבול להתפשטות קרתגו בספרד. בסגונטום שלטה סיעה שהתנגדה לשלטון קרתגו, ולכן שם חניבעל מצור על העיר. תושבי העיר התגוננו , אבל העיר נפלה לידי קרתגו שנה אחר־כך. פרשת סגונטום היוותה עילה מסוימת לפרוץ המלחמה הפונית השנייה. במסגרת אותה המלחמה, נכבשה העיר על ידי פובליוס קורנליוס סקיפיו ב־212 לפנה"ס. לאחר הכיבוש הרומי, שמרה העיר על מעמד רם והטביעה מטבעות. בתקופת אוגוסטוס היא קיבלה מעמד של 'מוניפיקיום' ועושרה נשמר לאורך ימי האימפריה.
העיר נכבשה על ידי הויזיגותים האריאנים ומאוחר יותר על ידי המורים. במאה השמינית המאוחרת, כחלק מחליפות קורדובה, העיר זכתה לעושר מחודש. מרחצאות, ארמונות, מסגדים ובתי ספר נבנו בה. בד בבד עם הגידול והשגשוג של ולנסיה השכנה החלה תקופה של שקיעה בסגונטום. בשנת 1098 נכבשה העיר לתקופה קצרה על ידי אל סיד, אולם כיבושה הסופי על ידי הנוצרים בא בשנת 1238, בימי חיימה הראשון מאראגון.
סגונטום נפגעה בלחימה, אולם נשתמרו מספר מבנים גותיים. במאה ה־19 המאוחרת, צמחה בעיר תעשיית יצור פלדה שעדיין מהווה מקור פרנסה חשוב בעיר. העיר המודרנית משתרעת על מישור החוף, מתחת לחומות העתיקות של המבצר העתיק. בעיר העתיקה פורום ותיאטרון רומי משוחזרים וכן שרידים מוּריים מימי הביניים. שרידים אלו מהווים את האתר המשומר בעיר. תיאטרון זה היה המונומנט הלאומי הראשון שהוכרז רשמית בספרד (1869).
[עריכה] אתרים תיירותיים
- מצודת סגונטו - ניתן לראות את שרידי המצודה על ראש הגבעה. חלק גדול מציורי הקיר נשתמרו מהמקור הרומאי והמורי.
- תיאטרון רומאי - שוחזר חלקית בסוף המאה ה-20. נמצא במדרון הצפוני של הגבעה. זהו המונומנט הלאומי הרשמי הראשון שהוכרז בספרד (1896).
- הכנסייה הגותי של סנטה מריה - נמצאת בפלאסה מיור (הכיכר המרכזית).
- הפלאו מוניסיפל (Palau Municipal) - ארמון העיר, מבנה יפהפה מהמאה ה-18
- איגלסיה דל סלבדור (Iglesia del Salvador) - כנסיית המושיע.
- לה חודריה (La Juderia) - הרובע היהודי הישן בעל הסימטאות הצרות, שוכן על צלע ההר בדרך אל המצודה.
